י.ת. ואח' נ' ד. ת. ואח'

לפני תובענה לסעד הצהרתי, שהיא למעשה תביעה לקביעת היקף עיזבון המנוח, במסגרתה עתרו התובעים להורות כי בית מס' ** והמגרש הצמוד לו במושב פלוני, הרשומים על שם המנוח, אינם חלק ממסת נכסי העיזבון, זאת הגם שהמנוח ציווה אותם בצוואתו לנתבעים 1 ו-2. לדידם של התובעים יש להורות על רישומם של אלו על שם התובע 1, או לחילופין להורות כי שוויים יחולק בחלקים שווים בין התובעים והנתבע 1, תוך שנתבע 1 יפצה את יתר ילדי המנוח בגין חלקם היחסי.

רקע עובדתי ודיוני:

1. התובעים והנתבע 1 הינם ילדיו של המנוח, מר י. ת. ז"ל, אשר הלך לבית עולמו ביום 26.4.2019 (להלן: "המנוח").

    

2. המנוח התגרש מגב' ד. ת. (אם התובעים והנתבע 1) בשנת 1988 ושניהם ניהלו הליך נגד הנתבעת 5, שבסופו ניתן ביום 24.5.2015 פסק בוררות אודות זכויותיהם בנכסים (לרבות בעניין הנכס מושא הליך זה- בית מס' ** במושב פלוני) כמפורט להלן.

    

3. הנתבעת 2 הייתה בת הזוג של המנוח בעת פטירתו, ואינה אם ילדיו (התובעים והנתבע 1), הצדדים להליך זה.

4. הנתבעת 3, רשות מקרקעי ישראל (להלן גם: "רמ"י"), מנהלת את קרקעות המדינה, וביניהן גם את קרקעות הנתבעת 5, על פי חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960 ובהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

    

5. הנתבעת 4, הסוכנות היהודית, הייתה בעבר צד לחוזה המשולש שבינה לבין הנתבעות 3 ו-5, אך נמחקה בהסכמה, אחר שהתברר כי אינה צד לחוזה המשולש במושב פלוני.