זלצר נ' אבי-טל ואח' - פסקדין

פסק דין

עם בעלי הדין הסליחה בגין האיחור במתן פסק דין זה.

1.התובעת עותרת לסכום של 26000 ₪, כספים שהיא נתנה לנתבע כהלוואות שלא הוחזרו לה.

2.בין התובעת לבין הנתבע 1 הייתה חברות במשך כ-3 שנים, והיה קשר קרוב ביניהם, והתובעת סמכה על הנתבע 1 ובטחה בו.

ביום 14.10.10 התובעת מסרה לנתבע 1 סכום של 10,000 ₪ במזומן.

לדבריה של התובעת היא נתנה לנתבע את הכסף:

"כי הוא אמר שהוא צריך את זה... הוא אמר שהוא ייקח אפילו הלוואה בבנק ויחזיר לי".

(עמ' 2 (בין השורות 14-12).

3.ביום 9.12.10 ביקר הנתבע 1 בביתה של התובעת וראה על השולחן סכום של 2000$ שהתובעת הכינה על מנת לתת למטפלת שלה לרכוש כרטיס טיסה לסרילנקה. אולם הנתבע 1 ביקש לקבל את הכסף וטען :"אני חייב את הכסף כדי להעביר לאבי (הנתבע 2)."

כאשר התובעת בקשה לדעת מתי שהיא תקבל את הכסף בחזרה הנתבע 1 הבטיח להחזירו ואמר שהכסף יוחזר תוך מספר ימים ואין לה מה לדאוג (כתב התביעה סעיף 10) הובטח שהכסף יוחזר עד 25.12.10.

4.כאשר חלפו הימים וכספים לא הוחזרו לתובעת והיא בקשה מהנתבע 1 להשיב לידיה את הכספים חזר והבטיח שאין לה מה לדאוג ושהוא ערב לכך שתקבל את כספיה.

5.להשלמת התמונה יש להוסיף שהתובעת הייתה ערה לכך שהנתבע 1 רצה לתת את הכספים שקיבל ממנה לנתבע 2 אשר ניהל חנות בסמוך למקום עבודתו בשוק. ואמנם בידי התובעת מסמך (נספח א (2) ולהלן נוסחו:

"9.12.10 אני אבי קבלתי 2000 $ + 5% ריבית מחזיר 25.12.10. אבי סדיגי".

לטענת התובעת, לא היה לה כל קשר ישיר עם הנתבע 2 ,ואף לא בקשה את המסמך: אלא הנתבע 1 מסר לה את זה כחלק מהבטחתו שיחזיר את הכסף.

לדברי התובעת:

"אני ידעתי שהוא רוצה לתת את הכסף לאבי גם 10,000 ₪, אמרתי לו שאני לא מכירה את אבי והוא אמר שהוא יחזיר וידאג לזה". (עמ' 1 שורות 24-25).

בסופו של דבר, התובעת אכן פנתה לנתבע 2, והוא טען ש"הוא בכלל לא מכיר אותי ולא חייב לי כלום". באותו פעם ..... הוא ישב עם אשתו והיה להם שיק ביד. אשתו זו אולגה" (הנתבע 3) (עמ' 1 שורות 29-28).

לכן, נמסר לתובע שיק חתום על ידי ה נתבעת 3 בסכום של 20,000 ₪. שיק זה לא כובד וכאשר התובעת פתחה בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת 3, התברר שקיים הליך של איחוד תיקים והתובעת לא קיבלה כל סכום על חשבון החוב .

6.גב' נרמלה פרנדו, המטפלת של התובעת אשרה טענת התובעת שהסכום של 10,000 ₪ הועבר לנתבע 1 בנוכחותה, ושהוא אכן לקח את הסכום של 2000 $:" הוא לקח את הכסף הוא אמר שצריך את הכסף הוא לא פרט "(עמ' 3 שורות 18).

7.עמדת הנתבע היא שלא הוא קיבל את הכספים אלא שהנתבע 2. בתמיכה לטענה זו הנתבע העיד שהתובעת בא לחנות של הנתבע 2 ונתן לו את הכסף ושהוא ,הנתבע 1 היה רק מקשר בין התובעת לבין הנתבע 2, והוא לא לקח על עצמו כל אחריות להחזיר הכספים. הנתבע 1 אף טען שהוא תמיד כבד את התובעת, ולא נצל את הקשר ביניהם – אלא התובעת היא זו שגרמה לסכסוך בינו לבין הנתבע 2.