טוטיאן נ' עיריית חולון

נושא התובענה:

תובענה ייצוגית כנגד עיריית חולון לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית התקבלה ביום 7.10.2015. השאלה העומדת במרכז התביעה, אשר אושרה ביום 6.6.2016, היא מה משמעות הריבית הכלולה במונח "תשלומי פיגורים" שבסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980 (להלן: "חוק הריבית").

העובדות העיקריות הרלוונטיות לתובענה:

התובע מחזיק בנכס ברחוב xxx, חולון. ביום 28.5.2012 קיבל התובע דרישת תשלום מטעם הנתבעת, בעבור חשבון ארנונה בגין חודשים מאי-יוני 2012. כמו כן, קיבל התובע תזכורת לתשלום יתרת חוב שנותרה לו משנים קודמות (להלן: "החוב הקודם").

התובע התקשה להבין את מרכיבי החיוב וחשב כי נעשו טעויות בחישובו, ולכן פנה מספר פעמים למשיבה לבירור אודות יתרת החוב הקודם, אולם לא זכה למענה.

לפיכך, ביום 25.6.2012, שילם התובע את חובו תחת מחאה, וזאת על מנת שלא לצבור ריבית פיגורים נוספת.

ביום 31.7.2012, ענה מנהל מחלקת הגבייה בעיריית חולון לפנייתו של התובע, והשיב כי החוב הקודם נבע מריבית פיגורים שנצברה בגין אי-תשלום במועד של חשבונות ארנונה בשנים 2006–2007. התובע לא השלים עם תגובת העירייה וביום 5.8.2012 שלח שני מכתבים, באחד ביקש את ביטול תשלום היתר, ובשני טען כי שיטת הגבייה בה נוקטת העירייה אינה כדין, ביקש את חדילתה משימוש בשיטה זו, והעיר כי זוהי התראה לפני הגשת תובענה ייצוגית (ראו נספחים 7–8 לכתב לבקשת אישור תובענה ייצוגית מיום 23.9.2012).

ביום 7.9.2012 הגיש התובע תובענה מנהלית וביקש לאשרה כתובענה ייצוגית. התובע הציג מספר עילות, ביניהן גבייה בשיטת ריבית דריבית, גביית ריבית בגין איחור בתשלום של פחות מ-30 ימים (כלומר לפני תום 'תקופת החסד'), אי יידוע נישומים בחובות קטנים ושיהוי בהפעלת סמכות הגבייה.

ביום 7.10.2015, אישר סגן הנשיא כב' השופט ד"ר עודד מודריק את התובענה כייצוגית בעילה של גביית ריבית דריבית שלא כדין, ודחה את בקשת האישור בשאר רכיביה.