פלונית נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

1.לפניי שתי בקשות השלובות זו בזו: האחת, בקשת היחידה למתן הפטר לאלתר (בקשה 4); והשנייה, בקשת הנאמנת להורות על מימוש זכויות פנסיוניות והקנייתן לקופת הנשייה (בקשה 5).

2.ברקע הדברים יצוין כי הליך זה ניתן ליחידה, ילידת שנת 1955, צו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), וזאת לבקשתה שלה. בתום דיון שהתקיים בהליך ביום 6.2.2024 ניתן ליחידה, בהסכמת הצדדים, צו שיקום כלכלי, שלפיו תוסיף לקופת הנשייה סכום כולל של 40,000 ש'''ח ב-40 תשלומים חודשיים שווים בסך 1,000 ש''ח כל אחד החל מחודש פברואר 2024 ואילך. עוד הוסכם בצו השיקום על מימוש זכויות כספיות לא מוגנות המוקנות על-פי דין קופת הנשייה (להלן: תוכנית פירעון).

3.בחלוף כשנה ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי הגישה היחידה בקשה למתן הפטר לאלתר, לפי סעיפים 167 ו-170 וכן לפי סעיף 156(ה) לחוק. בבקשתה טענה היחידה כי חל שינוי נסיבות מהותי בעניינה, הן לנוכח פיטוריה ממקום עבודתה והעדר כושר השתכרות או ניסיון תעסוקתי, הן לנוכח החמרה שחלה במצבה הרפואי. היחידה מציינת, בהקשר זה, כי בעבר לא עבדה לפרנסתה אלא התמקדה בניהול משק הבית ובגידול ילדיה. עם פטירת בעלה המנוח ולאחר שנודע לה על אודות החובות שהותיר אחריו נאלצה להשתלב בשוק העבודה בעבודות מזדמנות שונות עבור שכר נמוך, לנוכח העדר ניסיון תעסוקתי. היחידה מוסיפה ומציינת כי בחודש ינואר 2025 גן הילדים בו הועסקה נסגר והיא פוטרה מעבודתה באופן מיידי. היחידה טוענת כי כל ניסיונותיה לאתר מקום עבודה חלופי לא צלחו. בבקשתה הדגישה היחידה כי בשל גילה המתקדם היא אינה זכאית לדמי אבטלה והיא נאלצת להתקיים מקצבת זקנה וקצבת שארים בסך 3,808 ש''ח בלבד. על כן טוענת היחידה כי יש לפטור אותה מתשלום צו התשלומים החודשי שנקבע בעניינה וליתן לה הפטר לאלתר. היחידה מוסיפה כי הקצבה החודשית לה היא זכאית מקרן הפנסיה נמוכה אף היא ועומדת על סך 388 ש''ח בלבד.

4.הנאמנת לא הביעה התנגדות למתן הפטר לאלתר ליחידה. זאת, בכפוף למימוש זכויותיה הפנסיוניות המוקנות לקופה לפי סעיף 288 לחוק. הממונה הצטרף לעמדת הנאמנת בנוגע לבקשה למתן הפטר.

5.במקביל הגישה הנאמנת בקשה למימוש זכויותיה הפנסיוניות של היחידה, בהן: קופת גמל בחברת כלל פנסיה וגמל בע"מ בסך של כ-4,100 ש''ח וכן קופת גמל בחברת הראל פניה וגמל בע"מ בסך של 41,515 ש''ח (להלן בהתאמה: קופת הגמל בכלל ו-קופת הגמל בהראל, ויחד: קופות הגמל; בקשה מס' 5).

6.היחידה התנגדה לבקשת הנאמנת למימוש כספי הפנסיה. היחידה מדגישה כי מדובר בכספים מוגנים, אשר אמורים להבטיח את בטחונה הכלכלי עם הגעתה לגיל הפרישה. לטענת היחידה בחודש אוגוסט 2018 נפתחה עבורה קופת הגמל בהראל וכי נכון לסוף שנת 2024 היתרה בקופה זו עמדה על סך של 69,767 ש''ח (היתרה בקופת הגמל בכלל, בהתאם לדו"ח משנת 2018, הינה בסך 3,155 ש''ח בלבד). היחידה מציינת כי בהתאם לסכומים שנצברו כאמור, הקצבה החודשית שתשולם לה צפויה לעמוד על סך של 403 ש''ח בלבד. היחידה טוענת בהקשר זה כי קופת הגמל בהראל הינה קרן פנסיה חדשה הכוללת שני רכיבים: כספי פיצויים (שליש מהסכום שנצבר) וכספי תגמולים מוגנים (כשני שלישים מהסכום שנצבר) אשר אינם מוקנים לקופת הנשייה לפי סעיף 228 לחוק. היחידה סבורה כי לנוכח נסיבותיה האישיות יש לדחות את בקשת הנאמנת למימוש כספי הפיצויים המצויים בקופה זו.

7.הנאמנת השיבה לתשובה היחידה. לטענת הנאמנת, הוראת סעיף 228 לחוק קובעת הבחנה בין כספים שטרם הגיע מועד תשלומם לקצבה ועל כן לא ניתן להקנותם לקופת הנשייה לבין כספים שהגיע המועד לשלמם כקצבה, שאז קיימת אפשרות להקנותם לקופת הנשייה. לטענת הנאמנת, היחידה לא התייחסה בתשובתה לאבחנה בין כספי הפיצויים לבין כספי התגמולים וכן לכך שמדובר בכספים נזילים שניתן להורות על מימושם באופן מיידי וחד-פעמי. הנאמנת סבורה כי בקשת היחידה, שלפיה זכויותיה הפנסיוניות יוותרו בידה במלואן, לוקה בפגמים פרוצדוראליים. זאת, בין היתר, מאחר שלא חל שינוי נסיבות מהותי בעניין זה. בהקשר זה מדגישה הנאמנת, כי במועד מתן הצו לשיקום כלכלי, מכלול נסיבותיה האישיות של היחידה היו ידועות, למעט עניין פיטורי היחידה. על כן, יש לקיים את הוראות צו השיקום, שניתן בהסכמת הצדדים, ולהורות על מימוש זכויותיה הפנסיוניות הבלתי מוגנות של היחידה. לחלופין, עותרת הנאמנת בבקשה כי תיערך הבחנה בין רכיב כספי הפיצויים לבין רכיב כספי התמלוגים.

8.הממונה סבור כי יש להותיר בידי היחידה את כספי התגמולים שנצברו לטובתה ואילו ביחס ליתרת הכספים, קרי רכיב הפיצויים, יש להורות כי אלו יוקנו לקופת הנשייה. לטענת הממונה היחידה לא הצביעה על טעמים מיוחדים המצדיקים הותרת רכיב הפיצויים בידה.

9.היחידה הגישה תגובה לתשובות הנאמנת והממונה. במסגרת זו עמדה, בין היתר, על מצבה הכלכלי הקשה.

10.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את עמדת היחידה במלואה. בכל הנוגע לבקשה למתן הפטר לאלתר, אכן חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי צו השיקום הכלכלי. פיטורי היחידה ממקום עבודתה והקושי האותנטי עליו הצביעה באיתור מקום עבודה חלופי לנוכח גילה ועם הגעתה לגיל פרישה מלמד כי היחידה אכן נעדרת עתה כושר השתכרות. ודוקו: היחידה הציגה אישור מהמל"ל שלפיו סך זכאותה לקצבת שארים ולקצבת אזרח ותיק מסתכמת בסך חודשי כולל של 3,808 ש''ח. סכום זה אינו עולה כדי דמי הקיום המינימליים החודשיים שנקבעו בהנחיות הממונה. אשר על כן, בנסיבותיו הייחודיות של הליך זה ולנוכח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי תוכנית הפירעון שנקבעה בעניינה של היחידה ובהיעדר התנגדות מטעם הנאמנת, הממונה או מצד הנושים, ומשנקבע ביום 24.3.2025 כי בקשת היחידה תובא לעיון הנושים באמצעות אתר ה"ממונט" ולכאורה לא הוגשה כל התייחסות מטעם מי מהנושים, אני מורה על שינוי הצו לשיקום הכלכלי במובן זה שיינתן ליחידה הפטר לאלתר, בכפוף לכך שכל נכס שיוקנה ליחידה עד לחודש יוני 2027 (בהתאם לתקופת התשלומים שנקבעה בצו השיקום ובהתאם לסעיף 167(ג) לחוק) ולא יהיה בבחינת נכס מוגן, ידווח על-ידי היחידה לנאמנת.

11.אשר לגורל כספי הפנסיה: הצדדים חלוקים בשאלה אם יש להורות על הקניית הכספים הצבורים לזכות היחידה בקופות הגמל, בסך כולל של כ-72,922 ש''ח, לקופת הנשייה. בהקשר זה קובע סעיף 228 לחוק חדלות פירעון כדלהלן:

בהתאם להוראת סעיף 228 לחוק יש להבחין בין כספי פנסיה המיועדים לקצבה שטרם הגיע מועד פירעונם, הנהנים מהגנה מוחלטת, לבין כספים המיועדים לקצבה שהגיע מועד פירעונם. ביחס לכספים המיועדים לקצבה שהגיע מועד פירעונם מסור לבית המשפט שיקול דעת להורות על העברתם, כולם או חלקם, לקופת הנשייה, תוך איזון בין צורכי מחייתו של החייב לבין הצורך בפירעון חובותיו לנושים. תכליתה הסוציאלית של הוראת חוק זו נועדה לספק הגנה מיוחדת על כספי החיסכון הפנסיוני, כדי להבטיח את ביטחונו הכלכלי של היחיד וכן רמת קיום מינימלית בהגיעו לגיל הפרישה (ראו, עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א' 619 (2019) (להלן: מאור ודגני); פש"ר (מחוזי ת"א) 43636-01-18 גמא ניהול וסליקה בע"מ נ' עזר, פיסקה 10 (21.4.2021) (כב' סגן-הנשיא ח' ברנר)).

בע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' לוי (2.2.2020) (להלן: עניין מקפת) עמד בית המשפט העליון על האבחנה בין סוגי הכספים המצויים בקופת גמל. כך, נקבעה "הגנה חזקה" ביחס לכספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע מועד פירעונם ואילו ביחס לכספים שאינם מיועדים לקצבה או ביחס לכספי קצבה שהגיע מועד פירעונם נקבעה "הגנה מרוככת", שלפיה הקניית כספים אלו לקופת הנשייה טעונה אישור בית המשפט (עניין מקפת, פיסקה 31). בהקשר זה נקבעו בעניין מקפת אמות מידה להפעלת שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, תוך שהובהר כי אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. כך, נמנו בעניין מקפת שיקולים הנוגעים ליחיד, כגון: גילו, מצבו הבריאותי, כושר השתכרותו ומצבו הכלכלי והסוציאלי של היחיד כיום ובמבט צופה פני עתיד, יכולתו של היחיד לצבור זכויות פנסיוניות עתידיות, מידת אחריותו של היחיד להיווצרות החובות ואופן התנהלותו בהליך וכן בחינת גובה הקצבה המינימאלי לה יהיה זכאי היחיד בגיל הפרישה לאחר משיכת כספי הפיצויים. כן נמנו שיקולים הנוגעים לנושים, כגון שיעור החוב שייפרע (שם, פיסקאות 39-36, וראו גם מאור ודגני, עמ' 621-620).

12.בנסיבות העניין ובבחינת מכלול השיקולים שנמנו בעניין מקפת, ובשים לב לתכליתה הסוציאלית של הוראת סעיף 228 לחוק, מצאתי כי יש להורות כי מלוא הכספים המצויים בקופות הגמל יוותרו בידי היחידה. מתשובת היחידה עולה כי בקופות הגמל נצבר סך של כ-72,922 ש''ח, מתוכם כספי פיצויים בסך 24,140 ש''ח והיתרה כספי תמלוגים. נוכח נסיבות חייה של היחידה, בהתחשב בהגעתה לגיל פרישה ובהעדר כושר השתכרות, ובהעדר אינדיקציה לכך שיהיה מי שיתמוך ביחידה בעת זקנה, ובשים לב למצבה הבריאותי הנטען, ועל רקע העובדה שהיחידה מתקיימת מקצבאות בסך של 3,808 ש''ח בלבד, אשר אין בהם די כדי להבטיח רמת קיום מינימאלית, כי אז יש להותיר בידה את מלוא הכספים שצברה בקופות מושא הבקשה.

13.בהקשר זה נתתי משקל לא מבוטל גם להתנהלותה התקינה של היחידה בהליך ולנסיבות הסתבכותה, עת ערבה לפעילות עסקית של חברה שהייתה בבעלות בעלה המנוח וכי מדובר בחובות ישנים יחסית. יש ליתן משקל גם להיקף הכספים ששולמו כבר לקופת הנשייה עד למתן ההפטר לאלתר. דומה, בנסיבות אלה, כי התועלת שתצמח ליחידה מהותרת הכספים מושא הבקשה בידיה עולה לאין שיעור על התוספת לשיעור הדיבידנד אותו צפויים לקבל כל אחד מנושיה.

14.תוצאת הדברים היא כי יינתן ליחידה הפטר לאלתר וכפועל יוצא יבוטלו ההגבלות שהוטלו על היחידה בצו השיקום והיא תופטר מחובותיה. הסכום שנצבר בקופה יחולק בהתאם להוראות הדין ולנהלי הממונה. הבקשה למימוש כספי הפנסיה נדחית על כל חלקיה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אלול תשפ"ה, 31 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.