ח'לאילה נ' חלאילי

החלטה

בפני בקשה דחופה של הנתבע לעיון חוזר בהחלטתי מיום 3/1/12 וביטול הוצאות המשפט שנפסקו לחובתו.

לאחר שעיינתי בבקשה ונימוקיה נחה דעתי שיש לדחותה ללא צורך בקבלת תגובת התובע.

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") לא קיים הליך מסוג "בקשה לעיון חוזר" בהחלטה בבקשת ביניים. האפשרות המתאימה להשגה על החלטה בבקשת ביניים, היא להגיש ערעור (בזכות או ברשות) בפני ביהמ"ש המוסמך בהתאם לסיווג ההחלטה בבקשה כ"פסק דין" או כ"החלטה אחרת". די בכך כדי להביא לדחיית בקשה זו על הסף.

גם לגופא דין הבקשה להידחות.

מעיון בכתב התביעה (בפסקה תחת הכותרת "כללי" ו"המסגרת הנורמטיבית") וכן בסעיפים 15-17 לכתב התביעה עולה כי עילת התביעה נסמכת על טענת המשיב כמי שרואה במבקש כאחראי להגשת תלונה שקרית במשטרה נגד המשיב ו/או כאחראי לפרסום הכתבות באינטרנט בעניין חקירת המשטרה בדבר מעורבותו של המשיב בפרשת הזיוף, המהוות לטענת המשיב משום פרסום לשון הרע אודותיו. המבקש בעצמו טוען בסעיף 2 לבקשה שבפני כי "... הטענה בעניין הפרסום באתרי האינטרנט שהועלתה בכתב התביעה היתה כללית, סתמית, בלי ציון מועד הפרסום, מקומו וכן פירוט כל העובדות המהותיות הנוגעות לפרסום". מכאן שהמבקש היה מודע לכך שעילת התביעה מתבססת בעיקרה על הפרסום באינטרנט ולא על המזכרים המשטרתיים.

מכאן שאין רלבנטיות לטענת המבקש, גם אם נצא מנקודת הנחה שהיא נכונה, שכתב התביעה הומצא לידו כשהוא חסר את הנספחים המהווים העתקי הכתבות שפורסמו באינטרנט ו/או הומצא בצירוף עותק יחיד ובלתי קריא של כתבה שפורסמה באינטרנט, שכן מעיון בבקשת המבקש לדחיית התביעה על הסף (סעיפים 1- 2) עולה כי בקשתו התבססה דווקא על הטענה לפיה חלפו יותר משבע שנים ממועד עריכת המזכר המשטרתי מיום 26/9/04 ולפיכך התביעה התיישנה ויש לדחותה, וללא קשר למועד פרסום הכתבות שצורפו לכתב התביעה.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ב, 16 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: