פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

רקע כללי

1. היחיד בתחילת שנות הארבעים לחייו, נשוי ואב לשלושה קטינים. היחיד משתכר שכר מינימום בעבודה בעסק של אחיו, וגם אשתו עובדת כשכירה בשכר מתחת לממוצע במשק ולאחרונה נפגע כושר השתכרותה לאחר תאונה שעברה והחמרה במצבה כתוצאה מכך.

    

2. ליחיד רישיון נהיגה על משאית, אך הוא אינו עובד בתחומו נוכח קשיים רגשיים ונפשיים, על-רקע טראומה שעבר בנערותו, שאין המקום לפרטה בשל צנעת הפרט, אך הובאו לגביה אסמכתאות מטיפולים עדכניים שעובר היחיד.

    

3. מצבת חובותיו של היחיד עומדת על כ-686,000 ₪ (תביעות החוב טרם הוכרעו). מרבית החובות הם חובות בגין הלוואות, שהיחיד לא הצליח לעמוד בהן.

    

   ההליך שלפניי

4. בחודש פברואר 2023 פתח היחיד זו פעם שניה בהליכי חדלות פירעון, לאחר שהליך קודם בוטל. ביום 22.3.2023 ניתן בעניינו של היחיד צו לפתיחת הליכים והוא חויב בתשלום חודשי בסך 450 ₪ לחודש.

    

5. ביום 3.5.2024 הוגשו דו"ח ממצאי הבדיקה מטעם הנאמן והמלצת הממונה לביטול ההליכים, וזאת נוכח מחדליו של היחיד לעמוד בתשלומים במועד, צבירת חובות שוטפים בהליך ודיווחים לקויים. כמו כן נטען לאי-מיצוי כושר השתכרות.

    

6. בדיון שהתקיים לפניי ביום 11.8.2024 התבררה תמונת מציאת מורכבת ביחס ליחיד. כאמור לעיל, בשל חוויה קשה מאוד שחווה היחיד בנערותו, נפגעה יכולתו לתפקד בהיבט הנפשי, ומאז ועד היום לא הצליח לשמור על יציבות תעסוקתית, דבר המדבר בעד עצמו. אף התנהגותו בדיון לימדה על בעיה עמה הוא מתמודד ברמה הנפשית והתפקודית. בשל אותה בעיה ליחיד ולמשפחתו אין אמון במערכות בריאות הנפש. לכן לא פנה למיצוי זכויותיו בביטוח הלאומי אך עם זאת, פנה לטיפול רגשי-נפשי באופן פרטי. עוד התברר, כי עבודתו בשכר מינימום בחברה של אחיו היא למעשה מעשה חסד מצד אחיו לבקשת האֵם, על-מנת שיהיה עסוק וישמור על שגרת יום מיטיבה (בהמשך הוגש תצהיר האח בהקשר זה התומך בגרסת היחיד). בעת הדיון, הטיח ב"כ הממונה ביחיד מסמכים שונים המלמדים, לכאורה, כי הוא עובד פעיל בעסק של אחיו ואף למעלה מזה, אך היחיד הכחיש את הדבר ומסר את ההסבר כאמור לעיל.

    

7. בסוף הדיון, חייבתי את היחיד להסיר מחדליו, הוריתי לו לפנות לביטוח הלאומי למיצוי זכויות והוריתי לו להמציא אסמכתאות לגבי הטיפול שהוא עובר.

    

8. בחודש נובמבר 2024 הגיש היחיד אישור מהמטפלת הרגשית (מדצמבר 2022) ביחס לטיפול אותו הוא עובר והרקע לו, וכן תצהיר של האח לגבי נסיבות העסקתו של היחיד. כמו כן הוגש אישור על הגשת תביעה לתשלום קצבת נכות כללית.

    

9. ביום 3.2.2025 עדכן הנאמן, כי המסמכים שצירף היחיד מעידים שלא פנה לטיפול נפשי עדכני, וכן המשיך לצבור פיגורים. לכן המליץ הנאמן על הארכת תקופת הביניים ב-4 חודשים בתנאי שיוסרו המחדלים. נעתרתי לבקשה.

    

10. ביום 7.8.2025 הגיש הנאמן הודעת עדכון נוספת, לפיה היחיד הסיר את פיגוריו, והגיש במקבץ דו"חות חודשיים של מספר חודשיים, אך לא הגיש מסמכים הנוגעים לטיפול עדכני או לתוצאות פנייתו של היחיד לביטוח הלאומי. בסופו של דבר, המליץ הנאמן על תוכנית פירעון בסך 132,000 ₪ למשך 60 חודשים, על בסיס תשלומים חודשיים של 2,200 ₪ כל אחד, וזאת נוכח מחדלי היחיד בהליך, אי מיצוי כושר השתכרות וייחוס כושר השתכרות ממוצע של נהג משאית, לרבות ייחוס כושר השתכרות ממוצע לאשתו בהפחתת הוצאות מסוימות.

     

11. ביום 8.8.2025 הגיב היחיד להמלצת הנאמן ודחה אותה בהיותה "מופרזת" וכזו שאינה תואמת את נסיבותיו האישיות והכלכליות של היחיד מהטעמים הבאים:

    1. היחיד הסיר את מחדליו;

    2. היחיד מתמיד בטיפול בתחום הרגשי-נפשי (הוגש מסמך עדכני מאפריל 2025);

    3. תביעתו לביטוח הלאומי לא נענתה ולכן הגישה בשנית (הוצג אישור);

    4. אשתו של היחיד חדלה לעבוד בשל מצבה הרפואית שהתדרדר בעקבות תאונת דרכים שעברה ביוני 2021 (צורף מסמך רפואי);

    5. לא ניתן לייחס ליחיד כושר השתכרות מופרז נוכח מצבו.

        

12. ביום 16.9.2025 הגיש ב"כ הממונה עמדתו, לפיה יש לאמץ את המלצת הנאמן לתוכנית השיקום הכלכלי. הממונה עמד על כך שלא צורפו אסמכתאות להוצאות שונות שנטענו ע"י היחיד, ואלו צורפו בהמשך ע"י החיד.

     

    דיון והכרעה

13. לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי הקשיים עמם מתמודד היחיד אינם קשיים מומצאים, אלא מדובר בקשיים היורדים לשורש יכולתו לתפקד באופן יציב וקבוע בתחום התעסוקתי. לכן, הגם שלא הוצגה לי חוות דעת רפואית או מסקנה של הביטוח הלאומי, אני מגיע למסקנתי זו על-סמך התנהלות היחיד בהליך, על סמך ההתרשמות הבלתי אמצעית ממנו בדיון, ועל סמך המסמכים השונים שצורפו, לרבות תצהירו המפורט של אחיו. כמו כן, השכל הישר מחייב את המסקנה, כי הטראומה הקשה לה נחשף היחיד, והסטיגמה השלילית שיש במשפחתו ביחס לטיפול נפשי, הם אלו שהכתיבו את דרך טיפולו של היחיד בקשייו. הגם שאינני מסכים עם דרך זו, ואני סבור שהיחיד תורם להימשכות קשייו משום שאינו פונה לגורמי מקצוע מקובלים ומתאימים למצבו, הרי שאין לי דרך לאלצו לפעול אחרת. ובהקשר זה, ביטול הליך או קביעת תוכנית פירעון בלתי ריאלית בחזקת "לפני עיור לא תיתן מכשול" (ויקרא, י"ט, י"ד) אינם יכולים לשמש "עונש" בשל ההתנהלות האמורה.

     

14. בנוסף, על-סמך המסמך הרפואי המפורט שצורף ביחס לאשת היחיד, נחה דעתי כי גם בעניינה יש קושי אובייקטיבי הנוגע לכשר השתכרותה נוכח תאונה שעברה.

     

15. מכאן, שלא ניתן לייחס כושר השתכרות מעבר לשכר מינימום לכל אחד מהיחידים. לפיכך, על פי "מחשבון הממונה", בהתבסס על שתי הכנסות שכר מינימום בסך 6,250 ₪, תא משפחתי של זוג ו-3 ילדים, ועל סמך הוצאות מיוחדות בסך כ-1,500 ₪ לחודש בממוצע (כעולה מהאסמכתאות שצירף היחיד בגין הוצאות חינוך ובריאות) בניכוי דמי מחיה בכבוד, יש לקבוע תשלום נמוך מאוד. בנסיבות שנוצרו ונוכח התמשכות ההליך, לא מצאתי לקבוע תוכנית פירעון מעבר ל-36 חודשים. בנוסף, נוכח נסיבות ההסתבכות הכלכלית וכדי להימנע מהסתבכות נוספת, בכוונתי לחייב את היחיד בהשתתפות בהדרכה להתנהלות כלכלית נכונה.

     

16. נוכח האמורל לעיל ובהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (החוק), ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בתנאים המפורטים להלן:

     

    1. תשלומים לקופת הנשייה – על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 21,600 ₪ שישולמו ב-36 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 600 ₪ כל אחד החל מנובמבר 2025.

        

    2. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – בהתאם להצעת הממונה, ליחיד אין נכסים למימוש. בעניין זה חל סעיף 164 לחוק המורה שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים, לרבות נכס פיננסי שיהפוך לנזיל בתוך תקופת התשלומים, ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

        

    3. הדרכה להתנהלות כלכלית נכונה – בהתאם להמלצת הנאמן ונוכח הערכתו כי חובותיו של היחיד נוצרו מהתנהלות כלכלית שגויה וכי הוא ממשיך גם כעת בהתנהלות זו, מחייב את היחיד להשתתף בהכשרה כאמור, כאשר עליו להירשם להכשרה בתוך 30 יום מהיום באתר האינטרנט של הממונה, בהתאם להוראות תקנה 4(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשפ"ג-2023.

        

17. תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

     

18. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק. ככל שתביעת החוב של המרכז לגביית קנסות כוללת גם רכיב של קנס פלילי, הרי שרכיב זה לא ייכלל במסגרת ההפטר.

     

19. הפרת תנאי תכנית הפירעון– ככל שהיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:

     

    1. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:

       1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

       2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

       3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

       4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

       5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

          1. מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

          2. החוב נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

          3. מקורו של החוב בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

       6. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

       7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

           

    2. הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

        

    3. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.

        

    4. ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

        

    5. הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

        

    6. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

        

20. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתם של היחיד בתנאיו.

     

21. הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

     

22. בהתאם לתקנה 109(ב) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט – 2019, יגיש היחיד דו"חות אחת לששה חודשים.

     

23. נא לשלוח לצדדים.

     

24. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

    ניתן היום, ט' תשרי תשפ"ו, 01 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.