מדינת ישראל נ' אשטן

הכרעת דין

בהסתמך על סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב- 1982, החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירות המיוחסות כמופרט בכתב האישום.

האישום

הנאשמת הואשמה בכך שביום 22.7.11 בשעה 23:30 לערך פנתה שמאלה בצומת דרך רח' כנרת – נחל שניר באשדוד, מבלי לתת זכות קדימה לרכב המעורב שנסע בנתיב הנגדי וגרמה לתאונת דרכים, נהגת הרכב המעורב נחבלה בגופה חבלות של ממש.

הנאשמת הואשמה בנהיגה בחוסר זהירות – עבירה בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961( סמל סעיף 2429) (להלן: "התקנות"), אי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה– עבירה בניגוד לתקנה 64(א)(2) לתקנות(סמל סעיף 6189). גרימת תאונת דרכים נזק וחבלה – עבירה בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות (סמל סעיף 2425). חבלה של ממש – עבירה בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (סמל סעיף 2009 ).

טענות ההגנה

הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום. טענתה בתמצית היתה כי בעת שפנתה שמאלה, לאחר שעצרה את רכבה, לא היה כל רכב בשדה ראייתה ועל-כן רשאית הייתה לפנות שמאלה, הנהגת המעורבת נסעה ללא אורות. לטענתה התאונה נגרמה עקב נסיעה במהירות מופרזת של הנהגת המעורבת.

העובדה שאינה שנויה במחלוקת:

א. זכות הקדימה הינה לרכבים הנוסעים בכיוון הנהגת המעורבת.

ב. פניית הנאשמת שמאלה בצומת.

ג. קיומה של תחנת אוטובוס מטרים ספורים לפני הצומת.

ד. עצירת הנהגת המעורבת בתחנת האוטובוס לפרק זמן קצר וקיבלה מידי חברותיה זוג

נעליים, ולאחר מכן המשיכה בנסיעתה.

ה. לקראת סיום פנית רכב הנאשמת שמאלה, ארעה תאונה בין רכב הנאשמת לקטנוע

המעורב.

ו. כתוצאה מהתאונה נחבלה נהגת הקטנוע חבלות של ממש.

העובדות השנויות במחלוקת

באיזו מהירות נסעה הנהגת המעורבת.

מהי המהירות הקריטית של הנהגת המעורבת שממנה לא יכלה הנאשמת להבחין בה.

באיזה נתיב נסעה הנהגת המעורבת האמצעי או השמאלי.