אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' חברת החשמל לישראל

כהן ואח' נ' חברת החשמל לישראל

תאריך פרסום : 18/04/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
11284-11-09
03/04/2017
בפני השופטת:
מיכל נד"ב

- נגד -
התובעת:
המועצה הישראלית לצרכנות
הנתבעת:
חברת החשמל לישראל בע"מ
פסק דין
 
  1. ביום 22.11.09 הגישו המבקשים נטע כהן ואבי ביטון ומבקשים נוספים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד 11 משיבים שונים. עניינה של התובענה הייצוגית בטענה כי המשיבים מפרים את החובה להעמיד שירות טלפוני חינם למתן מענה לפניות בענייני ליקויים, פגמים בטובין או פגמים בשירותים הניתנים על ידן לציבור לקוחותיהם.

  2. לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, שאושרה בהחלטה מיום 11.8.13.

    רקע והשתלשלות ההליך

  3. תמצית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית - על הנתבעת מוטלת חובה חוקית בהתאם לסעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), שנכנס לתוקף ביום 1.3.06, לספק ללקוחותיה שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לפניות בענייני "ליקויים או פגמים בטובין... או בשירותים" הניתנים על ידה לציבור לקוחותיה. וכך קובע סעיף 18ב הנ"ל:

    "(א) עוסק המנוי בתוספת השניה –

    (1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכר או בשירותים שאותם הוא נותן מכוח דין או הסכם (בסעיף זה – שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;

    (2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:

    (א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;

    (ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;

    (ג)אתר האינטרנט של העוסק.

    (ב)...".

    המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") נמנית על הגופים שבתוספת השנייה, היא מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן בכך שהיא גובה תשלום בעד ההתקשרות למוקד השירות.

    המשיבה מאפשרת ללקוחותיה להתקשר למוקד התקלות שלה (להלן: "מוקד השירות") באמצעות חיוג למספר 103 או באמצעות חיוג למספרים הישירים של המוקדים הפרוסים ברחבי הארץ (להלן: "המספרים הישירים"). ההתקשרות למספר 103 מטלפון נייח אינה כרוכה בתשלום. עם זאת, צרכן המחייג למספר 103 מטלפון נייד משלם עבור השיחה. כמו כן צרכן המתקשר למספרים הישירים של המוקדים מטלפון נייח או מטלפון נייד, משלם עבור שיחה רגילה.

    הקבוצה בשמה הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") היא "ציבור הלקוחות והצרכנים של חברת החשמל, אשר התקשרו אל מוקד השירות והתקלות של חברת החשמל (להלן: 'מוקד 103'), בין באמצעות חיוג למספר 103 ובין באמצעות חיוג ל'מספרים הישירים' כהגדרתם בבקשה זו להלן, ואשר חוייבו בעד שיחה זו בתשלום בניגוד לדין, החל מיום 1.3.2006 ועד למועד בו תפעל חברת החשמל בהתאם לדין ותעניק לציבור לקוחותיה את האפשרות להתקשר בחינם למוקד השירות והתקלות".

    עילות בקשת האישור - הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן בכך שלקוחות הפונים לנתבעת בנושאים המנויים בסעיף החוק נושאים בתשלום עבור השיחה; הפרת חובה חקוקה כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.

    הסעדים שנתבעו – צו עשה המורה לנתבעת לתקן את התנהלותה וליצור קו טלפון חינם שיאפשר לציבור לקוחותיה להתקשר למוקד השירות והתקלות של הנתבעת בחינם מכל אמצעי תקשורת מקובל; להורות לנתבעת להשיב לחברי הקבוצה את כל הסכומים ששולמו על ידם בגין התקשרות למוקד השירות החל מהמועד בו חלה החובה לספק שירות טלפוני חינם ועד למועד בו תפעל על פי הוראות החוק. לחילופין, ליתן סעד לפי סעיף 20(ג) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

    הנזק שנגרם לחברי הקבוצה – נזק מצרפי בסכום של כ-24 מיליון ש"ח לפי החישוב הבא: בנתבעת 2.3 מיליון מנויים המתקשרים כל אחד בממוצע 3 פעמים בשנה; שיחה ממוצעת נמשכת כ-5 דקות; עלות שיחה מטלפון נייד למספרים הישירים עומדת על 40 אג'; 50% מהשיחות למוקד התקלות כרוכות בתשלום שכן הן מתבצעות מטלפון נייד או מטלפון נייח למספרים הישירים.

  4. תמצית תגובת הנתבעתהגב' כהן ומר ביטון נעדרי עילת תביעה אישית ועל אינם מתאימים להיות תובעים בתובענה ייצוגית והם גם אינם מייצגים הולמים - השיהוי עולה כדי חוסר תום לב, סכום הנזק הנטען "נופח" לסכום עתק והם לא פנו בפנייה מוקדמת; הנתבעת עומדת בחובה הקבועה בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, בכך שמפעילה מוקד פעיל משך 24 שעות ביממה אליו ניתן להתקשר מכל טלפון נייח. מתן אפשרות להתקשר בחינם מטלפון נייח היא סבירה; לא מתקיימים יסודות העוולה של הפרת חובה חקוקה; כנגד בני הזוג והקבוצה עומדת לנתבעת טענת מניעות והשתק בשל כך שבמשך 3.5 שנים מאז כניסת החוק לתוקף לא העלו כל טענה נגד הנתבעת.

  5. ביום 11.8.13 אישרתי את בקשת האישור נגד הנתבעת בעילות של הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), ובהפרת חובה חקוקה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.

    עוד הוריתי בהחלטת האישור, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 8(ג)(2) בחוק תובענות ייצוגיות, על החלפת התובעים הייצוגיים גברת כהן ומר ביטון בהיעדר עילה אישית.

  6. ביום 12.12.13 הוריתי לצדדים לפרסם הודעה בדבר החלטת האישור בשני עיתונים "ידיעות האחרונות" ו-"הארץ". כן הוריתי כי הצדדים ישלחו עותק של ההודעה ושל החלטת האישור למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס התובענות הייצוגיות.

  7. בהחלטה מיום 7.8.14 הוריתי כי גברת כהן ומר ביטון יוחלפו על ידי המועצה הישראלית לצרכנות שתהיה התובעת המייצגת בתובענה (להלן: "התובעת" או "המועצה") וכי כתב תביעה מתוקן בהתאם יוגש בתוך 30 יום.

  8. ביום 7.9.14 הגישה התובעת כתב תביעה ייצוגית מתוקן (להלן: "כתב התביעה המתוקן"). בדיון שהתקיים ביום 5.1.15, נתתי תוקף של החלטה להסכמת הצדדים למחיקת חלקים מכתב התביעה המתוקן (עמודים 30-29 לפרוטוקול) ואף המלצתי לצדדים לפנות לגישור.

  9. ביום 31.10.16, בעקבות הליך הגישור, הגישו הצדדים את הבקשה לאישור הסדר פשרה שלפניי וכן בקשה לתיקון הגדרת הקבוצה בבקשת האישור שמקורה בתיקון מס' 42 לחוק הגנת הצרכן שבתחולה מיום 15.6.15.

  10. ביום 3.11.16 אישרתי את תיקון בקשת האישור כך שהגדרת הקבוצה בבקשת האישור גם תותאם להגדרת הקבוצה שבהסדר הפשרה ותהיה כדלקמן: "ציבור הלקוחות והצרכנים של חברת החשמל, אשר התקשרו מטלפון נייד למוקד 103 בעניין ליקויים ופגמים, כאמור בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, ממועד כניסתו לתוקף של סעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן (15.3.2006) ועד למועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 42 לחוק הגנת הצרכן (15.6.2015); וציבור הלקוחות והצרכנים של חברת החשמל, אשר התקשרו למוקד 103 מטלפון נייד בכל עניין, כאמור בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, החל מיום 16.6.2015 ועד ליום אישור הסכם הפשרה או יום 31.12.2016, לפי המאוחר" (ההדגשות במקור).

  11. ביום 17.11.16, הוריתי לצדדים לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה ב-2 עיתונים יומיים בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות. ההודעה פורסמה ביום 24.11.16 בשני עיתונים יומיים. כן הוריתי על משלוח העתק ההודעה, בצירוף העתק מהבקשה לאישור הסדר פשרה, העתק מהסדר הפשרה והעתק מהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן.

  12. לאחר אורכה שניתנה לבקשת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "ב"כ היועמ"ש") להגשת עמדתו, הודיע ב"כ היועמ"ש ביום 28.2.17, כי "הוא אינו מתנגד לאישור הסדר הפשרה...וכי הוא מותיר את ההכרעה בעניין לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד וזאת מבלי להביע עמדה לגופה של הבקשה".

    עיקרי הסדר הפשרה 

  13. הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה: "ציבור הלקוחות והצרכנים של חברת החשמל, אשר התקשרו מטלפון נייד למוקד 103 בעניין ליקויים ופגמים, כאמור בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, ממועד כניסתו לתוקף של סעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן (15.3.2006) ועד למועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 42 לחוק הגנת הצרכן (15.6.2015); וציבור הלקוחות והצרכנים של חברת החשמל, אשר התקשרו למוקד 103 מטלפון נייד בכל עניין, כאמור בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, החל מיום 16.6.2015 ועד ליום אישור הסכם הפשרה או יום 31.12.2016, לפי המאוחר" (ההדגשות במקור).

  14. החל מיום 1.1.17 תאפשר המשיבה התקשרות למוקד 103 בחינם בכל פנייה, גם מטלפונים ניידים. המשיבה תפרסם את היותו של מספר 103 קו חינם לכל פנייה בהתאם להוראות סעיף 18ב(2) לחוק הגנת הצרכן.

  15. תמורת סילוק סופי ומוחלט של טענות קבוצת התובעים, המשיבה מתחייבת להעמיד פיצוי בסך של 1,423,787 ₪ (להלן: "סכום הפיצוי"). סכום הפיצוי חושב ונקבע בהתבסס על תצהיר (תשובה לשאלון) מטעם המשיבה, חוות דעת שהוכנה על ידי מומחה בתחום הסלולאר ותחשיב של סכום הפיצוי, כולם מצורפים כנספחים להסכם הפשרה. הצדדים סבורים כי סכום הפיצוי הינו סביר, ראוי והוגן. הפיצוי ניתן גם בגין התקופה שבין מועד חתימת הסדר הפשרה ועד למועד 1.1.17.

  16. מאחר שאיתור חברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין, סכום הפיצוי יוענק לכ-15,500 לקוחות המשיבה המוגדרים ברישומיה כניצולי שואה הזכאים להנחה, כך שכל אחד מהם יקבל סכום של כ-91.8 ₪. ההטבה תינתן לאוכלוסיית ניצולי השואה הזכאים, בנוסף להנחה בחשבון החשמל אותה הם מקבלים בהתאם לדין. הסכום המדויק הסופי שיחולק לכל אחד מהלקוחות הזכאים ייקבע על פי חלוקת סכום הפיצוי המספר הלקוחות ניצולי השואה המדויק שיאותר.

  17. בתוך 60 יום ממועד אישור הסדר הפשרה, תגיש המשיבה דו"ח הנתמך בתצהיר המאשר את ביצוע הסדר הפשרה תוך פירוט הסכומים ששולמו כפיצוי לניצולי השואה בסך מצטבר של 1,423,787 ₪.

  18. אישור הסכם הפשרה על ידי בית משפט יהווה ויתור וסילוק מצד התובעת וחברי הקבוצה כלפי המשיבה על כל תביעה או טענה או דרישה או זכות הנוגעים לתובענה.

  19. הצדדים ממליצים לבית המשפט לאשר גמול לתובעת בסך 80,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוח התובעת בסכום של 320,000 ש"ח בתוספת מע"מ. במסגרת ההמלצה לגמול ושכר טרחה נלקחו בחשבון בין היתר: החשיבות הציבורית של התובענה, המורכבות והקשיים בניהול התובענה, התועלת שהביאה התביעה ללקוחות המשיבה, ההסדרה העתידית של שיחת חינם לחברי הקבוצה גם מטלפונים ניידים, הליך הגישור הממושך.

    מינוי בודק

  20. הצדדים סבורים, כי בהתחשב בכך שסכום הפיצוי מתבסס הן על תצהיר מטעם המשיבה, הן על חוות דעת מומחה בתחום הסלולאר והן על תחשיב סכום הפיצוי שצורפו להסכם הפשרה - סכום הפיצוי הוא סביר, ראוי והוגן כך שבנסיבות העניין אין צורך במינוי בודק מטעם בית המשפט.

  21. סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות:

    "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".

    בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:

    "מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".

  22. מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי הוא ממלא אחר המטרות הקבועות בחוק. דהיינו שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

  23. בענייננו ב"כ היועמ"ש לא התנגד להסדר המוצע. בנוסף, סכום הפיצוי המוסכם נתמך בחוות דעת של מומחה בתחום הסלולאר. בנוסף, התובעת הייצוגית הוכרה כארגון בתביעה שהוכר כגוף הרשאי להגיש תובענה ייצוגית אף אם אין קושי שהתובענה תוגש בידי אדם (ס' 4 בחוק תובענות ייצוגיות), דהיינו הוכר כארגון שפועל למטרה ציבורית, והסדר הפשרה גובש במסגרת גישור על ידי השופט בדימוס בנימיני. מכל הטעמים האמורים נחה דעתי כי אין צורך במינוי בודק.

    אישור הסדר הפשרה

  24. סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

    "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

  25. סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות:

    "(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

    (א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

    (ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

    (ג) עיקרי הסדר הפשרה.

    (2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

    (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

    (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

    (ג) השלב שבו נמצא ההליך;

    (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

    (ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

    (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

  26. הקבוצה המוגדרת בהסדר הפשרה ושעליה חל ההסדר היא "ציבור הלקוחות והצרכנים של חברת החשמל, אשר התקשרו מטלפון נייד למוקד 103 בעניין ליקויים ופגמים, כאמור בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, ממועד כניסתו לתוקף של סעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן (15.3.2006) ועד למועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 42 לחוק הגנת הצרכן (15.6.2015); וציבור הלקוחות והצרכנים של חברת החשמל, אשר התקשרו למוקד 103 מטלפון נייד בכל עניין, כאמור בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, החל מיום 16.6.2015 ועד ליום אישור הסכם הפשרה או יום 31.12.2016, לפי המאוחר" (ההדגשות במקור).

  27. עילות התובענה נגד המשיבה - הפרת סעיפים 18ב ו-31 בחוק הגנת הצרכן; הפרת חובה חקוקה כאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין הפרת הוראת סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן.

  28. הסעד שנתבע בבקשת האישור – ליתן צו המורה למשיבה לתקן את התנהלותה ולהעמיד קו טלפון חינם שיאפשר לציבור לקוחותיה להתקשר למוקד השירות והתקלות שלה בחינם מכל אמצעי תקשורת מקובל; להורות למשיבה להשיב לחברי הקבוצה את כל הסכומים ששולמו על ידם בגין ההתקשרות למוקד השירות החל מהמועד בו חלה החובה לספק מספר חינם ועד למועד בו תפעל על פי הוראות החוק. לחילופין, ליתן סעד לפי סעיף 20(ג) בחוק.

  29. הצדדים הודיעו ביום 9.3.17 כי למיטב ידיעתם לא הוגשה כל התנגדות להסדר (בהתאם לסעיף 18(ה) בחוק). בבית המשפט לא התקבלו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות לפרישה מהקבוצה. ב"כ היועמ"ש, כאמור הודיע ביום 28.2.17 כי אינו מבקש להתנגד להסדר.

  30. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק).

    מטרתו של החוק מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן:

    "(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

    (2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

    (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

    (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

  31. בעניין שלפניי נראה לי כי הסדר הפשרה יש בו כדי לענות על מטרות החוק, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן.

  32. הסדר הפשרה קובע העמדתו של קו חינמי להתקשרות מכל טלפון, בכך התקבל אחד הסעדים שנתבעו. בנוסף התחייבה המשיבה למתן פיצוי בסכום הולם, שיוצא מכיסה לכיסם של המוטבים, זאת לאחר קבלת חוות דעת מומחה ועריכת תחשיב לעניין הנזק, ואשר מקובל על התובעת שחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008 קובע שאחד מתפקידיה הוא "סיוע לצרכנים במימוש זכויותיהם מול גופים פרטיים וציבוריים". הפיצוי ניתן למטרה ראויה של סיוע לניצולי שואה. בכך מומשה זכות חברי הקבוצה שלא היו פונים לערכאות בעילה הנדונה. כמו כן נאכף הדין וניתן פיצוי הולם אף שניתן לקבוצה שאיננה זהה לחברי הקבוצה.

    על כן אני מאשרת את ההסדר.

    גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג

  33. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

    "אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה" (הדגשה שלי- מ' נ').

    סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

    "(א)הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

    (ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

    (1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

    (2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

    (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

    סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

    "(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

    (ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

    (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

    (2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

    (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

    (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

    (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

     

    בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, בפסקה 2 (23.5.12) מתייחס כב' הנשיא גרוניס לעקרונות המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23 הנ"ל והמנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג, וקובע כך:

    "סבורים אנו כי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המובילה לפסיקת שכר טרחה. וזאת, בתובענות ייצוגיות בהן הסעד הסופי הינו סעד כספי ... לפי שיטת האחוזים, שכר הטרחה של עורך הדין נקבע כאחוז מסוים מתוך הסעד שניתן לקבוצה, בין אם בפסק דין ובין אם בהסכם פשרה....

    אימוצה של שיטת האחוזים דורש אף הוא מספר הבהרות. ראשית, יודגש כי שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק....

    שנית, אנו סבורים כי אין לקבוע מראש ובאופן עקרוני, מהו שיעור שכר הטרחה באחוזים שיש לפסוק לעורך הדין המייצג. קביעת שכר הטרחה נגזרת מנתוניו הפרטניים של כל מקרה ומקרה, ולא ניתן להצביע מראש על שיעור קבוע לשכר טרחה. לצד זאת, אנו סבורים כי ניתן להגדיר מספר כללים מנחים בהקשר זה. כך, שיעור שכר הטרחה בהליך שהסתיים בפסק דין לטובת הקבוצה המייצגת יהא גבוה משיעור שכר הטרחה בהליך שהסתיים בדרך של הסכם פשרה... מובן, כי המלצה זו [של הצדדים לעניין שכ"ט – מ' נ'] אינה מחייבת את בית המשפט, הרשאי לפסוק שכר טרחה וגמול לפי שיקול דעתו...

    יש לקבוע כי שכר הטרחה ייפסק בשיעור מדורג, כאשר ככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן...

    11. סיכומם של דברים עד כה הוא, כי אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן" (שם, בפסקאות 9-7 ו-11) (ההדגשה שלי – מ' נ').

    לבסוף נקבע כי בנסיבות העניין שם:

    "לאחר ששקלנו את נסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו, ובהתחשב בכל השיקולים עליהם עמדנו, ובהם אופן התנהלותם הראוי לשבח של באי כוח התובע המייצג, מורכבותו הייחודית של ההליך והזמן הרב מאוד בו הוא נוהל, הננו קובעים כי על כל סכום שנגבה בפועל עד ל-5 מיליון ש"ח, ייפסק לטובת בא-הכוח המייצג שכר טרחה בשיעור של 25%; על כל סכום שנגבה בפועל בין 5 מיליון ש"ח עד ל-10 מיליון ש"ח ייפסק שכר טרחה בשיעור של 20%; ועל כל סכום שנגבה בפועל מעל 10 מיליון ש"ח, ייפסק שכר טרחה בשיעור של 15%... נדגיש שוב, כי המקרה דנא הינו מקרה מיוחד מבחינות שונות ועל כן קשה יהיה להסיק ממנו לגבי מקרים אחרים של תובענות ייצוגיות ככל שמדובר בשיעור האחוזים ובמדרג שנקבע לגבי שכר הטרחה". (שם, בפסקה 16) (ההדגשה שלי – מ' נ').

     

     

    בעניין עע"מ 9237/12 עירית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש. ברקאי בע"מ (18.5.14) נפסק עוד:

    "הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו" (הדגשה שלי – מ' נ').

    ולענייננו.

  34. הצדדים ממליצים כי בית המשפט יאשר תשלום גמול לתובעת בסך 80,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 320,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

  35. אני סבורה כי התובענה הביאה תועלת לחברי הקבוצה וללקוחות העתידיים של המשיבה בכך שהופעל קו טלפוני חינם להתקשרות מכל טלפון, ובכך שהוסכם על דרכי פרסומו. תועלת נוספת שהביאה הגשת בקשת האישור היא תשלום בפועל של סכום הפיצוי לאוכלוסיית ניצולי השואה. קרוב לוודאי כי כל אחד מחברי הקבוצה לא היה פועל בתביעה אישית כנגד הנתבעת. הגשת התובענה הצריכה השקעה של זמן וכן היה בה סיכון שלא הייתה מתקבלת. מדובר בתובענה שהביאה לאכיפת הדין, ולהרתעה מפני הפרתו.

    עם זאת מדובר בשלב שלאחר קבלת בקשת האישור ולא בשלב שלאחר מתן פסק דין. כמו כן מדובר בתביעה שאינה מורכבת, שהוגשה על ידי מספר מבקשים נגד מספר משיבות באמצעות אותו בא כוח. אשר להתמשכות ההליכים, אלה ארעו בין היתר עקב כך שהתובעים שנבחרו נמצאו בלתי מתאימים.

    נוכח האמור לעיל בנסיבות המקרה שלפניי אני סבורה כי סכומי הגמול ושכר הטרחה המוסכמים, המגיעים ביחד לכ-28% מסכום הפיצוי, גבוהים מהסביר. על כן אני מעמידה את הגמול על סכום של 57,000 ₪ ואת שכר הטרחה על 266,760 ₪ (כולל מע"מ).

  36. הגמול ישולם לתובע עם מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, שכר הטרחה ישולם בשלבים כדלקמן – 40% עם מתן פסק הדין כאמור, ו-60% בתוך 30 יום ממועד סיום תשלום סכום הפיצוי כקבוע בהסדר ולאחר שהנתבעת וב"כ התובע יגישו לבית המשפט דו"ח הנתמך בתצהיר אודות תשלום מלוא סכום הפיצוי על-פי ההסדר.

     

     

    סוף דבר

  37. אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

  38. אני מאשרת גמול לתובעת בסכום של 57,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחה בסכום של 266,760 ש"ח כולל מע"מ. הגמול ישולם לתובע עם מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, שכר הטרחה ישולם בשלבים כדלקמן – 40% עם מתן פסק הדין כאמור, ו-60% בתוך 30 יום ממועד סיום תשלום סכום הפיצוי כקבוע בהסדר ולאחר שהנתבעת וב"כ התובע יגישו לבית המשפט דו"ח הנתמך בתצהיר אודות תשלום מלוא סכום הפיצוי על-פי ההסדר.

  39. אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. גודל ההודעה יהיה 15X15 ס"מ.

  40. נוסח ההודעה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום ויהא בהתאם לסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם לסעיף 25(א)(4) בחוק, המורה על פירוט הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) בחוק.

  41. הפרסום יהיה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה. הוצאות הפרסום תחולנה על המשיבה והיא תשלח עותק מההודעה לאחר אישורה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.

  42. הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט בהתאם להוראות סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות.

     

    ניתן היום, ז' ניסן תשע"ז, 03 אפריל 2017, בהעדר הצדדים. 

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ