אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ו' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

ו' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 28/11/2017 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
26242-03-13
21/11/2017
בפני השופטת:
נועה גרוסמן

- נגד -
החייב:
ש.ו.
עו"ד איגור פאליק
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד דוד גולדבלט-לוי – נאמן על נכסי החייב
3. המוסד לביטוח לאומי

עו"ד כ. אמון
החלטה
 

 

הסוגיה המצריכה הכרעה :

 

לפני בקשה להרחיב את תחולת ההפטר שניתן לחייב זה, כך שיחול גם על חוב מזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי.

ביום 21.5.13 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו ובמסגרתו הושתו עליו תשלומים חודשיים בסך 200 ₪. כנגד החייב הוגשו ארבע תביעות חוב בסכום כולל של 464,718 ₪. מתוכם הסך של 240,000 ₪ הינו חוב בדין קדימה למוסד לביטוח לאומי בגין חוב מזונות עבר.

 

עמדת החייב :

 

החייב טען, כי יש להחיל את ההפטר שניתן בעניינו במסגרת ישיבת יום 11.9.17 גם על חוב המזונות של החייב כלפי המוסד לביטוח לאומי.

החייב כבן 60 יליד יום 28.3.56, גרוש אב לשלושה בגירים שכיום הינם בני 34, 33, 28.

גרושתו של החייב הלכה לבית עולמה לפני כשלוש שנים.

החייב טוען כי עבר הליך גירושין אכזרי, כהגדרתו, אשר הכניס אותו לדיכאון עמוק במהלכו לא עבד תקופה ארוכה ונותר חסר אמצעים ויכולת לשלם את חוב המזונות.

זאת ועוד, החייב נאסר לתקופות ממושכות בשל אי תשלום חוב המזונות למשך 200 ימים לסירוגין. זו סיבה נוספת לכך שהחייב לא יכול היה לטענתו לעבוד ומצבו הכלכלי התדרדר.

החייב הינו נכה צה"ל בשיעור של 25% לצמיתות, מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי בסך של כ-2,000 ₪ ומקצבת נכות של משרד הביטחון בסך של כ-850 ₪.

החייב מתגורר בדירת אמו המנוחה ברח' אבן גבירול 111 תל אביב. יוער, כי על לפי צוואת האם המנוחה רק שלושת אחיו של החייב הינם יורשי הזכויות בדירה, ואילו החייב לא זכה לחלק מירושתה. עם זאת החייב מתגורר כעת בדירה ללא תשלום שכר דירה.

החייב טוען כי מדובר בחוב ישן משנת 1992; כי הילדים בגינם צו המזונות בגרו זה מכבר; כי הוא בן 60 שנה; כי מצבו הבריאותי והכלכלי קשה; כי אין לו נכסים מהם יכול המוסד לביטוח לאומי להיפרע;

כי המוסד לביטוח לאומי לא פעל נגדו תקופה ארוכה ובכך גילה אדישות להליך;

לפיכך, סבור החייב כי יש לראות את עניינו כמקרה חריג המצדיק את החלת צו ההפטר גם על חוב המזונות.

 

עמדת המוסד לביטוח לאומי :

 

המוסד לביטוח לאומי התנגד לעמדת החייב וטען כי החייב חוייב בפסק דין לשלם מזונות עבור ילדיו אולם לא מילא את חובתו המוסרית והחוקית . לפיכך, נשא המוסד לביטוח לאומי חלף החייב בתשלום דמי המזונות. המוסד לביטוח לאומי טוען, כי החייב לא שילם לעולם עבור חוב המזונות ולא ניסה להסדיר בכל צורה שהיא את חובו כלפיו.

החלת ההפטר על חוב המזונות הינו הליך השמור למקרים חריגים בעלי נסיבות קשות במיוחד כגון גיל מבוגר מאוד של החייבים, מצב רפואי קשה העולה כדי 100% נכות רפואית ודרגת אי כושר מלאה בשיעור של 100%, הוצאות רפואיות רבות, היעדר נכסים וכו'.

בענייננו, טוען המוסד לביטוח לאומי כי הקריטריונים שהוחלו בפסיקה אינם חלים. מדובר בחייב אשר לא איבד באופן משמעותי את כושרו להשתכר, ונסיבותיו הרפואיות והסוציאליות לא נופלות לגדר הנסיבות החריגות של החייבים אשר בעניינם החילה הפסיקה את ההפטר גם על חוב המזונות. העובדה שמדובר בחוב ישן ושאין לחייב קטינים הסמוכים על שולחנו אינה מהווה שיקול בגדר השיקולים המכריעים בבחינת תחולת ההפטר על חוב המזונות.

המוסד לביטוח לאומי מוסיף וטוען, כי מתן הפטר לגבי מזונות הינו נדיר ביותר ואין להחילו כדבר שבשגרה שכן הפטר כזה עלול לעודד חייבים שלא לשלם את המזונות בהם חוייבו בפסק דין.

מכאן עותר המוסד לביטוח לאומי לדחיית עמדת החייב.

 

עמדות הנאמן והכנ"ר :

 

נדרשו עמדותיהם של הנאמן והכנ"ר.

שניהם גרסו כי אין לשעות לבקשה.

הם סברו כי ההנמכה של הרף, המבוקש על ידי החייב במקרה זה עלולה לייצר תמריץ נוסף לחייבים אשר הקופה הציבורית נושאת אותם על גבה.

הנאמן מוסיף ומציין, כי החייב אמנם אינו נמנה על יורשי זכויות הבעלות בדירה ברח' אבן גבירול 111 תל אביב, על פי צוואת האם המנוחה.

עם זאת הנאמן העריך כי נישולו של החייב מהצוואה נעשה כדי למלט את הרכוש מנושיו, ובפועל מחזירים האחים את חלקו, על ידי מתן רשות להתגורר בדירה ללא תמורה.

הנאמן אף סבר כי קיים טעם לפגם שלא לומר חוסר תום לב בכך שהחייב לא שילם מאומה על חשבון חוב המזונות שלו.

הכנ"ר אף הוא סבר כי בשקלול מלוא הנתונים, אין להפטיר את החייב מחוב המזונות.

 

הכרעה :

 

החיקוק הרלבנטי הינו הוראות סעיף 69 (א) (3) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").

וזו לשון הסעיף:

 

"(א)צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

(1)חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

(2)חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

(3)חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.

(ב)צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר.

(ג)צו הפטר לא יפטור אדם שביום מתן צו הכינוס היה שותף עם פושט הרגל או שהיה עמו יחד נאמן, מחוייב או קשור בחוזה, או שהיה ערב או מעין ערב לו".

 

אי עמידה בתשלום המזונות לזכאים לכך, מקימה למוסד לביטוח לאומי את הזכות להיכנס בנעלי הזכאים כנושה ולגבות את החוב מידי החייב.

ראו סעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב-1972. (להלן: "חוק הבטחת התשלום").

המוסד לביטוח לאומי נושה אפוא את חוב המזונות בחייב, מכח זכות שיבוב (ראו רע"א 3898/12 מאיר לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 30.8.12ׂ)).

במקרים מסוימים מסורה לבית המשפט הסמכות להפעיל שיקול דעת לעניין תחולת ההפטר על חוב המזונות. זאת, בהתקיים נסיבות חריגות וספציפיות. ראו רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 29.1.14).

הפסיקה המתייחסת לסעיף 69(א)(3) (ראו ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן (פורסם בנבו, 26.09.2016); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו, (פורסם בנבו) (3.5.2015); רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו) (29.1.2014 )) סוקרת את השיקולים הרלוונטיים שהתגבשו לכדי רשימה לא סגורה, אשר בעזרתם ניתן להחיל את חריג שיקול הדעת המאפשר את הכללת המזונות בצו ההפטר;

כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל (ראו ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן (פורסם בנבו, 26.09.2016 (להלן: "עניין סלימאן").

הרשימה אמנם איננה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו בהתחשבות בכלל הנסיבות, אך כפי שצוין, לפי הפסיקה יש לפרש את סעיף 69(א)(3) בצמצום וליישם את מתן ההפטר על חוב המזונות כאמור, במקרים חריגים בלבד (ראו ע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו, 03.05.2015 (להלן:"עניין גמזו")).

וכעת מן הכלל אל הפרט, האם בענייננו, יש מקום להפעיל את הסמכות הנתונה בידי בית המשפט ולהפטיר את החייב מתשלום חוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי?

לטעמי, הוראות הפסיקה אינן חלות בענייננו באופן שיש בו כדי להקנות הפטר לחייב זה מחוב המזונות. אמנם אין להתעלם מנכותו של החייב, אך יש לקחת בחשבון כי מדובר בנכות בשיעור של 25%, שאינה מונעת לחלוטין יכולת השתכרות. בשונה מן המקרים הקיצוניים שנדונו בפסיקה, שם היה מדובר בנכות רפואית ואבדן כושר השתכרות של 100% (ראו פסקה 9 לפסק דינו של כבוד השופט עמית ברע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו) (29.1.2014)). חשוב לציין שלטענת החייב, העובדה כי הוא מקבל קצבת נכות ממשרד הביטחון מונעת ממנו מלפנות לביטוח לאומי לשם הכרתו כנכה, אך לא צורפו לבקשה אסמכתאות מספקות המאששות את טענת החייב שהוא אכן אינו בעל כושר השתכרות ולכן זכאי הוא באופן תיאורטי לקבלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 100%.

כמו כן אני דוחה את טענת החייב, כי גילו המתקדם מונע ממנו לעבוד.

החייב הינו בן 60 ולכולי עלמא גיל 60 אינו נחשב גיל מתקדם בעולמנו.

לשם השוואה, גיל הפנסיה הרשמי לגברים במדינת ישראל הינו 67, ורבים בוחרים להוסיף ולעבוד אף מעבר לגיל זה.

מצבו הכלכלי של החייב בענייננו, אף הוא אינו מצדיק את תחולת ההפטר על חוב המזונות.

החייב אמנם לא ירש חלק מדירתה של אמו המנוחה, אך הוא מתגורר בדירה ללא חובת תשלום דמי שכירות וכך נהנה ממדור ללא עלות בסביבת מגורים מיטבית. החייב כן ירש יחד עם שאר אחיו זכויות פיננסיות מאת המנוחה. התיזה שהציג הנאמן לפיה ירושת האם תוכננה באופן כזה, שימלט את הזכויות בדירה מפני נושי החייב, אינה מופרכת.

עוד יש לקחת בחשבון, לחובתו של החייב, כי החייב לא שילם מאומה על חשבון חוב המזונות. מאז ומעולם, התנכר למעשה לחבותו זו, בכך תרם החייב להתמשכות התהליכים על מנת שיוכל להטיל בסופו של יום את מלוא האחריות לפרעון החובות על קופת המדינה. (ראו עניין סלימאן).

כל הנתונים שפורטו לעיל שוללים את גישתו של החייב.

לזכותו של החייב, ניצב מנגד אלמנט הזמן שחלף ממועד פתיחת תיק ההוצל"פ לפני כ-25 שנה והעובדה שהילדים הזכאים למזונות, בגירים כולם מזה שנים רבות, וכאמור הינם בני 34, 33, 28 שנים.

האם יש בכך כדי להטות את כף המאזניים לטובת מתן הפטר לחייב מחוב המזונות ?

חלוף הזמן מהווה אמנם נקודה משמעותית לזכות החייב, שכן החוב נצבר לאורך תקופה של למעלה מעשרים שנה שחלפו מאז מועד פתיחת תיק ההוצל"פ בגין חוב המזונות בשנת 1992 ועד לכניסת החייב להליכי כינוס ביום 21.5.13.

אך, כאשר אני בוחנת אלמנט יחיד זה מול מכלול השיקולים, אינני רואה בכך משום עילה להפטר החייב מחובו כלפי המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, העובדה שילדיו של החייב בגירים כשלעצמה אינה יכולה לשמש כעילה לטובתו, שכן ביטוח לאומי ביצע את תפקידו והעביר את תשלומי המזונות לפי חוק הבטחת התשלום עד העת שבגרו ילדיו ואין להתייחס למוסד כאל כיס עמוק אשר יישא על גבו (ובכך על גב הציבור) את חובותיו של החייב.

אם נשעה לכך, נימצא מעודדים חייבים לחמוק מתשלום חוב המזונות, לא לשלם לילדיהם ובסופו של דבר להטיל את האחריות לגידול ילדיהם כאשר החייב יכול לנצל את חוק הבטחת התשלום ובכך להעביר את חובו לקופת המדינה (רע"א 631/07 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 21.05.2009).

מקובלים עלי דברי כבוד השופטת חנה פלינר בפש"ר 22140-05-11 גטניו נ' עו"ד רונן בצלאל (פורסם בנבו, 31.8.16):

 

"מתן הפטר גורף עלול ליצור תמריץ שלילי לחייבים ולהטיל נטל על החברה בכללותה. עוד אציין כי מכיוון שמדובר בזכות שעברה למל"ל מכוח סברוגציה, איני רואה בגיל הילדים כשיקול – ברי כי הסכומים אותם ישלם החייב אינם אמורים להגיע לילדים שבגרו, כי אם לקופת המדינה אשר בזמן אמת היא זו שנשאה בנטל".

 

בספרים של המלומדים ד"ר ש' לוין וד"ר א' גרוניס מהדורה שלישית תש"ע-2010 נאמר שם בעמ' 225:

 "חיובי מזונות שזמן פרעונם הגיע לפני צו הכינוס הם חובות בני תביעה והוענק להם גם דין קדימה".

(ראו סעיף 78(3)(ד) לפקודה).

 

עסקינן איפוא בחוב לכל דבר ועניין. אין סיבה להפטיר את החייב מתשלומו רק משום שלאורך התקופה שחלפה עד יום מתן הכינוס התנער ממנו החייב ולא שילם בגינו מאומה.

 

סיכום :

 

מן המקובץ לעיל אני דוחה את בקשת החייב להחיל את ההפטר מיום 11.9.17 גם על חוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי.

 

כל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.

 

 

 

 

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ח, 21 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ