לב ואח' נ' חסקלסון - פסקדין

לפני בקשה לבטול פסק בורר, אשר ניתן ביום 7/11/19, בידי הבורר - הרב שמעון רוסק.

המבקש 1 (להלן: "המבקש" או "מר לב"), הוא בעלים של כל המניות המוקצות אצל המשיבה 2 (להלן: "חברת שופ").

המבקש אינו צד ישיר להסכם הבוררות, הגם שנטל חלק בהתנהלותה, משלב מסוים, וכפי שנראה בהמשך, טענת הביטול המרכזית בהליך, קשורה אליו, ולא לחברת שופ, כתאגיד. להיפך - כפי שנראה - לחברה, ככזו, לא עומדת עילת הביטול. לכאורה - היה עליו ליזום הליך נפרד ו"חיצוני" לדיני הבוררות, על מנת להביא לביטולו של פסק בורר, אשר, אכיפתו על החברה, עלולה לפגוע באינטרסים שלו. מטעמי יעילות, ומשהמשיב אינו עומד על הפן הדיוני, אתייחס למר לב כאל מי שהיה צד לבוררות.

עילת הביטול הינה, אי-גילוי נאות של קשר אישי והיכרות קודמת בין הבורר לבין המשיב, מר חסקלסון. בבקשה, לעת הגשתה, הוצפו טענות נוספות, כגון, שההליך לא היה כלל בוררות, אלא גישור ושלא היה הסכם בוררות כחוק. טענות נוספות אלה, "נשרו" לאורך הדרך, והתייתרה ההכרעה בהן, ואינן רלוונטיות עוד.

אקדים הבהרה, לגבי המסגרת הנורמטיבית. טענה של אי-גילוי, והיעדר ידיעה, אודות קשר אישי בין הבורר לבין צד לבוררות, היא, למעשה, טענת פסלות בורר, בדומה לדין החל על פסלות שופט.

הפלטפורמה לבירור טענת "פסלות בורר", היא, ברגיל, במסגרת סעיף 11(1) של חוק הבוררות, תשכ"ח-1968. בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו, כאשר "נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים". הוראה זו אינה מאפשרת בטול של פסק בורר לאחר שהבורר סיים את תפקידו, כמו במקרה הנדון כעת (ראה: רע"א 4273/19, מ.ב. גלאט עוף בע"מ נ. ברכת הארץ בע"מ, מיום 4/8/19, פסקאות 17-19). כאשר מוכח, כי העובדות הרלוונטיות באו לידיעת המבקש רק לאחר מתן הפסק, יכולה לעמוד למבקש עילת הביטול שלפי סעיף 24(10) של חוק הבוררות, כלומר "עילה שיל פיה היה בית משפט מבטל פסק סופי שאין עליו ערעור עוד".

כפי שכבר הזדמן לי להעיר, הצפת טענת פסלות לאחר מתן הפסק, מציבה קושי גדול בפני מבקש הביטול, משום, שקיים חשש, שמא, הטוען לה, נהג בתכסיסנות, תוך שמירת עובדות העילה "תחת שרוולו", בהמתנה לתוצאות הפסק - האם ייטיבו עמו אם לאו (ראה: הפ"ב (ב"ש) 33245-02-20 אייל אזולאי נ' גדיאל רביבו, מיום 19/7/20). נקודה זו, של עיתוי הידיעה על העילה, טעונה, אפוא, ליבון.

בעניין הנדון כעת, לא הייתה מחלוקת, בדבר קיומה של חובת גילוי, מטעמו של הבורר, כלפי הצדדים, אודות היכרות וקשר קודם בינו לבין המשיב. אף אין חולק, שנעשה, בפועל, גילוי כזה, בראשית ההליך. ברם - אותה עת, המבקש, מר לב, עדיין לא היה בעל עניין בחברת נחלת שופ, והוא "נכנס לתמונה" לאחר תחילת הבוררות. עולה שאלה עובדתית, ביחס להבאת פרטי הגילוי לידיעתו, אם בכלל, ושאלה משפטית - האם רואים את מר לב, מכל מקום, בתור מי שמודע וכפוף לנפקויות הגילוי שנעשה מול החברה, כתאגיד, גם אם מקבלי המידע, אורגנים או בעלי שליטה, שהם "בשר ודם", התחלפו. האם ניתן לייחס למבקש את ה"ידיעה התאגידית", ולכן - הוא מוחזק כמכיר את תכניה.

אציג את העובדות המרכזיות, שברקע הדברים (התשתית העובדתית נגזרת מכתבי הטענות והתצהירים התומכים בהם, מתוך כתב התייחסות מפורט מטעמו של הבורר, ומתובנות שהופקו בדיון פרונטלי בביהמ"ש, מיום 5/8/20. לא נוהל הליך הוכחות ולא התבקש לחקור נגדית את המצהירים):

המשיב, מר חסקלסון, מהנדס אזרחי בעיסוקו, הקים, בשנת 2016, את המשיבה 3 - חברת סי שמואל, וזו חתמה על הסכם לבצוע פרוייקט תמ"א 38 עם בעלי הדירות בבניין מגורים באשדוד. במאי 2017 רכשה חברת נחלת שופ, מידי המשיב, את השליטה בסי שמואל. המשיב נותר בעל מניה סמלית בחברה, והיה אמון על המשך הקשר עם בעלי הדירות, לשם בצוע הפרוייקט. ההסכם כלל סעיף בוררות, שנקב בשמו של הרב שמעון רוסק, כבורר. חילוקי דעות, שנתגלעו בין הצדדים, החלו להתלבן בפני הבורר. נראה, שהיה זה בתחילת פברואר 2019. אותה עת, בעלי החברה והרוח החיה בניהולה היו ה"ה שמחה ורדיגר וצירה זידמן. במרץ 2019, נכנס לתמונה המבקש מר לב. הוא רכש את השליטה בחברת נחלת שופ, מבעליה, ה"ה ורדיגר וזידמן, אשר נותרו כדירקטורים. הפרוייקט - תמ"א 38, עבר, אם כן, לשליטת מר לב, כאשר, רישום העברת מניות נחלת שופ על שמו בוצע במאי 2019. הבוררות, בין נחלת שופ לבין מר חסקלסון, התנהלה במספר מקטעים, בהתאם למחלוקות האקוטיות שנתגלעו. ברקע - היו דיירי הבניין, שהתרעמו על עיכוב הפרוייקט, ועל התנהלות סי שמואל בע"מ, כאשר, כזכור, מבחינתם, המשיב היה בעל דברם הישיר.

בין חודש מרץ, כניסת מר לב, כבעל עניין בנחלת שופ, ועד ספטמבר, שאז החל ליטול חלק פעיל בישיבות הבוררות השונות, נראה, שלאורך כ-3 עד 4 ישיבות, מאותה תקופה, ייצגו את ענייני החברה הדירקטורים ורדיגר וזידמן, אף, שהמשיב טוען, שמר לב היה מעורב בהנחייה ובהכוונה, מאחורי הקלעים.

החל מספטמבר 2019, נטל גם מר לב, כאמור, חלק פעיל בבוררות, מטעמה של נחלת שופ, אם כי ורדיגר וזידמן נותרו בתמונה. באוקטובר התגלע משבר עמוק בין המשיב לבין נחלת שופ. מר חסקלסון טען להפרות רבות של הסכם הרכישה, בידי נחלת שופ, ולהפרות של החלטות הבורר. ברקע - חששו מתביעות כלפיו מבעלי הדירות בפרוייקט ה"תקוע". הוא פנה לבורר, ביום 30/10/19, בבקשה להצהיר על ביטול ההתקשרות החוזית ולהשיב לידיו את מניות סי שמואל. התקיימו דיונים דחופים, בפני הבורר, ובהם נטל חלק גם המבקש מר לב. הבורר חתם על הפסק ביום 7/11/19.