טאהא נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בנצרת מהיום (כב' השופטת כרמלה רוטפלד) בתיק מעצר 3863-07-10 לפיה הוחלט על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 11/07/10 שעה 14:00.

2.ב"כ העורר בטיעוניו בפניי טען באריכות להעדר עילת מעצר, לשיטתו מאחר והעבירה לכאורה בוצעה ביום 21/06/10, לפני למעלה משבועיים, ורק אתמול נעצר העורר, דבר המלמד על העדר מסוכנות, וכי הנימוק של שיבוש מהלכי חקירה לא קיים בעניינו של העורר.

ב"כ העורר הוסיף וטען, כי העורר מסר את גרסתו, וכאשר הוזמן למשטרה הוא מייד התייצב ולא ברח ולא התחמק. בנוסף, הציג בפניי מכתב ביטול תלונה מאת המתלונן, בו ציין המתלונן כי הוא השלים עם העורר ומשפחתו, מבקש לבטל את התלונה.

ב"כ העורר טען עוד, כי בנסיבות המקרה ובנסיבותיו של העורר, ניתן להורות על חלופת מעצר. הוא הפנה לנסיבותיו האישיות של העורר על פיהן הוא היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית בה נפטר נהג טרקטור שפגע ברכבו של העורר, והעורר עבר טראומה אמיתית ומצבו הנפשי קשה.

מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערר, הפנה להחלטת ביהמ"ש ולחומר הראיות בתיק, אשר מלמד, לגישתו, על מסוכנותו של העורר.

3.לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, עיינתי בתיק החקירה, נחה דעתי כי דינו של הערר להידחות, ואלה נימוקיי:

א.מעיון בתיק החקירה עולה, כי קיימות ראיות לכאורה אשר קושרות את העורר לעבירות של חבלה חמורה, תקיפה ואיומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, על פיהן בתאריך 21/06/10 העורר עם שני אחיו, תקפו יחדיו את המתלונן וגרמו לו שבר ביד שמאל.

ב.מעיון בתיק החקירה עולה, כי האירוע היה ב- 21/06/10, ובסמוך לאחר האירוע החלה המשטרה לטפל בחקירה, ואף טרחה לזמן את העורר לחקירה ולא התייצב עד אתמול. מעבר לכך, כעולה מחומר החקירה, היו נסיבות אשר גרמו לשיהוי בהשלמת החקירה מטעם המשטרה. נסיבות אלה על פניהן נראות סבירות, אין באפשרותי, במסגרת החלטתי זו, לפרטן. בהינתן האמור, סבור אני, כי המשטרה פועלת בקצב משביע רצון.

ג.עיינתי בדו"ח הסודי אשר הוצג לעיונו של ביהמ"ש קמא, ובו פורטו פעולות החקירה אשר טרם בוצעו ע"י המשטרה, ונחה דעתי כי פעולות אלה לא ניתן לבצען ולהשלימן כאשר העורר יהיה משוחרר בחלופת מעצר.

ד.כעולה מחומר החקירה, קיים חשש של ממש להשפעה על עדים ולשיבוש מהלכי חקירה היה ובאם ישוחרר העורר בשלב זה.

ה.למעלה מן הנדרש, אציין, כי המשטרה עתרה להארכת מעצר לחמש ימים, וביהמ"ש קמא נעתר חלקית לבקשה.

4. בנסיבות שפורטו לעיל, סבור אני כי לא נפל כל פגם בהחלטת ביהמ"ש קמא.

5.אי לכך, אני מורה על דחיית הערר.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תש"ע, 08 יולי 2010, במעמד הנוכחים.