חלמי אגבאריה נ' מחאמיד ואח'

החלטה

לפני בקשת המבקש ליתן צו מניעה האוסר על המשיבים מלבצע כל דיספוזיציה בחלקות 47, 48 ו-50 בגוש 20426.

לטענת המבקש, בין אמו המנוחה (שעזבונה הוא המשיב 3 בבקשה זו, מסיבה לא ברורה, הואיל וניתן צו לקיום צוואתה) לבין אביו המנוח של המשיב 1 נחתם בשנת 1977 הסכם לפירוק שיתוף, אשר המבקש אינו יודע מה עלה בגורלו, אך אשר לטענתו פעלו הצדדים בהתאם לו במשך שנים רבות, והוא מבקש – במסגרתה של התביעה העיקרית – לפרק את השיתוף בהתאם להסכם שנחתם.

עיון בנסחי הטאבו שצורפו מעלה, כי למבקש זכויות בחלק מחלקה 48 בגוש 20426 בלבד. המבקש אינו יודע כאמור מה עלה בגורל הסכם פירוק השיתוף ולדבריו הוא עושה לבירור העניין.

מהבקשה לא ברור, מדוע חלקות 47 ו-50 רשומות עדיין ע"ש אימו המנוחה, ולא חולקו עפ"י צוואתה; בהקשר זה יוער, כי עיון בצוואה מלמד שאמו המנוחה של המבקש כלל לא התייחסה לחלקה 47 (בה רשומים על שמה 743/960 חלקים), ושבסעיף 8 השני לצוואת האם צוין כי מלוא הזכויות בחלקה הן בבעלותה, שעה שעפ"י נסח הטאבו רשומים על שמה 743/960 חלקים בלבד, ובשעה שהאם ציוותה את חלקיה בחלקה זו לחמשת בניה הזכרים, בהם המבקש.

מכאן, שלא ניראה כי המבקש הוכיח כי יש בידו, ולו לכאורה, עילת תביעה לצורך מתן סעד זמני, בוודאי שלא בהיקף המבוקש על ידו, ולגבי חלקות אשר אין רשומה על שמו כל זכות כאמור.

אף הצורך במתן צו מניעה אינו ברור: ככל שקיים הסכם בר תוקף בין מי מבעליהן המקוריים של החלקות, הרי שהוא מחייב את כל מי שרכש, קיבל, ירכוש או יקבל מידי מי מהבעלים הנוכחי והרשום חלק בחלקות. ככל שלא קיים הסכם בר תוקף, ממילא אין מקום לפגוע בזכותו הקניינית של מי מיתר הבעלים בחלקות. המבקש לא הבהיר בבקשתו איזה נזק ייגרם מאי מתן הצו בהקשר זה.

הבקשה לצו מניעה נדחית. ככל שיסתברו למבקש עובדות נוספות (מהבקשה עולה כי המבקש טרם מיצה את מלוא הבירור הנדרש), יוכל להגיש בקשה מתוקנת והיא תידון.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.