חנוכה נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין חלקי

זהו פס"ד חלקי בתביעת התובע להכיר במצבו הבריאותי כנובע ממיקרו טראומה או כמחלת מקצוע.

הרקע לתביעה:

א. התובע, יליד 1951 עבד בחברה לאיטום וזיפות גגות.

ב.בשנת 2007, בעודו עובד בחברה החל לסבול מכאבים בברכיים ופנה לטיפול רפואי

ג.התובע פנה לרופא תעסוקתי, ד"ר גודקין אשר קבע ב-8/10/07 כי התובע אינו יכול לשוב לעבותו בזיפות גגות ( המכתב צורף כנספח ב' לתצהיר התובע).

ד.ביום 10/12/07 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין הפגיעה ברגליו ולהכרה במצבו הבריאותי כנובע מעבודתו. תביעתו נדחתה, ולפיכך הוגשה התביעה נשוא פס"ד זה.

ה.בדיון שנקבע להוכחות לא הופיעו נציגי הציבור שהוזמנו ועל כן קויים הדיון בהיעדרם.

המחלוקות בתיק, כפי שגובשו בדיון בבית הדין:

א.ממתי עבד התובע בחברת האיטום בה עבד.

ב. מה היו פעולות היום יום שעשה התובע בעבודתו במזפת גגות, והאם יש בהם כיד להוות תשתית עובדתית ליישום תורת המיקרו טראומה.

ג.ככל שיקבע שיש תשתית עובדתית למיקרו טראומה – האם יש קשר סיבתי בין עבודתו בזיפות גגות לבין הפגימות מהם סובל בברכיו.

ד.האם הופעת הפגימות ו/או המחלה של התובע הופיעה על רקע מצב תחלואתי טבעי או מצב קודם או שמא מדובר בהחמרת מצב.

דיון:

א.על פי הפסיקה, דרך המלך היא כאשר מביא מבוטח ראיות מהן עולה, כי ייתכן והיו פגיעות זעירות, על ביה"ד למנות מומחה-יועץ רפואי (דב"ע נה/233-0 דוד קנפו נ' המוסד).

ב.בשלב האמור, הטרום רפואי, די בכך שהתובע יראה כי הייתה סדרה של אירועים קטנים בני הפרד והבדלה זה מזה אשר לכל אחד מהם אופי תאונתי במובן של "תאונת עבודה". פעולות שכל אחת מהן הייתה יכולה להביא לנזק זעיר כנדרש במיקרוטרואמה, ולו לכאורה, או כי מדובר בתנועות שחזרו ונשנו בתדירות גבוהה תוך ביצוע פעולות הזהות במהותן.

ג.האם בסדר פעולותיו של התובע ניתן לומר כי הייתה סידרה של אירועים קטנים הנפרדים זה מזה אשר כל אחת מהן יכולה הייתה לגרום לנזק זעיר כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה?מתוך תצהירו, וגם מתוך חקירתו הנגדית בבית הדין, שוכנעתי כי התובע ביצע תנועות חוזרות ונשנות של התכופפויות, כריעה על הברכיים וקימה, כחלק מעבודת הזיפות. פעולות אלו, היו חלק אינטגראלי מעבודתו בזיפות הגגות, וניתן לבודדן משאר הפעולות שעשה, לא היו קשורות לכריעה על הברכיים.

ד.התיק בענייננו אכן דומה לעניין שנדון בפני בית הדין הארצי בעניין אביב – המוסד (עבל ארצי 142/09), שם נמצא כי גם בעבודתו של אינסטלאטור היה מקום להעביר את עניינו למומחה, הגם שלא כל הזמן עבד בכריעה על ברכיו. בפס"ד זה נדחתה התביעה בבית הדין האזורי בשל העובדה שהתובע העריך את עבדותו תוך התכופפות כארבע פעמים ביום. בית הדין ציין כי על פניו ודאי שלא התכוון לכך שהתכופף רק 4 פעמים ביום, לאור אופי עיסוקו, והורה להעביר את התיק למומחה רפואי. גם בענייננו, הגם שהתובע תיאר פעולות מגוונות במהלך היום, נראה בבירור כי עבודת זיפות הגג נעשית בחלקה תוך כריעה על הברכיים, וכי בעניין זה היו פעולות חוזרות ונשנות של התכופפויות וכריעה על הברכיים.

ה.התובע נשאל בחקירתו הנגדית (עמ' 3-4) על אופן הדבקת היריעות וכך השיב :"ת. ...מרימים אותו, פורשים אותו, מתכופפים ושמים אותו בקו ישר ומגלגלים אותו בחזרה ועם המבער אחר כך מחממים אותו".בהמשך (עמ' 5) נשאל:"ש. אז באיזה שלב מהעבודה אתה צריך לכרוע על הברכיים?ת. בניקיונות , ביריעות, לעלות במדרגותש. מתי אתה יושב על הברכיים?ת. בניקיונות, מתחת לקולטים, מתחת לדודים שנמצאים בגג. הכל כרוך בהתכופפויות, צריך לטאטא מתחת לדודים ומתחת לקולטים, אחר כך שוטפים את הגג , מנגבים אותו..."

ה. הגם שב"כ הנתבע טוענת כי ההתכופפויות היו רק חלק מזערי מהעבודה - לא כך עולה מתשובותיו. מכל מקום – ניתן לומר כי התובע הביא ראשית ראייה לעניין תורת המיקרו טראומה, באופן שיצדיק מינוי מומחה רפואי.