אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חסן נ' הפניקס חברה לביטטוח בע"מ

חסן נ' הפניקס חברה לביטטוח בע"מ

תאריך פרסום : 09/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
5455-09-09
02/09/2013
בפני השופט:
נבילה דלה מוסא

- נגד -
התובע:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
הנתבע:
סעיד חסן

החלטה

לפניי בקשה להתיר למבקשת להגיש חוות דעת רפואית משלימה בתחום האורטופדי ובתחום התעסוקתי, וכן לבטל את מינויו של ד"ר גושן שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי.

1.הבקשה שלפנינו נוגעת לתביעה כספית שהגיש המשיב (התובע) כנגד המבקשת (הנתבעת) בה הוא עותר לחיוב האחרונה בתשלום תגמולי הביטוח שלטענתו מחויבת היא בתשלומם מכוח פוליסת ביטוח חיים שהנפיקה לו, וזאת בגין שלילת כושר העבודה, בעקבות תאונת דרכים אשר אירעה ביום 20.10.06.

2.לטענת המבקשת, על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") על המשיב (התובע) להגיש תחילה את חוות הדעת הרפואית מטעמו, כשלאחר מכן, וכתגובה לחוות דעתו, תגיש המבקשת (הנתבעת) חוות דעת נגדית מטעמה. הואיל ובענייננו, הגישה המבקשת את חוות הדעת בתחום האורטופדי לפני שהמשיב הגיש את חוות דעתו, אזי בבוא המשיב לבקש הגשת חוות דעת רפואית בתחום האורטופדי ייגרם היפוך סדרי הדין הקבועים בדין ללא כל צידוק – דבר שיש בו כדי לפגוע בהגנתה. על כן, יש לאפשר למבקשת להגיש חוות דעת משלימה בתחום האורטופדי והתעסוקתי, לאחר שתוגש חוות הדעת האורטופדית מטעם המשיב. כמו כן, יש להשהות את מינויו של ד"ר חביבאללה כמומחה מטעם ביהמ"ש, עד להגשת חוות הדעת המשלימות.

עוד טענה המבקשת כי יש לפסול את מינויו של ד"ר גושן כמומחה בתחום התעסוקתי וזאת לאור היותו מומחה שנותן חוות דעת ל"תובעים פרטיים" ו"חוות דעתו הינן מגמתיות ומוטות למעלה מן הסביר". כתמיכה לטיעון זה הפנתה המבקשת בבקשתה אל מספר החלטות שניתנו ע"י בתי משפט שונים.

3.מנגד טען המשיב כי חוות הדעת הרפואית בתחום התעסוקתי הוגשה עובר להגשת חוות הדעת מטעם המבקשת. על כן, הבקשה להגיש חוות דעת משלימה בתחום זה הינה אך ורק ניסיון לעשות "מקצה שיפורים". מה גם, בקשתה זו של המבקשת הוגשה לאחר שנתקיים דיון במעמד שני הצדדים ולאחר שהמשיב העלה את הסתייגויותיו בנוגע לחוות הדעת האורטופדית שהוגשה מטעם המבקשת. נוסף על כן, לטענת המשיב, בקשה זו הומצאה לידו רק ביום 17.10.12, קרי כעבור חמישה חודשים מיום הגשתה, ולו ידע בזמן אמת אודות הגשת בקשה זו, הוא היה מגיב בהתאם ולא היה קובע מועד לבדיקה בפני המומחה מטעם ביהמ"ש - ד"ר חביבאללה כבר ביום 23.7.12.

לעניין זהות המומחה בתחום התעסוקתי, טען המשיב כי החלטת המינוי ניתנה במעמד שני הצדדים והיה על המבקשת להתנגד למינוי במעמד מתן החלטת המינוי. מה גם, הטיעונים שהמבקשת מעלה נגד מינויו של ד"ר גושן, אינם מוצדקים וקבלתם תגרום לאי מינויו באופן גורף ע"י מערכת בית המשפט. בהקשר זה הפנה המשיב אל מספר החלטות מבית משפט שונים שהורו על מינויו של ד"ר גושן כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום התעסוקתי.

דיון

4.התקנות שעליהן מבססת המבקשת את בקשתה הינן תקנות 127 ו-128 לתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעות כדלקמן:

תקנה 127:


[170]"רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

ותקנה 128:

"(א) הגיש בעל דין חוות דעת בענין שברפואה, רשאי בעל דין אחר לשלוח לו, תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה רפואי מטעמו, ובלבד שהודיע לבעל הדין שהגיש את חוות הדעת שימציא לו, לפי דרישתו, העתק חוות דעת של הרופא או המומחה הרפואי מטעמו תוך זמן סביר לאחר הבדיקה.

(ב) רצה בעל דין לחלוק על טענת בעל דינו, יגיש לבית המשפט, תוך ששים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם, חוות דעת מטעמו, במספר עתקים כמספר עתקי כתב טענותיו; אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

5.אומנם, כפי שנטען ע"י המבקשת בתשובתה לתגובת המשיב, "המוציא מחברו עליו הראיה" ומי שטוען לקיומו של עניין שברפואה, עליו לצרף לכתב טענותיו, חוות דעת של מומחה וזאת לצורך הוכחת אותו עניין שברפואה. אולם, לשון התקנות הנ"ל ברורה ופשוטה למדיי. התקנות אינן קובעות כי התובע הוא זה אשר צריך לצרף לכתב תביעתו חוות הדעת הרפואית. לשון התקנות נוקבת במונח "בעל דין" ולא "תובע". לו אכן רצה המחוקק לקבוע את סדר הבאת חוות הדעת בכך שהתובע יגיש תחילה את חוות דעתו, ולאחר מכן יגיש הנתבע את חוות דעתו הנגדית, היה נוקט בלשון ברורה ומפורשת בעניין.

6.אכן, בפעול, נהוג הוא שהתובע הוא זה אשר, בד"כ מבקש להוכיח עניין שברפואה ועל כן, הוא זה שמצרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית. אולם, מכאן ועד לקביעה כי בכל במקרה בו יחליט הנתבע "להקדים" את התובע ולהגיש חוות דעת רפואית, יאופשר לו להגיש חוות דעת משלימה מהטעם כי נעשה "שיבוש" בקביעת סדר הבאת חוות הדעת כפי שנקבע בתקנות הנ"ל, מדובר בקביעה שמנוגדת ללשון התקנות עצמן ושלעיתים ניתן אף לראות בה כפגיעה בתובע עצמו.

לא למותר לציין כי בפני הנתבעת עומדים כלים אחרים שבאמצעותם יכלה היא "לתקוף" את אותו תובע אשר לא צירף לכתב תביעתו, חוות דעת רפואית לצורך הוכחת עניין שברפואה, אך בוודאי לא בדרך של הכשרת הגשת חוות דעת רפואית משלימה.

7.נוסף על כן, יש לציין כי עיון בתיק האלקטרוני מגלה כי אומנם המבקשת הגישה את שתי חוות הדעת ביום 3.11.11, אך כבר ביום 24.4.11, הגיש המשיב בקשה לצרף חוות דעת בתחום התעסוקתי. הואיל והמבקשת לא הגישה כל תגובה בעניין וזאת על אף שנתבקשה לעשות כן במסגרת החלטתי מאותו יום, התרתי למשיב להגיש, במסגרת החלטתי מיום 9.6.11, חוות דעת בתחום התעסקותי. כך שלמעשה יוצא כי המשיב הגיש את חוות דעתו בתחום התעסוקתי, קודם למועד שבו הגישה המבקשת חוות דעתה. מה גם, שחוות הדעת מטעם המשיב אף עמדה לעיני המומחה מטעם המבקשת – ד"ר תיבון פישר שאזכר אותה בחוות דעתו.

8.יתירה מזו, בדיון שהתנהל בפניי ביום 3.5.12 במעמד שני הצדדים, המשיב הבהיר באופן מפורש כי ברצונו להגיש חוות דעת מטעמו בתחום האורטופדי, ובכפוף להגשת חוות דעת זו הוא ביקש למנות מומחים רפואיים בתחום האורטופדי והתעסוקתי. המבקשת לא הביעה כל הסתייגות בנוגע למועד הגשת חוות הדעת הנ"ל, ורק לאחר שחוות דעת זו הוגשה לביהמ"ש, היא הגישה בקשתה זו שבמסגרתה מלינה היא, בין היתר, על סדר הבאת חוות הדעת, ועל כך, אין לה אלא להלין על עצמה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ