חשיבון נ' בנק המזרחי המאוחד בע " מ

פסק דין

בפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי.

כנגד המבקש, מר נאדר חשיבון, תלוי ועומד תיק הוצאה לפועל מס' 13-06878-06-9 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"), אשר נפתח בעקבות פסק הדין שניתן ביום 23.2.2005 ע"י כב' השופט א' שחורי בבית משפט השלום בנהריה בתיק 2309/04 (בש"א 2202/04), שבו ניתן תוקף של פס"ד להסדר פשרה אשר הוגש מיום 20.2.2005 (להלן: "פסק הדין" ו"הסכם הפשרה הראשון" בהתאמה).

אין חולק, כי המבקש לא היה צד להליכים בת.א. 2309/04 הנ"ל, ואין חולק, כי חתימתו של המבקש מופיעה, בין שאר הצדדים האחרים, על הסכם הפשרה אשר הוגש לביהמ"ש לשם מתן תוקף של פס"ד.

עובדה טכנית נוספת, שגם לה יש חשיבות, היא, כי בהסכם הפשרה נותר מקום חתימתו של ערב נוסף (מר עאוני חשיבון, אחיו של המבקש), ריק, ושמו של מר נאדר הנ"ל נמחק מפירוט הצדדים ב"אימות החתימה" שנחתם ע"י ב"כ הנתבעים בהליך דאז, עו"ד אילן שרון.

מאוחר יותר, ולאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, נחתם ביום 16.1.2007 הסכם נוסף בין הצדדים (להלן: "הסכם הפשרה הנוסף"). גם על הסכם זה מתנוססת חתימתו של המבקש.

המבקש עותר, כי יצא מלפני בית המשפט פסק דין המצהיר, כי המשיב לא היה רשאי לצרף את המבקש כחייב בתיק ההוצאה לפועל, וזאת מכמה טעמים המפורטים בבקשתו מיום 27.11.2009, (אשר הוגשה בבית משפט השלום בת"א-יפו, והועברה לבית משפט זה), ואשר אליהם התייחסה באת כח המשיב בתגובתה המפורטת מאוד מיום 26.11.2009.

טענותיו של המבקש הינן כדלקמן:

א. המבקש טוען, כי מכיוון שהוא איננו צד לפסק הדין, ולפיכך הליך ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו נפתח שלא כדין.

ב. עוד טוען המבקש, באשר להסכם הפשרה הנוסף, כי חתימת המבקש על ההסכם הנוסף נעשתה לאחר שימוש לרעה בהליכי ההוצל"פ שלא כדין, וזאת מכיוון שבהתאם לנאמר בסעיף א, דלעיל, לא היה כל מקום לפתיחת הליך הוצאה לפועל כנגד המבקש מלכתחילה.

ג. טענה נוספת, אשר אותה מעלה המבקש הינה, כי העדר חתימת האח, עאוני חשיבון, מאיין את התחייבותו של המבקש.

אציין כי בפתח הדיון טען ב"כ המבקש טענה מקדמית, שלפיה מנוע המשיב מלעלות את טענותיו, וזאת לאחר שלא צירף תצהיר לתמיכה בכתב התשובה. אינני סבור שהיה צורך בתצהיר בנסיבות תיק זה וכי התשובה, רובה ככולה, מכילה מסמכים משפטיים ולמעשה מדובר הלכה למעשה בטיעונים משפטיים ולא בטיעונים עובדתיים, שאין צורך להגיש תצהיר על מנת לתמוך בהם.

עם זאת, הייתי מצפה מהמשיב ולו מחמת הזהירות, כי בתיקים מעין אלה ישקול בפעם הבאה צירוף של תצהיר לתמיכה בבקשה.

לא מצאתי, עם זאת, הצדקה בנסיבות העניין למנוע מהמשיב מלהציג את טענותיו אשר הוצגו בצורה סדורה וכרונולוגית ואפשרו לביהמ"ש לבדוק את טענות המבקש, אחת לאחת.

ביום 27.1.2010 התקיים דיון בתיק בפניי, ובמהלך הדיון אפשרתי לצדדים לסכם את טענותיהם בעל פה בקצרה, ולהגיב זה לטענותיו של זה.

יש לציין כי המבקש נחקר קצרות ע"י ב"כ המשיב.

להלן אתייחס לראשי טענות המבקש, ואפרט את החלטתי.

א. שאלת פתיחת הליך ההוצאה לפועל כנגד המבקש:

לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה הראשון, ובבקשה שהגישו הצדדים ביום 22.2.2005 למתן תוקף של פסק דין, עמדתי היא כי אכן, מבחינה פורמאלית, הצדק הוא עם המבקש.