חצבני ואח' נ' סממה ואח' - פסקדין

פסק דין

לאחר ששמעתי את הטענות, אני מוצאת להטיל אחריות על הנתבע אך להפחית אשם תורם בגובה 40%. טעמיי בקצרה הינם כדלקמן:

מהתמונה שהציגה הנתבעת עולה באופן ברור שבעת התאונה לא היה הנתבע בנתיב שלו אלא עמוק בנתיב התובעת. כאשר יוצא רכב לעקיפה (ובמקרה זה עולה מהתמונה שהיה צורך לעקוף לא רק צפרדע של אשפה אלא גם רכב שחנה לידה), עליו לבדוק טוב את תנאי השטח, טרם לאותה יציאה ורק כאשר אלה מאפשרים את היציאה, יש להתחיל בה.

לא שוכנעתי כי הנתבע אכן בדק היטב את התנאים בטרם יצא לאותה עקיפה. בהקשר זה יש ליתן את הדעת לעובדה שעלה מעדות מר עוזי לוזון שהוא והנתבע היו מודעים היטב לכך שמדובר בכביש בעייתי בו יש צפיפות ונדרשת בו נסיעה איטית והדברים יפים במיוחד כאשר גם יוצאים לעקיפה המחייבת נסיעה בנתיב הנגדי.

באשר לטענת הנתבע כי היה בעצירה מוחלטת, טענה זו לא נשמעת סבירה בעיני והעובדה שהעד שהביא אמר באופן מסויג כי הם היו או בעצירה או בנסיעה איטית, מהווה לטעמי תמיכה בהתרשמותי כי בעת הפגיעה היה עדיין רכב הנתבע בנסיעה. דברי הנתבע כי אף הספיק לשקול נסיעה ברוורס אינם משכנעים ונראה בלתי סביר כי בתאונה המתרחשת בתוך שניות יהא ניתן גם לעצור עצירה מוחלטת ואף להספיק לשקול נסיעה לאחור.

בענין האשם התורם של התובעת, אני מוצאת שיש ממש בטענת הנתבע כי היא נסעה במהירות שאינה מתאימה לתנאי השטח. אף אם הנתבע התרשל בכך שיצא לעקיפה מקום בו תנאי השטח לא אפשרו זאת, עדיין לו נסעה התובעת במהירות המתאימה לתנאי המקום, ייתכן שהתאונה היתה נמנעת או לכל הפחות נזקיה היו פחותים. בהתחשב באותה מהירות אני מוצאת שיש להפחית מהפיצוי המלא וליתן לה רק פיצוי חלקי.

התובעת לא הביאה עדים שהיו איתה בעת האירוע ועל אף שבמקרה ממין זה חלה חזקה כי אלו לא הובאו מאחר וייתכן ועדותם לא היתה תומכת בטענותיה - לא התרשמתי שטעם זה הוא העומד בייסוד אי הבאת העדים. התובעת הבהירה כי אחד מהם מתגורר באילת והשני נמצא כעת בשירות בצבא ומטעם זה לא הגיעו.

באשר לעד שהביא הנתבע, לא מצאתי שיש תרומה של ממש בעדותו. העד ידע רק לומר שהתובעת הגיעה במהירות ושרכב הנתבע היה בנסיעה איטית או בעצירה. מנגד העד לא זכר פרטים מהותיים וחשובים יותר כמו העובדה העולה מהתמונה, היינו, העובדה שרכבם היה בעת עקיפה במקום בו יש מצד שמאל גם צפרדע וגם מכונית. הזיכרון הסלקטיבי האמור ממילא פוגע במשקל שניתן ליתן לעדות זו. לטעמי בנסיבות אלה, למעשה היו מונחות לפניי בעיקר שתי עדויות בעלי הדין – התמונה מהשטח, האמינות שייחסתי לעדויות, וייתר המסמכים שהוגשו.

הנזק הכולל של התובעת עומד על סך של 14,557 ₪ (13,707 ₪ הנזק לרכב בהתאם לחוות הדעת השמאית, בתוספת 850 ₪ עלות חוות הדעת). בהתחשב בעמדתי שיש מקום להפחית כ – 40% בגין אשם תורם, אני מעמידה את הפיצוי על סך של 8,735 ₪.

הסכום האמור ישולם בתוך 30 יום מהיום, ולאחר מכן ישא הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לדין.

בנוסף, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד בגין הוצאות משפט, ובהתחשב בכך שהתקיימו 2 דיונים, סך נוסף של 300 ₪.

אעיר לקראת סיום כי מטבע הדברים נערכה בדיקתי בהתאם למאזן האזרחי המסתפק ב-51% וממילא אין בהכרעה זו להשפיע על כל הליך פלילי או חקירה המתנהלת עדיין בענין התאונה אשר מטבע הדברים דינם להיות מוכרעים בהתאם לנטלים הנדרשים בהליך פלילי.

ניתן והודע היום, י"ד סיון תש"ע, 27/05/2010 במעמד הנוכחים.

ענת זינגר, שופטת

הוקלד על ידי: מיכל תורג'מן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: