אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חסינותו הדיונית של נשיא המדינה אינה חלה על הליך השימוע

חסינותו הדיונית של נשיא המדינה אינה חלה על הליך השימוע

תאריך פרסום : 01/04/2007 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
962-07
01/04/2007
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. א' חיות
3. ד' ברלינר


- נגד -
התובע:
עו"ד אמיר לירן
עו"ד אמיר לירן
הנתבע:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. נשיא מדינת ישראל

עו"ד דינה זילבר פרקליטות המדינה
עו"ד ציון אמיר
עו"ד אביגדור פלדמן
עו"ד אברהם לביא
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה

העתירה

1.        העותר, עורך דין במקצועו, פנה בעתירה ציבורית שאלה הסעדים המבוקשים בה:

          (1)     מדוע לא ייאסר קיומם של הליכי שימוע טרם הגשת כתב אישום בעניינו של נשיא המדינה;

          (2)     מדוע לא יימנע היועץ המשפטי לממשלה מהעמדת נשיא המדינה לדין פלילי כל עוד הוא מכהן כנשיא.

כן ביקש העותר כי יוצא צו ביניים שיאסור על היועץ המשפטי לממשלה מלנקוט בכל הליך פלילי נוסף כנגד נשיא המדינה, לרבות הליך שימוע לצורך העמדה לדין פלילי, עד להכרעה בעתירה זו. הבקשה לצו ביניים נדחתה בהחלטת בית משפט זה מיום 18.2.07.

טיעוני העותר

2.        עיקר טענתו של העותר בעתירתו הינה כי נשיא מדינה, כל עוד הוא מכהן בתפקידו, נהנה מחסינות מוחלטת בפני דיון פלילי, כאמור בסעיף 14 לחוק יסוד: נשיא המדינה (להלן - חוק היסוד). לטענתו, בתקופה האחרונה התפרסמו בתקשורת כתבות שונות לפיהן הנשיא נחקר בחשד לביצוע עבירות פליליות שונות, וכי היועץ המשפטי שוקל להעמידו לדין פלילי, וטרם הגשת כתב האישום יעניק לו זכות שימוע. בעקבות ידיעות אלה, פנה העותר ביום 22.1.07 במכתב ליועץ המשפטי ובקשו לבטל כל הליך שננקט כנגד הנשיא לצורך העמדתו לדין פלילי. היועץ המשפטי לא השיב לעותר, אולם ביום 23.1.07 הודיע בתקשורת כי החליט להעמיד את הנשיא לדין פלילי בכפוף למתן זכות שימוע. ביום 26.1.07 אף פורסם בתקשורת, כך על פי העתירה, כי היועץ המשפטי מתעתד להעביר את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום לידי הנשיא כדי שייערך לשימוע.

3.        טוען העותר כי החסינות הדיונית המוענקת לנשיא המכהן על פי סעיף 14 לחוק היסוד היא חסינות רחבה המתפרשת על כל שלביו של ההליך הפלילי, לרבות השלבים המיקדמיים של ההליך הפלילי. על פי תפיסה זו, החסינות האמורה חלה הן על החקירה הפלילית, הן על הליך השימוע הקודם להגשת כתב אישום, וכמובן על הגשת כתב האישום עצמו. בנסיבות אלה, טוען העותר, אין מקום גם לקיום שימוע כל עוד הנשיא מכהן. יש להמתין עד לפרישת הנשיא, הצפויה ביולי 2007, שאז תיפתח הדרך לנקוט בהליכים פליליים, הן הליכים טרומיים להגשת כתב אישום, והן אלה שעניינם עצם ההעמדה לדין פלילי.

4.        העותר מתרץ את זכות העמידה הנתונה לו כעותר ציבורי בהיות הסוגיה אותה הוא מעלה בעלת ענין ציבורי-חוקתי שיש לה משמעות עקרונית כללית. משמעות זו עניינה במעמד הרם שניתן בדין לנשיא המדינה, ולהגנה שניתנה לנשיא מכהן מפני דיון פלילי במהלך כהונתו. מעמדו של נשיא המדינה והחסינות הניתנת לו לצורך הגנה על מעמדו, מקרינה על המבנה החוקתי של מערכות השלטון בישראל; היא נוגעת גם לדרך התנהלות רשויות התביעה הכללית בהקשר לכך. כלליות השאלה וחשיבותה חורגים מעניינו הספציפי של הנשיא המכהן עתה. יש לה השלכה על המבנה המערכתי החוקתי הכולל אף במנותק מארועי השעה. נסיבות אלה מצדיקות, על פי הטענה, דיון בעתירה ציבורית בבית משפט זה.

5.        עוד טוען העותר כי, אף שגדר התערבות בית משפט זה בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה הוא מצומצם, החלטותיו בענייני חקירה פלילית והגשת כתבי אישום אינן חסינות מביקורת שיפוטית. ביקורת כזו תתכן מקום שחל משגה היורד לשורשו של ענין בשיקול הדעת של היועץ המשפטי ובדרך פעולתו. במקרה זה חל משגה כזה, המצדיק התערבות שיפוטית לתיקונו.

עמדת באי כח הנשיא

6.        עמדת באי כח נשיא המדינה נחלקת לשני מישורים: המישור המושגי והמישור המעשי. במישור המושגי נטען כי יש לאמץ את עמדת העותר לפיה החסינות הדיונית בפני דיון פלילי הנתונה לנשיא המדינה מתפרשת על פני כל ההליכים הפליליים הקודמים להגשת כתב אישום, ובהם חקירה פלילית, חיפוש, מעצר, תפיסת מוצגים, וכיוצא באלה. עם זאת, במישור המעשי, מאחר שהחקירה הפלילית כבר נערכה, והיועץ המשפטי קיבל החלטה ראשונית ביחס לחומר זה, עומד הנשיא על קיום שימוע בעניינו, כדי שתינתן לו האפשרות להציג את גרסתו באופן מלא. פרקליטי הנשיא אף הודיעו כי הם נערכים עתה לשימוע, הלכה למעשה;

7.        וביתר פירוט: טוענים באי כח הנשיא כי במישור המשפטי, הוראת החסינות הדיונית שבסעיף 14 לחוק היסוד מתפרשת על כל הפעולות הקודמות להגשת כתב אישום כנגד נשיא, ובכללן חקירה פלילית, חיפוש, ותפיסת מוצגים. את התיבה "דין פלילי" שבסעיף 14 יש לפרש בהרחבה ככוללת את כל הליכי הדין הפלילי מתחילתם ועד סופם, ואין מקום להצר את תחולת החסינות הדיונית של הנשיא רק לשלב הגשת כתב אישום והמהלכים שבעקבותיו, אלא להחילה על פני כל מהלך שהוא במסגרת ההליך הפלילי. פרשנות רחבה זו מתחייבת, על פי הנטען, מהשוואה לחסינות חברי הכנסת, שניתנה להם בחוק חסינות מפני חיפוש, האזנות סתר ומעצר, שהרי אין להניח כי חסינות נשיא המדינה צרה יותר מזו של חבר כנסת.

8.        באי כח הנשיא מתייחסים לעמדה שננקטה על ידם בבג"צ 8296/06 עו"ד פוקס נ' נשיא המדינה בו הודיעו בשם הנשיא כי אם לאחר השימוע שייערך לנשיא יחליט היועץ המשפטי על הגשת כתב אישום בעניינו, יפרוש הנשיא מתפקידו כדי לאפשר את העמדתו לדין פלילי. טענת באי כח הנשיא הינה כי אין בעמדה שננקטה על ידם באותו הליך כדי לבטא במשתמע הסכמה לפרשנות הצרה בה מחזיקה המדינה לענין היקף התפרשותה של החסינות הדיונית של הנשיא. העמדה שבוטאה באותו הליך הינה עמדה שננקטה במישור הציבורי, להבדיל מעמדה משפטית ביחס לעצם חוקיות הליכי החקירה הפלילית שננקטו בעניינו של הנשיא. הביטוי שניתן לנכונות הנשיא להתפטר מתפקידו באם יתקיימו התנאים לכך לאחר השימוע שיקפה עמדה אשר נבעה מנורמות ציבוריות שהנשיא החליט לפעול על פיהן, ולא מעמדה משפטית שננקטה על ידי באי כוחו. ומעבר לכך: החסינות הדיונית המוענקת לנשיא על פי סעיף 14 לחוק היסוד איננה קניינו הפרטי של הנשיא המכהן, אשר ברצותו הוא מקיימה וברצותו הוא מוותר עליה. במהלך הדיון שהתקיים בעתירה הבהירו באי כח הנשיא כי בנסיבות שנוצרו, ולאור העובדה שהחקירה הפלילית בעניינו של הנשיא כבר נערכה, עומד הנשיא על זכותו לקיים את השימוע, והוא בפועל נערך לכך. עם זאת, צוות ההגנה של הנשיא שומר על זכותו להעלות במסגרות דיוניות אחרות טענות שונות לגבי חוקיות החקירה הפלילית שהתנהלה, החיפוש שנערך, תפיסת מוצגים שבוצעה, ושאר הליכים הקשורים בכך, העומדים, על פי הטענה, בסתירה הן לחסינות המהותית הנתונה לנשיא במילוי תפקידו על פי סעיף 13 לחוק היסוד, והן בסתירה לחסינות הדיונית מפני דיון פלילי, הנתונה לו מכח סעיף 14 לחוק. אף שהנשיא לא התנגד בשעתו להליכי החקירה, החיפוש ותפיסת המוצגים שנערכו בעניינו, אין לראות בכך הכשר להפרת החסינות העומדת לו, על שני היבטיה, ולהשלכות העלולות להיות להפרה כזו על ראיות שנתפסו, על עדויות שנגבו, ועל הליכים שונים שבוצעו במהלך החקירה הפלילית.

9.        בסופו של דבר, עומדים באי כח הנשיא על רצונם לקיים את השימוע, ומבקשים לדחות את העתירה, תוך שמירת השגותיהם לענין חוקיות ההליכים הפליליים שבוצעו עד כה למסגרות דיוניות אחרות.

עמדת המדינה

10.      המדינה בטיעוניה אינה חולקת על עמדת העותר, ככל שהיא נוגעת לסעד השני המבוקש בעתירה. אין מחלוקת בין הצדדים כי אין להעמיד נשיא לדין פלילי כל עוד הוא מכהן בתפקידו. הסוגיה שבמחלוקת מתמקדת, איפוא, בסעד הראשון המבוקש בעתירה, והוא - האם הליך שימוע לנשיא המדינה בעקבות השלמת החקירה הפלילית בעניינו נכלל בגדר החסינות הדיונית הנתונה לו על פי סעיף 14 לחוק היסוד. עמדת המדינה בשאלה זו היא כי החסינות הדיונית בפני דיון פלילי הנתונה לנשיא מתמקדת בהגשת כתב אישום, בהעמדה לדין פלילי, ובניהול משפט פלילי, ואיננה משתרעת על ההליכים המוקדמים שיש לנקוט בהם קודם להעמדה לדין. לפיכך, הליך השימוע אינו מצוי תחת מיטריית החסינות הדיונית, ואין מניעה מלקיימו.

11.      טוענת המדינה כי החסינות בפני דיון פלילי שבה מדבר סעיף 14 לחוק היסוד עניינה בהליך הנוגע להגשת כתב אישום, ולהעמדה לדין פלילי והיא איננה מתפרשת על הליכים קודמים לכך, ובכללם חקירה פלילית, גיבוש תשתית ראייתית ראשונית, קבלת החלטה עקרונית ראשונית בידי היועץ המשפטי בדבר אפשרות העמדה לדין של הנשיא, וקיום שימוע לנשיא הנחקר בעקבות החלטה כזו. עמדה זו, כנטען, נשענת על ארבעה יסודות: ראשית, נוסחו המילולי של סעיף 14 לחוק היסוד, המדבר בחסינות הנשיא בפני הבאה לדין פלילי; משמעות הדבר היא כי לא יוגש כתב אישום נגד נשיא אלא אם התפטר קודם לכן מתפקידו; שנית, בפרקטיקה שננקטה בעבר, נחקר נשיא מכהן בחקירה פלילית, והחסינות הדיונית לא חסמה חקירה כזו. שלישית, תיקון סעיף 22 לחוק היסוד בענין הפסקה זמנית של כהונת הנשיא אוצר בתוכו אפשרות של הפסקה מטעמים שונים, ובכללם גם קיומה של חקירה פלילית כנגד הנשיא. הדבר עולה בבירור מדברי ההסבר להצעת החוק, שהתייחסו לתיקון האמור; האפשרות לקיים חקירה פלילית כנגד נשיא מכהן כאמור, מניחה, במשתמע, גם קיום שימוע ושאר הליכים מוקדמים בטרם קבלת החלטה על הגשת כתב אישום. ורביעית - בפסיקה קודמת של בית משפט זה בבג"צ 8296/06 עו"ד יוסי פוקס נ' נשיא המדינה נדחתה במשתמע טענה דומה שהועלתה, ואגב כך נקטו באי כח נשיא המדינה בעמדה כי אין מניעה משפטית לנקוט בהליכים פליליים שונים בעניינו של הנשיא המכהן טרם החלטה על הגשת כתב אישום בעניינו. הם אף התחייבו לכך כי אם לאחר שימוע שייערך לנשיא יחליט היועץ המשפטי להגיש כתב אישום, כי אז הנשיא יודיע על התפטרותו כדי לאפשר הגשת כתב אישום נגדו. גם הנחתם שלהם היתה, איפוא, כי החסינות הדיונית חלה על הגשת כתב אישום והעמדה לדין פלילי של נשיא המדינה, והיא אינה מתפרשת על הליכים פליליים הקודמים להגשת האישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ