מדינת ישראל נ' אלעיסאוי

החלטה

לפני בקשה להורות כי מניין פסילת רישיון הנהיגה של המבקש ימנה החל מיום 14.7.09, היום בו הופקד רישיון הנהיגה בתיק 8949-07-09 של בית משפט השלום ברמלה.

להלן העובדות הצריכות לעניין:

ביום 19.9.10 נגזר דינו של המבקש - הנאשם בת"פ 8943-07-09.

במסגרת גזר הדין נפסל הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים. כמו כן הופעל עונש מותנה, שעניינו פסילה מותנית, מתיק עפ"ת 4858-05-08 בבית המשפט המחוזי מרכז. בגזר הדין נרשם כדלקמן:

"אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה מכל מין וסוג לתקופה של שלושה חודשים. עונשי הפסילה יצטברו זה לזה כך שהנאשם בפועל פסול מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 15 חודשים מהיום...".

הנאשם טען בבקשתו כי במועד מתן גזר הדין לא היה ברשותו רישיון נהיגה משום שרשיונו היה מופקד בבית המשפט ברמלה מיום 14.7.09 בתיק 8949-07-09.

הנאשם צרף אישור המלמד על הפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט וכן את גזר הדין שניתן בעניינו ביום 19.9.10 בתיק נשוא הבקשה שלפני.

הנאשם טען כי מאחר שהפקיד את רישיון הנהיגה במסגרת תיק זה, קרי 8949-07-09, הוא אינו יכול להפקידו פעמיים באותו תיק שעניינו אותן עבירות.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבה.

המשיבה התנגדה לבקשה.

בתגובתה הפנתה לפסק הדין ברע"פ 8317/10, וציינה כי על אף האמור בתצהיר חלה על המבקש חובה להפקיד את הרישיון כאמור בתקנה 556 ותקנה 557 לתקנות התעבורה, או להפקיד תחליף הפקדה.

המשיבה טענה כי על המבקש להפקיד עתה תחליף הפקדה.

שקלתי את טיעוני הצדדים.

בגזר הדין קבעתי כי הפסילה תחול למשך 15 חודשים מיום מתן גזר הדין.

לציין כי כתב האישום ייחס לנאשם בין השאר עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

בכתב האישום נטען כי ביום 13.1.08, בפני כב' השופטת קמיר-וייס שלהבת בתיק תעבורה 1185/08 בבית המשפט ברמלה, נפסל הנאשם מלהחזיק רשיון נהיגה למשך 24 חודשים.

הנאשם הפקיד את רשיונו במזכירות בית המשפט לתעבורה רמלה ביום 15.2.08.

ההוראות החוקיות וההלכה הפסוקה:

תקנה 556 לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות"), עניינה פסילה על ידי בית משפט.