חסן פארס ואח' נ' חברה הימנותא בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה ע"י מחיקת נתבעת מספר 2, קרן קיימת לישראל, מהתביעה וכן מחיקת התובע מספר 1, המנוח ג'בר חסן פארס (להלן: "המנוח ג'בר").

כמו כן מבקשים התובעים להכיר בזכויות הצדדים, כפי שהוסכם בהסכם חלוקת העזבון שנערך ודווח לשלטונות המס (להלן: "ההסכם").

המשיבות 1 ו- 2 לא התנגדו למחיקת המשיבה 2 מכתב התביעה, אולם הן מתנגדות למחיקת המנוח ג'בר.

אציין, שהתובעים אף ביקשו להוסיף סעד כספי בסך 320,000 ₪, אולם ענין זה הוכרע בהחלטתי מיום 22.11.09, לפיה נדחתה בקשתם, הואיל והסעד הכספי אינו בסמכותו של בית משפט זה אלא בסמכות בית משפט השלום.

התובעים עותרים, בתביעתם, למתן צו עשה במסגרתו לרישום המקרקעין מושא התובענה (להלן: "המקרקעין"), על שם התובעים, על פי עסקת חליפין מיום 6.6.1979 אשר לפי הנטען בכתב התביעה, נערכה בין המנוח ג'בר ובנו, הנתבע מספר 2 (להלן: "המנוח מחמד") לבין הנתבעת מספר 1 (להלן-"הימנותא"). במסגרת העסקה, התחייבה הימנותא להעביר למנוח ג'בר ולמנוח מחמד 20900/51270 חלקים מחלקה 34 בגוש 19477 תמורת מסירת 11020/28042, חלקים מחלקה 16 בגוש 14163, חלקה 45 בגוש 19474 בשלמות וחלקות 66,64,59 בגוש 19479 בשלמות(להלן-"ההסכם").

התובע מספר 3 (להלן-"מופיד") הינו בנו של המנוח מחמד ונכדו של המנוח ג'בר, ולפי הנטען הינו היורש של חלקים גדולים מהמקרקעין.

המבקשים טוענים, שמאחר שזכויות המנוח ג'בר בחלקה 64 בגוש 19477, הנכללת בין המקרקעין שהועברו להימנותא, הועברה לידי אחד מיורשי המנוח מחמד על פי ההסכם וייפוי הכוח הנוטריוני, יש למחוק את עיזבון המנוח ג'בר מהתביעה.

המשיבות מתנגדות למחיקת עיזבון המנוח ג'בר בטענה, שבהתאם לפסיקה כל יורשי המנוחים (כפי שייקבעו על פי צווי ירושה/קיום צוואה תקפים), צריכים להיות צדדים לתביעה. בנוסף, ייפוי הכוח שצורף כנספח ב' לבקשה אינו קריא ולא ניתן לדעת אודות העברת הזכויות הנטענת.

מהתצהירים שצורפו ניתן להבין כי המנוח ג'בר העביר את הזכויות בחלקה 64 למנוח מחמד והמנוח מחמד העביר בעודו בחיים את הזכויות בחלקה הנ"ל לאדם בשם סודקי מחמד פארס אשר הינו אחיו של מופיד, אולם כי דין העברות אלה להתבטל מאחר שבמועד הרלוונטי לביצוע ההעברה לא יכול היה המנוח מחמד להעביר את הזכויות לסודקי, בשל התחייבותו על פי ההסכם. גם משום כך יורשי המנוח ג'בר הינם צד ראוי בתביעה.

רק לאחר שיתוקן כתב התביעה באופן שכל יורשי המנוחים יהיו צד לתביעה, ניתן יהיה להתייחס להסכם חלוקת העזבון.

מחיקת המשיבה 2 –

לאור ההסכמה ואף משום שאינה צד נחוץ, אני מורה על מחיקת המשיבה מס' 2 מהתביעה, כמבוקש ללא צו להוצאות.

מחיקת המנוח ג'בר מהתביעה וזכויות הצדדים בהתאם להסכם חלוקת העיזבון –

העקרונות הכלליים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך במשפטי, ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, כאמור בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

בענייננו, עסקינן, כאמור, בתביעה המבוססת על הסכם חליפין, אשר המנוח ג'בר הינו צד לו. אמנם, לתשובת התובעים לתגובת המשיבות צורף עותק קריא של ייפוי הכוח הבלתי חוזר אולם, בהעדר רישום העברת זכויותיו של המנוח ג'בר, כנטען ע"י התובעים, טעונה טענה זו בירור עובדתי. בירור זה ייתכן שיהיה קצר ובלתי מכביד - תלוי, כמובן בטענות הצדדים השונים (וטרם הוגשו כתבי הגנה), אולם אין מנוס מעריכתו.

אני קובעת, איפוא, שעל התובע מס' 1 להיוותר כצד לתביעה, אולם אין בדעתי לקבוע אם כתובע או כנתבע. זאת יחליטו התובע מס' 1 (באמצעות יורשיו על פי דין) ו/או התובעים האחרים.

על ב"כ התובעים לתקן את כתב התביעה, בהתאם לאמור לעיל (היינו - השארת התובע מס' 1 כתובע, או צירופו כנתבע). בנוסף, על התובעים לצרף את כל יורשי המנוחים ג'בר ומחמד, על פי צווי ירושה/קיום צוואה, כדין (אשר יש לצרף כנספחים לתביעה), כל זאת – בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.