1.התובע הגיש תובענה זו, במסגרתה ביקש להכיר בנזקים בעמוד שדרה צווארי כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.
2.ביום 20.3.2014 נתן בית הדין תוקף להסכמת הצדדים לעניין התשתית העובדתית עליה התבסס המומחה כמפורט להלן:
"1.התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעות בעמוד השדרה הצווארי כפגיעה בעבודה.
2.התובע הינו יליד 1966, העובד כסופר סתם במשך 15 השנים האחרונות.
3.התובע עובד כסופר סתם במשך 3 שעות נפרדות מדי יום.
4.עבודתו של התובע כרוכה בהטיית ראשו קדימה, אחורה, לצדדים ולכיוון השולחן, לצורך קריאת הטקסט אותו הוא כותב, כ- 150-200 מילים ליום, וכן לצורך הכנסת הנוצה לקסת הדיו והוצאתה משם. הפעולות החוזרות ונשנות נעשו בכל מילה שהתובע כתב."
3.לצורך הכרעה בסוגיה, מונה ד"ר ציון עידו כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה הראשון"), והוא נתבקש לענות בחוות דעתו על השאלות הבאות:
"1.מהו ליקויו של התובע בכל הקשור לעמוד השדרה הצווארי?
2.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
3.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?
4.ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)".
4.המומחה הראשון השיב בחוות דעתו מיום 26.5.2014, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו וציין כדלקמן:
"לפיכך יש לקבוע כי לעבודת התובע השפעה משמעותית מעל 20% על הליקוי, החמרה למצב ניווני, במנגנון מיקרו-טראומה".
5.בהחלטה מיום 29.5.2014 ניתנה לצדדים האפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור, יסכמו הצדדים בכתב.
6.בהחלטה מיום 21.7.2014 אישר בית הדין לתובע להציג למומחה את שאלות ההבהרה הבאות בזו הלשון:
"1.האם סביר שכאבי צוואר יופיעו לאחר 3 שנות עבודה בלבד?
2.המומחה מתבקש להגיב לשאלה מספר 3 להחלטת בית הדין ולפרט מהן הפגימות הבלתי הדירות שנגרמו לתובע עם כל תנועה מהתנועות המפורטות בהחלטה הנ"ל".
7.ביום 19.3.2014 השיב המומחה לשאלות עליהן נשאל, תוך שהוא אינו משנה מן האמור בחוות דעתו.
8.ביום 21.8.2014 קבע בית הדין מועד לשמיעת סיכומי הצדדים בעל פה.
תחת הגשת סיכומים הגיש הנתבע בקשה נוספת להצגת שאלות הבהרה, וביום 1.10.2014 אישר בית הדין את הצגת שאלות ההבהרה הבאות:
"א.האם יש בעובדה כי התובע עבד 3 שעות לא רצופות (נפרדות) כל יום ולא נקבעה תדירות ביצוע תנועות הצוואר, כדי לשנות את עמדתך?
ב.האם נכון לומר כי במקרה של התובע לא מתקיימים תנאים שבתורת המיקרוטראומה, וזאת בהתחשב בעובדה כי קבעת כי התנאים הם ביצוע פעולה ברצף משך שעתיים בתדירות של מחזור תנועה 1 לדקה?"
9.ביום 2.11.2014 ענה המומחה על שנשאל, תוך שהוא מציין את הדברים הבאים:
"לפיכך, לא נכון לטעון כי עבודה לא רציפה אלא מצטברת שוללת קיום פגיעת מיקרוטראומה".
10.עוד באותו היום ניתנה החלטה בדבר שמיעת סיכומי הצדדים בעל פה. הנתבע הגיש בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה, והתובע הגיש תגובתו במסגרת הדיון מיום 2.4.2015.
בית הדין קבע כי יש מקום למינויו של מומחה נוסף בתיק.
11.לפיכך, ביום 2.4.2015 מונה ד"ר ברוסקין (להלן: "המומחה השני") ליתן חוות דעתו.
ביום 14.5.2015 השיב המומחה השני על שנשאל, תוך שהוא שולל קיומו של קשר סיבתי בנסיבות העניין.
12.במסגרת הדיון מיום 22.10.2015 ביקש התובע להציג למומחה השני שאלות הבהרה. לפיכך, ביום 23.11.2015 קבע בית הדין כי למומחה השני יועברו השאלות הבאות:
"1.בסעיף 2 לחוות הדעת צויין על ידך כי:
"ככל שעבודה זו דורשת ריכוז גבוה וכן הטיית הצוואר בזהירות יתר, אין בפעולות אלה כדי לגרום לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי..."
בהתעלם מההנחה האמורה ובהסתמך אך ורק על העובדות המוסכמות, האם תשתנה חוות דעתך?
2.האם העובדות המוסכמות עמדו בפני המומחה הנכבד בעת מתן חוות דעתו?
3.האם קיימת ספרות רפואית התומכת בקביעת המומחה הנכבד לפיה:
"פריצת דיסקוס בעמוד שידרה צווארי על רקע טראומטי נובעת על רקע פגיעה ישירה או בלתי ישירה בצוואר, חשיפה לוויברציות קשות והוכחה לחשיפה למאמצים פיזיים קשים ביותר בעמוד השידרה הצווארי", כמפורט בסעיף 2 לחוות הדעת?
4.אם לא, מהי האסמכתא לקביעה זו? ואם כן, הפנה לספרות הרפואית התומכת".
13.המומחה השני השיב בחוות דעתו מיום 22.12.2015 לשאלות עליהן נשאל, תוך שהוא נותר איתן בדעתו ביחס לאי קיומו של קשר סיבתי.
במסגרת הדיון מיום 19.5.2016 הסכימו הצדדים על מינוי של מומחה שלישי (להלן: "המומחה השלישי"). עוד באותו היום מונה ד"ר קרסיאנסקי כמומחה השלישי בתיק, על מנת ליתן חוות דעתו.
14.המומחה השלישי השיב בחוות דעתו מיום 22.6.2016, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו וציין:
"לאחר עיון בתיק הרפואי ובתשתית העובדתית, לא מצאתי קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל".
15.בהחלטה מיום 3.8.2016 אישר בית הדין את הצגתן של שתי שאלות ההבהרה הבאות:
"א.הנך מתבקש לנמק מסקנתך בדבר היעדרו של קשר סיבתי, וזאת תוך התייחסות מפורטת לאופי עבודתו של התובע כסופר סת"ם, על רקע הנזקים בגבו כפי שתוארו על ידך.
ב.האם לדעתך אופי ואופן עבודתו של התובע יכולים להחמיר מחלתו?"
16.ביום 26.9.2016 השיב המומחה השלישי על שנשאל, תוך שהוא אינו משנה את מסקנתו וקובע בין השאר:
"גם לשאלה זאת תשובתי שלילית. לדעתי, אופי ואופן עבודת התובע אינם יכולים להחמיר את מחלתו".
17.בדיון מיום 16.3.2017 קבע בית הדין כי למומחה השלישי יועברו השאלות הבאות:
"א.מועברת אליך בזאת חוות דעתו של ד"ר טמיר גפן, אשר ניתנה לתובע לאחר שהתובע פנה אליו.
נא עיין בחוות הדעת והשב אם יש בה כדי לשנות את קביעותיך.
ב.הינך מתבקש להשיב תשובה מפורטת, לפרט ולנמק תוך התייחסות לקביעותיו של ד"ר טמיר גפן. בהקשר זה יש להעיר כי חוות הדעת אותה הגשת לבית הדין היתה קצרה ותכליתית, ובהנמקה שתינתן כעת ביחס לחוות הדעת של ד"ר טמיר גפן יהיה משום הנמקה ופירוט משלימים".
18.ביום 24.4.2017 השיב המומחה השלישי בהרחבה לשאלות עליהן נשאל, תוך שהוא מוסיף תמונות שהופיעו בחוות דעתו של המומחה מטעם התובע, וכן תמונות מטעמו, אותן מצא באינטרנט, בהן מופיעות תנוחות עבודתם של סופרי סת"ם. בסוף חוות דעתו ציין המומחה את הדברים הבאים (ההדגשות הוספו):
"... מחד אינני מוצא בו תלונות על כאבי ראש וצוואר מהן סבל החולה במהלך תקופה מתמשכת כלשהי, היכולות להעיד על עומס יתר בשרירי הצוואר או גב עליון, כסיבה להופעת תסמונת tension, cervical syndrom or neck-shovulder pain neck. לאור העדר תלונות מסוג זה לא התייחסתי להופעת מחלת דיסק בגובה C5-6 + C6-7 כמחלה הקשורה לאופי עבודתו של התובע. מאידך במידה ובית המשפט הנכבד מקבל את תיאור צורת הישיבה של התובע הניתן בחוות דעתו של ד"ר גפן ניתן לקשור בין אופי העבודה לליקויים מהם סובל בע"ש צווארי".
19.ביום 13.7.2017 נערך דיון במסגרתו סיכמו הצדדים את טענותיהם.
20.לטענות התובע, ממסקנתו של המומחה הראשון עולה כי מתקיים קשר סיבתי, וכך גם עלה מתשובותיו לשאלות ההבהרה. מסקנותיו של המומחה הראשון עולות בקנה אחד עם מסקנות המומחה מטעמו של התובע. המומחה השני שמונה שלל קיומו של קשר סיבתי, אך הוא לא צירף אליה ספרות רפואית, בניגוד לשני המומחים האחרים. מומחה זה אף סטה מהתשתית העובדתית.
המומחה השלישי קבע תחילה שאין קשר סיבתי. לאחר שהופנתה אליו חוות דעתו של ד"ר גפן, השיב הוא שככל שבית הדין יקבע כי התמונות שצורפו על ידי ד"ר תמיר גפן נכונות, הרי שקיים קשר סיבתי. התמונות שצורפו מטעם המומחה השלישי עומדות בניגוד מוחלט ובסתירה לתשתית העובדתית. בפני בית הדין עומדות שתי חוות דעת אשר קובעות קיומו של קשר סיבתי, מול חוות דעת אחת ששוללת. עבודת סופר סת"ם כרוכה בהטייה משמעותית לכיוון השולחן. עוד טען התובע, כי אם המומחה השני היה רואה את התמונות גם הוא היה משנה חוות דעתו. במידה וקיים ספק, הרי שהוא פועל לטובת המבוטח.
לפיכך, יש לקבל את התובענה ולחייב את הנתבע בהוצאות מתאימות.
21.לטענות הנתבע, לא צויינו במסגרת העובדות המוסכמות הזווית של הצוואר, זווית הישיבה וכן גובה או מרחק הכיסא מן השולחן, וכן לא צורפו כל תמונות מטעם התובע. המומחה הראשון סטה מן התשתית העובדתית, היות ותיאר עבודה רצופה של שלוש שעות בניגוד לרשום בעובדות המוסכמות. המומחה השני שלל קשר סיבתי, תוך התבססות על תשתית עובדתית נכונה. גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה חזר המומחה על עמדתו הברורה וההגיונית. גם המומחה השלישי מציין כי לא מצא קשר סיבתי בין אופי עבודת התובע לבין הממצאים הרפואיים שמצא בתיק הרפואי. מומחה זה שלל גם את ההחמרה.
חוות דעתו של המומחה מטעם התובע הטעתה את המומחה, היות ותיאור צורת הישיבה על ידי ד"ר גפן שונה לחלוטין מתיאור העובדות בתיק.
המומחה השלישי אף שלל קיומו של קשר סיבתי בהתבסס על ניסיונו הרפואי עם סופרי סת"ם במסגרת עבודתו. מומחה זה אף מצא תמונות באינטרנט, שמתארות צורת ישיבה שונה ממה שתואר על ידי ד"ר גפן. בכל מקרה, יש להעדיף את חוות דעתו הרפואית של מומחה מטעם בית הדין על פני חוות דעתו של מומחה מטעם התובע.
לסיכום, טען הנתבע כי יש שתי חוות דעת אשר שוללות קשר סיבתי בצורה ברורה, וחוות דעת אחת אשר מקבלת את הקשר הסיבתי בהסתמך על נתונים שגויים. לפיכך, יש לדחות את התובענה.
דיון והכרעה
22.לאחר לימוד טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התובענה להתקבל, ואפרט.
במקרה דנן מונו שלושה מומחים מטעם בית הדין, והתובע אף צירף חוות דעת מטעמו שהובאה בפני המומחה השלישי. הגם שבתובענה דנן נקבעה התשתית העובדתית בהסכמה, הרי שלאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה כמפורט לעיל, תיאר התובע את אופי עבודתו בדיון מיום 13.7.2017, ואף התייחס לתמונות אותן צירפו לחוות דעתם המומחה מטעמו והמומחה השלישי.
בפתח הדברים יצויין, כי גם ללא התרשמותו החיובית של בית הדין מדבריו של התובע אשר תיאר את אופי עבודתו וצורת ישיבתו, התובענה דנן היתה מתקבלת.
כך למשל, גם בתשתית העובדתית המוסכמת יש כדי לתמוך בגירסת התובע ביחס לצורת עבודתו. למעשה, הפרשנות אותה ניסה הנתבע להביא ביחס לצורת ישיבתו ועבודתו של התובע הייתה מרוקנת מתוכן את האמור בתשתית העובדתית המוסכמת, כך שעבודת התובע הייתה למעשה עבודה רגילה, במסגרתה יושב הוא כמו כל עובד במשרד אשר נדרש לכתוב. בהקשר זה יצויין שלא ניתן לקבל את טענות הנתבע, היות והן מאיינות את הייחודיות שבעבודת התובע.
לכך יש להוסיף, כי התמונות מטעמו של המומחה של התובע וגם התמונות שצורפו על ידי המומחה השלישי, יש בהן כדי להראות כי קיימות מספר שיטות עבודה של סופרי סת"ם; אך בשים לאמור בתשתית העובדתית, בדברי התובע עצמו ובאמור בחוות הדעת של המומחה הראשון והשלישי, הרי שיש לקבל את התובענה, כפי שיפורט להלן.
23.המומחה הראשון קבע באופן חד משמעי וברור קיומו של קשר סיבתי, הן בחוות דעתו והן בתשובותיו לשאלות ההבהרה בשני סבבים, תוך פירוט נרחב וציון מקורות ספרות רפואיים. יצויין, כי המומחה הראשון לא סטה מהתשתית העובדתית ביחס לתדירות ביצוע הפעולה וזמנה, כפי שטען הנתבע, היות ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין כי בנסיבות המקרה דנן עסקינן בעומס מצטבר ליום.
מנגד, המומחה השני, ששלל קיומו של קשר סיבתי, עשה זאת במסגרת חוות דעת ובתשובות לשאלות הבהרה שניתנו באופן מתומצת, ללא פירוט נרחב וללא הבאת מקורות ספרותיים. די היה באמור לעיל כדי לקבל את התובענה, וכן בשים לב כי כאשר ישנן שתי חוות דעת סותרות, אזי הדבר פועל לטובת המבוטח.
לבסוף מונה המומחה השלישי, אשר תחילה שלל קיומו של קשר סיבתי במסגרת חוות דעתו; אך בתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין כי אם תנוחת עבודתו של התובע הייתה כפי שהשתקפה בתמונות שצורפו על ידי המומחה מטעמו, אזי יש לקבל את התובענה.
בהקשר זה, כפי שפורט לעיל, העיד התובע בבית הדין באשר לאופן עבודתו, וקבענו שיש לקבל את עדותו כמהימנה לאור התרשמותנו החיובית ממנה. מעדות התובע עלה, כי תנוחת עבודתו של התובע הייתה כפי שהשתקפה בתמונות שצורפו על ידי המומחה מטעמו. לפיכך, בהתאם לחוות דעתו של המומחה השלישי, יש לקבל את התובענה.
לפיכך, למעשה עסקינן בשני מומחים אשר עולה מחוות דעתם קיומו של קשר סיבתי בנסיבות העניין, אל מול חוות דעת של מומחה אחד השוללת קיומו של קשר כזה (וזו האחרונה גם פחות מפורטת ופחות מנומקת; לעומת שתי האחרות, בהן יש אזכור מקורות ספרות רפואיים ודיון מקיף ביחס לאופי הנזק בגבו של התובע על רקע תנאי עבודתו).
אחרית דבר
24.לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להתקבל.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בגובה 3,000 ₪, תוך 60 ימים מיום המצאת פסק הדין.
25.פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום.
26.זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.
ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ח, 16 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.
