אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יעד שיאן נדלן נ' עיריית ירושלים ואח'

יעד שיאן נדלן נ' עיריית ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 11/03/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
8599-08
21/02/2013
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
התובע:
יעד שיאן נדל"ן
הנתבע:
1. עיריית ירושלים
2. מנהל הארנונה בעיריית ירושלים

פסק-דין

פסק דין

1.סעיף 324(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן – הפקודה), הכלול בפרק חמישה-עשר שכותרתו "גביית ארנונות", קובע כך:

"לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר – סולקו במלואם או שאין חובות כאלה".

מיהו "בעל הנכס" שתשלום מלוא חובותיו לעירייה בגין הנכס מהווה תנאי למתן התעודה לפי סעיף 324? האם מתן התעודה מותנה בתשלום חיובי ארנונה עתידיים? ומה דינו של חיוב ארנונה השנוי במחלוקת בין הבעלים לבין העירייה? אלה השאלות בהן יעסוק פסק דין זה.

2.העותרת, חברה בע"מ, רכשה ביום 29.3.07 את זכות החכירה לדורות בחלק מהקומה האחרונה של בנין ברח' אהליאב בירושלים, וקיבלה את החזקה בנכס ביום 28.5.07. החברה שמכרה לעותרת את הנכס התדיינה עם מנהל הארנונה בעיריית ירושלים (משיב 2) בפני ועדת הערר בנוגע לחיובי הארנונה הכללית שהוטלו עליה עד למועד מסירת החזקה. טענתה הייתה שהנכס לא היה ראוי לשימוש ובמצב של מעטפת בלבד, ולפיכך פטור מתשלום ארנונה בהתאם לסעיף 330 לפקודת העיריות. עוד טענה המוכרת כי מנהל הארנונה חייב אותה בגין שטח העולה על שטחו האמיתי של הנכס. גם העותרת חלקה על שומת הארנונה שהוצאה לה בגין התקופה שמאז קבלת החזקה, וטענה בהשגה ובערר שהגישה כי עד ליום 1.1.08 הנכס היה בשיפוצים נרחבים ובלתי ראוי לשימוש; כי שטח הנכס קטן מהשטח שחויב בארנונה; וכי גם לאחר השיפוצים כרבע משטח הנכס נותר במצב של מעטפת ובלתי ראוי לשימוש.

3.המוכרת שילמה לעירייה את מלוא סכום הארנונה שנדרש ממנה, ובמקביל ניהלה את הליכי הערר על חיובה בסכומים אלה. כך נהגה המוכרת על מנת שלא להפר את התחייבותה בהסכם המכר לשלם את כל מסי הארנונה עד למועד מסירת החזקה ולהמציא תעודת העדר חובות. העותרת, לעומת זאת, נמנעה מלהיענות לדרישת התשלום של העירייה במלואה, ונאותה לשלם רק את הסכום שלא היה שנוי במחלוקת, בו הודתה. למרות זאת דרשה העותרת שהעירייה תיתן לה תעודה בדבר העדר חובות לפי סעיף 324 לפקודה לצורך רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין. העירייה סירבה להיענות לדרישה זאת, ומכאן העתירה.

חובות "בעל הנכס"

4.טענתה הראשונה של העותרת היא שהתעודה הניתנת לפי סעיף 324 לפקודה אמורה להתייחס, כלשונו של הסעיף, אך ורק לסילוק "כל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה" (ההדגשה הוספה). מאחר שהתעודה נדרשת לשם העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, נמצא כי בעת מתן התעודה הבעלים הרשום הנו מוכר הנכס, ורק הוא צריך לסלק את חובותיו כתנאי לקבלת התעודה. לעומתו, מי שרכש את הנכס וטרם נרשם כבעליו אינו חייב לסלק את חובו טרם מתן התעודה, ואין גם הצדקה לחייבו לעשות כן. ההבדל בין המוכר לבין הקונה, טוענת העותרת, הנו שהמוכר עוזב את הנכס, ולפיכך נדרש לגביו אמצעי גביה נוסף בדמות התניית הרישום בהמצאת תעודת העדר חובות. לעומתו, הבעלים החדש נמצא בנכס, זכויותיו בנכס ניתנות לעיקול, ואיתורו לצורך גביית הארנונה קל יותר.

5.אין לקבל טענה זאת. סעיף 324 מתנה את ביצוע הרישום בפנקסי המקרקעין בהמצאת תעודה "המעידה שכל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה... סולקו במלואם או שאין חובות כאלה" (ההדגשות הוספו). התשלום הנדרש כתנאי למתן התעודה הוא של "כל החובות" שהתגבשו "עד ליום מתן התעודה", ואינו מתמקד דווקא בבעלים הקודם או בבעלים החדש. כל אחד מהבעלים – "מוכר וקונה" (בג"ץ 779/92 סלאמה נ' ראש עיריית נצרת, פ"ד מז(5) 183, 186) – אמור לסלק את החוב המתייחס לתקופת הבעלות שלו, אשר לגביה נחשב הוא ל"בעל הנכס", ובלבד שמדובר בחובות שהתגבשו עד ליום מתן התעודה. אמנם צריך שחובות אלה יהיו חובות אישיים של בעל הנכס בגין החזקתו שלו בנכס, ולא ניתן להתנות את מתן התעודה בסילוק חובותיו של מחזיק ששכר את הנכס מהבעלים (בג"ץ 973/90 פרופיל חן בע"מ נ' עיריית יבנה, פ"ד מה(1) 16; להלן – פרשת פרופיל חן). אולם הבחנה בין בעלים לבין מחזיק לחוד, והבחנה בין בעלים אחד לבין בעלים שני לחוד. שלא כפי שגורסת העותרת, "בעל הנכס" אינו דווקא הבעלים הרשום בלשכת רישום המקרקעין, שהרי סעיף 1 לפקודה מגדיר "'בעל'... בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום". יתר על כן, "בעל הנכס" אינו בהכרח רק אחד הצדדים לעסקת המכר, חרף לשון היחיד בו נוקט סעיף 324, שכן סעיף 5 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, מלמדנו כי "האמור בלשון יחיד אף לשון רבים במשמע".

האיסור המוטל על רשם המקרקעין בסעיף 324 לפקודה לרשום העברת זכויות בפנקסי המקרקעין בלא שהוצגה בפניו תעודת העדר חובות, נמנה על אותן הוראות בחקיקה שמטרתן לתת "בידי הרשויות אמצעי גבייה אדמיניסטרטיביים אשר נועדו לייעל את הליך הגבייה" (רע"א 2911/95 אברהם נ' עיריית רמת-גן, פ"ד נג(1) 218, 226-225), ולשמש "הליכים ממין מיוחד של הוצאה לפועל" (ע"א 633/91 מנהל מס רכוש ומנהל מס שבח מקרקעין תל-אביב נ' שמש, פ"ד מח(1) 841, 850; ראו עוד: בג"ץ 243/60 אולדק נ' עיריית רמת-גן, פ"ד יד 2265, 2267; רע"א 7037/00 עיריית ראשון-לציון נ' וינבוים, פ"ד נו(4) 856, 863; רע"א 3437/01 עירית ראשון לציון נ' גרינהויז-לנדוי, מיום 11.7.02). ייחודו של אמצעי האכיפה המינהלי בו עסקינן הוא בהיותו פסיבי-עקיף, להבדיל מאמצעי גביה רגילים המתבטאים בנקיטת פעולות פוזיטיביות-ישירות נגד החייב (עע"מ 1164/04 עיריית הרצליה נ' יצחקי, מיום 5.12.06; להלן – פרשת יצחקי). "אמצעי האכיפה המנהליים מאפשרים לרשות להפעיל מנגנון גבייה אפקטיבי, ללא השקעה רבה של כספי ציבור, על ידי ניצול ה'צמתים' על ציר הזמן בהם נזקק החייב לשירותי הרשות... כגון העברת זכויות במרשם המקרקעין (המותנית, כאמור, באישור הרשות בדבר היעדר חובות הרובצים על המקרקעין) וקבלת היתרים שונים מידי הרשות וועדת התכנון" (שם, פסקה 7 לפסק דינה של השופטת ארבל; ראו בדומה בג"ץ 779/92, לעיל, בעמ' 186). תכלית זו של סעיף 324 דורשת שלא לצמצם את תחולתו באופן המוצע על ידי העותרת, ולא להגביל את הדרישה לסילוק חובותיו של "בעל הנכס" רק לחובותיו של הבעלים הקודם שמכר את הנכס לבעלים הנוכחי. כך בוודאי כאשר הבעלים הנוכחי – הרוכש – הוא זה שנזקק לשירותי המדינה לשם העברת הזכויות בנכס שרכש, בין העברה על שם מי שמכר לו את הנכס (כצעד ראשון לקראת העברת הזכויות על שם הרוכש) ובין העברה מהמוכר אליו. בכך נבדל מצב שכזה מהמצב שנדון בפרשת פרופיל חן. באותה פרשה נאסר להתנות את מתן תעודת העדר החובות בסילוק חובותיו של מחזיק בנכס שאינו נמנה על בעליו, משום שתוצאה שלפיה "בעלי נכסים, שאינם חייבים חובות לעירייה, יישאו בחובותיהם של המחזיקים" הנה "תוצאה שאינה מתיישבת עם מטרתו התחיקתית של סעיף 324(א) לפקודה" (שם, בעמ' 21). אכן, המחזיקים בנכס, שאינם קשורים אליו בזיקת בעלות, מצויים מחוץ למעגל שבו מתרחשות העברות הזכויות הרשומות בפנקסי המקרקעין, ולפיכך התניית התעודה, המיועדת לרשם המקרקעין, בסילוק חובו של מחזיק שאינו בעלים, אינה מתיישבת עם תכלית הסעיף בדבר "ניצול ה'צמתים' על ציר הזמן בהם נזקק החייב לשירותי הרשות" (פרשת יצחקי, שם). לא כן כאשר בעל הנכס שלחובתו חוב לעירייה בגין ארנונה הוא זה שמבקש לבצע את ההעברה בפנקסי המקרקעין או שיש לו אינטרס ממשי בביצוע ההעברה. במצב כזה, מתן תעודה לפי סעיף 324 לפקודה חרף חובו של בעל הנכס – אפילו הוא הבעלים החדש שרק בעקבות ההעברה המבוקשת יירשם כבעל הזכויות – יחטא למטרתו של הסעיף לשפר את יכולת הגביה של העירייה ולהעמיד לרשותה ב"צמתים" מעין אלה אמצעים מינהליים לגביית חובות הארנונה, שלא היו עומדים לרשותה אילו הייתה בעל דין "רגיל" (שם, שם). משכך, אין למצוא לא חוסר סמכות ולא חוסר סבירות בסירובה של העירייה לתת את התעודה כל עוד לא יסולק חובה של העותרת.

6.יוכיח זאת דווקא המקרה שנדון בפרשת פרופיל חן. העותרות שם לא היו מוכרות הנכס אלא מי שרכשו את הבעלות בנכס ממינהל מקרקעי ישראל וטרם נרשמו כבעלים בשל הליכי פרצלציה שהתבצעו במקום. משהושלמו הליכי הפרצלציה ביקשו העותרות לקבל מהעירייה תעודת העדר חובות לפי סעיף 324 לפקודה, וזאת לצורך העברת הבעלות משמו של המינהל אל שמן. טענתן הייתה שלא רובץ עליהן כל חוב לעירייה ביחס לנכס, אותו השכירו שנים רבות קודם לכן לצד שלישי, ומשכך אין למנוע מהן את התעודה בשל חוב הארנונה של השוכר. העותרות בפרשת פרופיל חן לא טענו את שטוענת העותרת כעת, רוצה לומר: שלמרות שרשום לחובתן בספרי העירייה חוב ארנונה בגין החזקתן בנכס, אין בחוב זה למנוע את מתן התעודה. ואמנם, בבוא בית המשפט העליון להציג בפרשת פרופיל חן את השאלה שעמדה שם להכרעתו, נאמרו הדברים הבאים (בעמ' 20):

"לפי לשונו של הסעיף, תעודת המסים נועדה להעיד על סילוק חובותיו של בעל הנכס, ביחס לאותו נכס, ככל שהם נובעים מהוראות הפקודה או מהוראותיו של דין אחר. משמע שבענייננו, שבו אנו עוסקים בחובות בשל ארנונה כללית ובשל צריכת מים, יש לבחון אם תשלומם הוטל על העותרות כבעלות הנכס. אם התשובה תהיה בחיוב, על העותרות לסלק את החובות כתנאי למתן התעודה".

הנה כי כן, בית המשפט העליון כלל לא פקפק בכך שאם העותרות היו חייבות לעירייה מסי ארנונה בגין החזקתן בנכס, כי אז היה על העותרות לסלק חובות אלו כתנאי למתן התעודה שנדרשה להעברת הזכויות בנכס על שמן, בתורת הרוכשות של הנכס ולא בתורת המוכרות שלו. זאת למרות שבעת הפנייה לקבלת התעודה, העותרות עדיין לא היו רשומות כבעלות הנכס, ולמרות שבאותה שעה היה לנכס בעלים רשום אחר, הוא מינהל מקרקעי ישראל.

המקרה שלפנינו מובהק אף יותר מפרשת פרופיל חן: שם הנכס היה רשום על שם המוכר (מינהל מקרקעי ישראל), ואילו אצלנו במועד בקשת תעודת העדר החובות טרם נרשם הנכס על שם החברה שמכרה אותו לעותרת. הסיבה לכך היא שבמועד בו התבקשה התעודה, הבנין שבו מצוי הנכס לא נרשם עדיין כבית משותף, וזכויות החכירה של המוכרת היו רשומות רק במינהל מקרקעי ישראל ולא בלשכת רישום המקרקעין (ראו ה"הואיל" הרביעי וסעיף 15 להסכם המכר; סעיפים 1, 4, 9-7 לבקשה לצו ביניים מיום 14.12.08). מכאן, שהפירוש המעשי של עמדת העותרת הנו שלא רק היא, אלא גם מי שמכרה לה את הנכס, תהיה פטורה מלסלק את חוב הארנונה שלה כתנאי למתן התעודה, שהרי גם המוכרת לא הייתה רשומה כבעלים בעת בקשת התעודה. יש בכך להדגים היטב את חוסר התאמת גישתה של העותרת אל תכליתו של סעיף 324 לפקודה, לנצל את המעמד בו מתבצעות העברות בלשכת רישום המקרקעין לצורך ייעול וזירוז גביית חובות ארנונה. הגבלת השימוש בסעיף רק לבקשות העברה מטעם בעלים רשומים, תוציא ממעגל הגביה המינהלית (הפסיבית) חייבים לא מעטים, שאף שיש להם עניין ישיר ומשמעותי בביצוע הרישום כמי שיוכלו בעתיד להירשם מכוחו, יופטרו מהחובה אותה ביקש הסעיף להטיל של הסדרת חובם לעירייה כתנאי לרישום.

יתר על כן, קבלת עמדת העותרת עלולה לגרום אף לכך שגם הבעלים הרשום של הנכס יוכל לעשות שימוש בתעודת העדר החובות חרף קיומו של חוב ארנונה על שמו בהתייחס למועד הקודם ליום מתן התעודה. הכיצד? תעודה לפי סעיף 324 לפקודה אינה מיועדת לבעלים ספציפיים אלא מתייחסת לכל הבעלים האפשריים של הנכס שאת הזכויות בו מבקשים להעביר. בלשון הרישא של סעיף 324(א): "לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם..." (ההדגשה הוספה). על דרך ההיפוך נאמר כי מתן התעודה מקנה אפשרות לרשום "כל העברה" בפנקסי המקרקעין, וזאת כל עוד לא הגיע מועד התפוגה של התעודה. לפיכך, כאשר בא-כוחה של החברה שמכרה לעותרת את הנכס ביקש להשלים את רישום זכויות החכירה על שם המוכרת (כשלב ראשון לפני העברת הזכויות מהמוכרת לעותרת) הוא כתב לעותרת כי עליה להמציא תעודה מהעירייה בה "מופיעים שם המוכר ושם הקונה, אך נתונים אלה אינם חשובים בהגשת המסמך לטאבו, חשוב רק זיהוי מדוייק של הנכס" (נספח א' לבקשה לצו ביניים). אכן, דרישה לפירוט שמות המוכר והקונה אינה מופיעה לא בסעיף 324 לפקודה ולא בתקנה 9(ג)(3) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 (לשעבר תקנה 9(ב)(4) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תש"ל-1969). היוצא מכך הוא, שאם העירייה תחויב לתת לבעלים הרשום (המוכר) תעודת העדר חובות רק משום שהוא סילק את חובותיו עד לתום תקופת החזקתו בנכס, יוכל גם הרוכש לעשות שימוש באותה תעודה לצורך רישום העברה נוספת, הפעם ממנו למי שירכוש ממנו את הנכס (ובלבד שאותה העברה תתבצע תוך כדי תקופת תוקפה של התעודה). חוסר יכולתה של העירייה לעקוב אחרי התעודה ולהגבילה להעברה ספציפית, אף הוא שיקול התומך בפרשנות המחייבת את סילוק מלוא החובות, של המוכר והקונה כאחד, עד ליום מתן התעודה.

7.לא נעלם ממני פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו בת"א 22077/04 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' עיריית רמת גן (מיום 21.8.08). באותו מקרה חויבה עיריית רמת גן להשיב לכונס נכסים שמכר נכס מקרקעין, כספים ששילם לה לצורך קבלת תעודה לפי סעיף 324 לפקודה בגין חוב הארנונה של הרוכשים שנוצר לאחר מסירת החזקה בנכס לידיהם. בית משפט השלום הפנה להלכה שנפסקה בפרשת פרופיל חן, וסבר כי הלכה זאת חלה גם על מקרה בו מוכר הנכס מבקש לקבל תעודת העדר חובות חרף קיומו של חוב ארנונה על שם הקונה בגין החזקתו בנכס לאחר מסירת החזקה בממכר לידיו. בנוסף הפנה בית משפט השלום לדברים הבאים שנכתבו בספרו של ה' רוסטוביץ, ארנונה עירונית (מהדורה חמישית,2007) עמ' 1010:

"לעתים, מוכר הבעלים של הנכס את הנכס, מוסר בו את החזקה לקונה, ומדווח לעירייה על דבר מסירת החזקה בהתאם לסעיף 325 לפקודת העיריות. העירייה רושמת את הקונה כנישום בפנקסי העירייה, ומשיתה עליו את הארנונה מאותו מועד. לאחר פרק זמן, מבקש המוכר תעודה המעידה כי פרע את כל חובותיו בגין הנכס שמכר. הרשות המקומית אינה רשאית להתנות את מתן התעודה בפירעון חובות הארנונה שהושתו על הקונה בגין הנכס הנמכר, משום שחובות אלה אינם של המוכר".

הסתמכותה של העותרת על דברים אלה נדונה לכישלון. ראשית, הן בת"א 22077/04 והן בקטע המצוטט מספרו של ד"ר רוסטוביץ, נדון מקרה בו המוכר הוא שמבקש מהעירייה תעודת העדר חובות לצורך העברת הזכויות על שם הקונה. במקרה שלפנינו, לעומת זאת, העותרת, שרכשה את הנכס, היא שביקשה את התעודה חרף חוב הארנונה הרשום על שמה בספרי העירייה. שנית, נוכח לשונו ותכליתו של סעיף 324 פקודה, יש להסתייג מהגישה שאומצה בשתי האסמכתאות האחרונות גם בהתייחס למצב שנדון בהן, היינו כאשר המוכר מבקש תעודת העדר חובות בשעה שעל הנכס רובצים חובות ארנונה מאוחרים בגין תקופת החזקתו של הקונה. כאמור לעיל, רוכשת הנכס בפרשת פרופיל חן לא הייתה חייבת כספים לעירייה, אלא החייבת הייתה השוכרת. עתירתה של הרוכשת התקבלה מהטעם שאין מקום לכך ש"בעלי נכסים, שאינם חייבים חובות לעירייה, יישאו בחובותיהם של המחזיקים". לא נאמר בהלכת פרופיל חן שאין מקום לכך שבעלי הנכס יישאו בחובם של בעלים קודמים. אמירה שכזאת אינה עולה בקנה אחד עם התכלית של תעודת העדר החובות, שהרי להבדיל ממחזיק סתם הנעדר עניין בהעברת הזכויות בפנקסי המקרקעין, בעלים שהיה או שעודנו מחזיק בנכס ניצב במעמד של בעל עניין בביצוע ההעברה – בין כמוכר ובין כקונה – גם אם האחריות לביצוע ההעברה הופקדה בידי הצד השני לעסקת המכר וגם אם הצד השני הוא זה שפונה לעירייה בבקשה למתן התעודה. לכן, כאשר המוכר פונה לעירייה ומבקש לקבל תעודת העדר חובות, יש מקום לנצל "צומת" זה כאמצעי לאכיפת תשלום הארנונה גם על הקונה ולא רק על המוכר. כך מתחייב בין היתר מהוראת סעיף 324(א) לפקודה, שלפיה על התעודה להעיד "שכל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה... סולקו" (ההדגשה הוספה). חובתה של העירייה לתת תעודה מעודכנת ליום נתינתה אינה טכנית אלא מהותית: "תעודה שעירייה מוציאה לפי סעיף 324(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש], אמורה להעיד אמת על יום הוצאתה" (בג"ץ 779/92, לעיל, בעמ' 188). כאשר מוכר הנכס נמנע מלבקש את תעודת העדר החובות עד למועד מסירת החזקה לקונה, ותחת זאת השתהה וביקש את התעודה רק בחלוף זמן, לאחר שהקונה תפס חזקה וצבר חובות לעירייה בגין הנכס, הרי במצב כזה יהיה בתעודה האומרת כי "עד ליום מתן התעודה" אין על הנכס חובות "המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס" משום תיאור בלתי אמיתי של המציאות, שהלוא במועד מתן התעודה מגיעים לעירייה חובות מהקונה, שאף הוא "בעל הנכס". מוכר המבקש שלא להיקלע למצב כזה נדרש אפוא למהר ולבקש את התעודה סמוך למועד המסירה. המתנה לאחר מועד זה מגלגלת אל המוכר את הסיכון שבבואו לבקש את התעודה ייתקל בחוב שצבר הקונה. יפים לעניין זה דבריו של השופט עדיאל בפרשת יצחקי. גם שם חובת התשלום (של היטל השבחה) רבצה על רוכשי הנכס ולא על המוכרים, ובכל זאת נאמר על ידי בית המשפט כי העירייה רשאית להתנות את מתן תעודת העדר החובות למוכרים בסילוק חוב הרוכשים:

"העובדה שחובת תשלום ההיטל אינה חלה על המשיבים [המוכרים – מ.ס.], אינה מזכה את אלה, בהכרח, בקבלת התעודה המעידה על היעדר חובות המגיעים מבעל הנכס לפי סעיף 324(א) לפקודת העיריות (להלן – האישור). במקרה שלפנינו, משהאישור נדרש כדי לאפשר את העברת הזכויות לרוכשי הדירות, שהם אלה החבים בתשלום ההיטל, אני סבור שהעירייה רשאית להתנות את מתן האישור בתשלום ההיטל... תוצאה זו מתחייבת, לדעתי, מסעיף 324(א) לפקודת העיריות, שכן מתן האישור לפי סעיף זה מותנה בתשלום החובות 'המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס'. תנאי זה אינו מוגבל, על פניו, לחובות המגיעים ממבקש האישור בלבד, ולכאורה, יש בו כדי למנוע את מתן האישור, גם כאשר החובות בקשר לנכס מגיעים מבעל אחר של הנכס" (שם, פסקאות 4-3).

בהמשך (בפסקה 5) עמד השופט עדיאל על ההבחנה בין מצב כזה, בו מתן התעודה למוכר נמנע בשל חוב של הקונה, לבין המצב שנדון בפרשת פרופיל חן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ