זיכוי מחמת הספק של נאשם שנטען כי ביצע מעשה מגונה - פסקדין

נגד הנאשם הוגש ב-15.10.04 כתב אישום המייחס לו ביצוע "מעשה מגונה", עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

אני מודיעה בפתח הכרעת הדין כי מחמת הספק מזוכה הנאשם מהעבירה האמורה.

אפרט להלן את עובדות האישום, את העדויות והראיות שהוגשו, ואת נימוקי הכרעתי.

כתב   האישום

1.       עובדות כתב האישום קצרות ותכליתיות, ולפיהן, בתאריך 4.8.02, בשעה 20:00,  במכון בריאות ("ספא" בלעז), ברמת השרון, קיבל הנאשם טיפול-עיסוי מידי מעסה בשם פטריסיה יעל גרטנר, היא המתלוננת. בכתב האישום נאמר, כי הנאשם תפס בישבניה של המתלוננת וטפח עליהם, וזאת, לשם גירוי וסיפוק מיני.

2.       ביום 28.11.04 הוקרא כתב האישום לנאשם. הנאשם אישר כי שהה במקום הנטען, אולם, הכחיש מכל וכל את המעשה המיוחס לו וטען כי לא היו דברים מעולם.

ה ר א י ו ת

3.       התשתית הראייתית שהניחה התביעה מבוססת בעיקרה על עדותה של המתלוננת.

המתלוננת, כבת 33 במועד עדותה, סיפרה כי עבדה חודשים אחדים במועדון הבריאות "בראשית" (להלן: "המועדון") כמעסה וכמטפלת "שיאצו", וזאת, לאחר הכשרה ממושכת בת חמש שנים בתחומי הרפואה הסינית וטיפולי "שיאצו".

על השתלשלות האירוע נשוא התלונה סיפרה המתלוננת, כי בשעת בוקר (ולא בשעה 20:00 כמופיע בכתב האישום - ד' ש'), היא העניקה לנאשם עיסוי שכונה בפיה "מסג' שוודי"; אחריו אמורה הייתה להוסיף טיפול "שמנים הודי" בן מחצית השעה. האירוע נשוא תלונתה התרחש לקראת "סוף הטיפול של החלק השני", בעת שהנאשם שכב על מיטת הטיפולים על גבו. לדברי המתלוננת, בעודה ניצבת בראש המיטה, ומעסה את צווארו של הנאשם, הנאשם תפס בידיו את ישבנה וטפח עליו. המתלוננת הדגימה באותו שלב את התנועה שביצע הנאשם, כמתואר בפרוטוקול, בעמ' 25, ש' 11-12: היא הניפה את ידיה לצדדים והניעה את שתי כפות הידיים בתנועות שנראו כטפיחות.

המתלוננת הסבירה כי חשה סחרחורת וכעס, ושאלה את הנאשם "מה זה צריך להיות?"; תשובתו הייתה שהוא 'בסך הכל התבדח'. נוכח התחושה הקשה שחשה, הודיעה המתלוננת לנאשם ש"הבדיחה לא לעניין ושהטיפול הסתיים". היא יצאה מהחדר, וסיפרה למנהלת המכון ולפקידה את שארע בחדר הטיפולים. בסיוען היא פנתה להתלונן במשטרה. מאותו יום ואילך, אמרה, חדלה לעסוק בעיסוי.

4.       בחקירתה הנגדית, בהנחייתו של הנאשם ובתשובה לשאלותיו, הוסיפה המתלוננת פרטים אינפורמטיביים אודות מהלך הטיפול, ואודות מידותיו ותנאיו של חדר הטיפול ורהיטיו, לרבות, מיטת הטיפולים עליה שכב הנאשם בעת העיסוי. המתלוננת אישרה כי גובה המיטה כ-80 ס"מ (בדומה לגובה השולחן שלמרגלות דוכן השופטת), ורוחבה גם הוא כ-80 ס"מ. בחלק מהמיטות קיים חור עגול בראש המיטה, להניח את הפנים והראש. המתלוננת לא הייתה בטוחה אם למיטה הספציפית היה חור כזה. עם זאת, אישרה המתלוננת את דברי הנאשם, כי בשלב הספציפי של הטיפול, כאשר שכב הנאשם על גבו, כנראה שהניחה כרית מתחת לראשו וכתפיו.

המתלוננת לא אישרה את טענת הנאשם, לפיה, בשל התנאים הפיזיים המתוארים, מידות המיטה, תנוחת המטופל ומקום עמידתה, נבצר ממנו לבצע את מה שהיא טוענת כי ביצע, דהיינו: נגיעה או תפיסת ישבניה. המתלוננת נותרה בעמדתה כי במצב המתואר הנאשם נגע ותפס בישבנה ללא הסכמתה (עמ' 39, ש' 1-15).

5.       עדות התביעה רינה מאירי ורוית קינמון, שתיהן עובדות המועדון, נקראו לעדות על התרשמותן ממצבה הנפשי של המתלוננת סמוך לאחר האירוע.

רינה מאירי היא מנהלת המועדון. בעדותה סיפרה מאירי, כי במועד האמור ישבה במשרדה; היא ראתה שהמתלוננת יצאה מהטיפול "היסטרית ובוכה מאוד". לשאלתה מה קרה, השיבה המתלוננת "שהמטופל תפס לה את התחת" (עמ' 47, ש' 1-2), ושהדבר קרה לפני סוף הטיפול (שם, ש' 10). מאירי העידה כי נכנסה לחדר הטיפול, הודיעה לנאשם שהטיפול בו הסתיים, המתינה במסדרון, ואחרי דקות ספורות הוא יצא מחויך לכיוון שירותי הגברים. לדבריה, הייתה המתלוננת שרויה בסערת נפש, והחליטה להתלונן במשטרה. על כן, ליוותה אותה העדה למשטרת רמת השרון.

6.       רוית קינמון עבדה אותה עת כפקידת קבלה במועדון. לדבריה, לאחר שעה של טיפול בנאשם, המתלוננת באה ל"קבלה", נסערת ומרוגשת, וסיפרה שהמטופל נגע בישבנה (עמ' 40, ש' 1-4; עמ' 41, ש' 5). ביתר פירוט, סיפרה לה המתלוננת, כי בזמן שעמדה מאחורי הנאשם, הוא מתח את ידיו ונגע לה בישבנים ותפס אותם, ואז היא יצאה מן החדר (עמ' 42, ש' 5-6). את הפרטים האחרונים הוסיפה העדה לאחר שרוענן זיכרונה.

7.       התביעה הגישה כראיה את אימרת הנאשם במשטרה מיום 8.8.02 (ת/1).

מן האימרה עולה, כי הנאשם מכחיש את המיוחס לו, כשלטענתו, הטיפול בו נמשך כסדרו, ולא היה בו כל פרט חריג. הנאשם אישר, לשאלת החוקרת, כי מתח את ידיו, אולם, הכחיש שנגע אגב כך במתלוננת, והכחיש שתפס בישבנה או שטפח עליו, וטען כי הדבר אינו אפשרי מבחינה טכנית. העובדה שקיבל טיפול מלא, ונגבה ממנו תשלום מלא מוכיחה, לדעת הנאשם, שלא ארע דבר חריג במהלך הטיפול.

8.       בעדותו בבית המשפט חזר הנאשם והכחיש את האשמה. לדבריו, מאחר שהוא פגוע עמוד שדרה צווארי, הוא נוהג לעתים מזומנות לקבל עיסוי במקום קבוע (עמ' 74, ש' 23. חבר הזמין עבורו כמתנה עיסוי במכון "בראשית" ברמת השרון, שבו לא היה מעולם לפני כן. מכאן ואילך תיאר הנאשם בפירוט רב את שלבי הטיפול שניתן לו במועדון, תוך ירידה לפרטים שוליים. לגופו של עניין, תיאר הנאשם את תנאי חדר הטיפולים, כשהוא מבהיר כי הטיפול-העיסוי ניתן לו כשהוא שוכב על מיטה שגובהה 80-81 ס"מ, בחדר קטן מימדים. בראש המיטה יש חור שבו המטופל טומן/מניח את ראשו (עמ' 75, ש' 19). הוגש שרטוט סכימטי המייצג את מידות המיטה - נ/1.