אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיים וייס נ' אבי יפרח

חיים וייס נ' אבי יפרח

תאריך פרסום : 10/04/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום אשקלון
1669-09
10/04/2011
בפני השופט:
עפרה גיא

- נגד -
התובע:

הנתבע:
חיים וייס

החלטה

1.בפניי מונחת בקשה להורות למשיב להפקיד ערובה בסך 10,000 ₪ להבטחת הוצאות משפט של המבקש בגין תובענה שהגיש המשיב בתיק זה. הבקשה הוגשה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

2.ברקע הדברים עומדת תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקש בגין חוב כספי בסך 22,000 ₪ אשר לטענתו הוא חב לו. על פי כתב התביעה התובע (המשיב) שהינו קבלן שיפוצים, ביצע עבור הנתבע (המבקש) עבודות בניית ממד"ים וטיח על פי בקשתו, אך טרם קיבל את מלוא התמורה על עבודתו.

3.לטענת המבקש במסגרת בקשות שהוגשו בתיק חויב המשיב בתשלום הוצאותיו ואלו לא שולמו עד היום. כך טען שהמשיב חוייב לשלם הוצאותיו בגין הוצאות הבקשה לביטול עיקול זמני שהוטל בסך של 1500 ש"ח בצירוף מע"מ וכן סך נוסף של 500 ₪ בצירוף מע"מ מאחר ונדחתה בקשה לתיקון כתב תביעה.

4.לטענתו, המשיב משתמש לרעה בהליכים הדיוניים הפתוחים בפניו ונוקט בהליכים מרובים ומופרכים אשר נדחו כולם על ידי בית המשפט. כך גם ציין שהתביעה המקורית שהוגשה כנגד בתו של המבקש נמחקה בהיעדר יריבות בין הצדדים. לטענתו לא רק שההליכים הרבים והמיותרים מסבים לו הוצאות כבדות, אלא שעל פי התנהגות המשיב עד כה ניתן לראות כי אין בכוונתו לשלם הוצאות משפט אשר נפסקו וייתכן אף שלא ניתן יהיה לגבות הוצאות שייפסקו כנגדו בעתיד וההליכים הרבים שנדחו, מעידים על כך שמדובר בתביעת סרק אשר סיכויי קבלתה נמוכים מאוד.

משכך, עתר המבקש להורות על הפקדת סך של 10,000 ₪ וזאת בשים לב לכך שחובו של המשיב למבקש עומד כבר על 15% מסך תביעתו ונכון להיום החוב בתיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגד המשיב עומד על סך של 3200 ש"ח.

5.המשיב מתנגד לבקשה וגורס כי הגשת הליך לבית המשפט בערכאה ראשונה אינה כרוכה כלל בהפקדת ערבון. לטענתו הוראות בדבר החובה להפקדת ערבון רלוונטיות כאשר מדובר בהליכי ערעור, בבקשה לרשות ערעור ובדיון נוסף, שכן מקום בו המחוקק סבר כי יש להפקיד ערבון להבטחת הוצאות נתבע קבע זאת במפורש.

עוד טען המשיב שמאחר וזכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית, אין להתנותה בדרישה להפקדת כספים, ובטח שלא בערכאה ראשונה, שכן אפשרות זו עלולה לסגור בפני חלק מהאוכלוסיה את דלתות בית המשפט. על כן, כאשר בפני בית המשפט עומדת בקשה להטלת ערובה להוצאות, על בית המשפט להפעיל שיקול דעתו בזהירות.

6.לטענתו, לנוכח התשתית העובדתית בנסיבות הענין ולאור מסמכי בית הדין המצויים בידי בית המשפט עולה כי סיכויי תביעתו טובים ביותר.

7.כהערה מקדימה אומר, שהן המבקש והן המשיב טענו טענות עובדתיות אך לא הוסיפו תצהיר המאמת טענותיהם. משכך, אין בכוונתי להתייחס לטענות עובדיות אשר לא אומתו בתצהיר, אלא אם כן המדובר בטענות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, וזאת על פי גוף הבקשה והתגובה עצמה.

8.תקנה 519 לתקנות הדנה במתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". התקנה אינה קובעת קריטריונים להפעלת שיקול דעת בית המשפט בבואו להחליט בבקשה להטלת ערובה להוצאות משפט, אך הפסיקה גיבשה כללים מנחים בכל הנוגע להפעלת תקנה זו .

הכלל הוא כי אין להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אלא לעיתים נדירות ובמקרים חריגים בלבד (ראה: רע"א 2808/00 שופרסל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד(2) 845 (2000)).

אכן, כפי שציין המשיב, לכל אדם קיימת זכות הגישה לערכאות, זכות יסוד המאפשרת לו להגן על זכויותיו ולממשן בלי שיעמדו בדרכו מכשולים ויכבידו על מימוש הזכות באופן בלתי סביר, לרבות הגבלות נורמטיביות ויישומן במקרה קונקרטי (ראה ע"א 3833/93 יוסי לוין נ' אילנה לוין, פ"ד מ"ח(2) 862, 874 (1994)). עם זאת, זכות זו אינה מוחלטת, גם לא כאשר מדובר בערכאה ראשונה והכלל בערכאה ראשונה הוא כי אין להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הנתבע, אלא במקרים חריגים בלבד (ראה: רע"א 2442/98 יצחק מיוחס נ' מיכאל רוזן, פ"ד נג(3) 145).

9.כבר צויין לא פעם בפסיקה כי על בית המשפט, בהידרשו לבקשה להורות לתובע ליתן ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לאזן בין אינטרסים נוגדים, כל מקרה ומקרה על-פי נסיבותיו. כך דבריה של השופטת פרוקצ'יה ברע"א 3601/04 לין ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל (18.10.2007) (טרם פורסם):

"החלטה בדבר מתן ערובה להוצאות על ידי תובע הפונה לבית המשפט מערבת שיקולים נוגדים: האחד - מימושה של זכות הגישה לערכאות, מצריכה התחשבות ביכולתו הכלכלית של יוזם ההליך לעמוד בנטל הכספי הכרוך בהפקדת ערובה. מנגד, יש משקל לעניינו של נתבע בהליך, המובל באמצעות התובענה לדיון בערכאות, וזכאי להגנה כי אם ההליך נגדו יידחה, יהיה בידו לממש את גביית הוצאות המשפט שנפסקו לזכותו, לבל יסבול חסרון כיס עקב הליך שהוגש נגדו שלא ביוזמתו. … על בית המשפט לאזן בין השיקולים האמורים, ובמסגרת איזון זה, לתת משקל יחסי ראוי למיהות התובע ומצבו הכלכלי, למיהות הנתבע ומעמדו, לטיב השאלות שהתובענה מעלה, ולהערכת סיכוייה להתקבל."

10.כבר נקבע זה מכבר כי המטרות לשמן יפעיל בית המשפט את תקנה 519 לתקנות הן בין היתר מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע כאשר לטענתו סיכויי הגבייה נמוכים, ובייחוד כאשר הצלחת התביעה קלושה (ע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז(3) 846).

11.בענין הנדון, המשיב הטיל עיקול אשר בוטל בסופו של יום, בקשה לתיקון כתב תביעה שהגיש נדחתה ובקשה למחיקת התביעה התקבלה בחלקה לאחר שנתבעת מספר 2 נמחקה מכתב התביעה ואין מחלוקת שמדובר בבקשות שגרמו להוצאות לצד שכנגד. יתרה מזאת, על אף שנפסקו לטובת המבקש הוצאות בהליכים שנקט המשיב כנגדו, המשיב בחר שלא לפרוע את חובו בגין הוצאות המשפט ונפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל ועל כך אין מחלוקת. אני סבורה כי לא ניתן להתעלם מכך ובשים לב לכך שהמשיב לא הכחיש טענה זו, בודאי שאין לקבל את טענת המשיב לפיה המבקש כשל בגבייה באמצעות הליכי הוצאה לפועל.

12.בכל הנוגע לסיכויי התובענה, אין ספק כי בשלב זה של ההליך קיים קושי להעריך את סיכויי התביעה כאשר כל שמצוי בידיי בית המשפט הינו כתבי הטענות. על כן, על בית המשפט לעשות זאת בזהירות מירבית.

במקרה זה, לא מצאתי כי המבקש עמד בנטל להראות כי סיכויי התביעה מצדיקים הטלת ערובה. הטענה שהועלתה על ידי המבקש הינה סתמית ביותר ואינה מפורטת, המבקש אינו מפנה לכתב הטענות לתמוך טענתו זו וטענתו בכלל מתבססת על הליכים קודמים בהם התקבלו החלטות ולא על תביעה העיקרית אשר במסגרתה מבקש הוא הטלת ערובה. המבקש תולה בקשתו בטענות לא רלוונטיות ועל כן אין לקבל הטענה, כי מדובר בתביעת סרק שסיכוייה קלוש. לא זו אף זו, בקשה קודמת למחוק את המבקש מכתב התביעה נדחתה ומשכך, אין לומר שהתביעה משוללת סיכויים.

13.עם זאת, סבורני כי במקרה זה לא ניתן להתעלם מכך שניהול ההליך עלול לגרום למבקש להוצאה כספית נכבדה ביותר אשר בסופו של יום לא יהא לו מהיכן לגבותה, במידה והתביעה כנגדו תידחה וזאת בשים לב לכך שעד כה לא נגבו כספים במגרת תיק ההוצאה לפועל ומשכך, באיזון הראוי בין הצדדים, מצאתי כי יש מקום לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להוצאות המבקש בסך של 2500 ₪ כאשר בסכום זה יילקח בחשבון סך של 1500 ₪ אשר הופקד כפקדון בתיק בית המשפט במסגרת הבקשה לעיקול זמני אשר בוטל בסופו של יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ