ולרשטיין נ' קל אוטו שרותי מימון

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 14.9.10 שבה היו מעורבים רכב התובעת נהוגה על ידי בתה ששמה אלה, ורכב השייך לנתבעת נהוג על ידי

מר דניאל ויינברג.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1.עלות תיקון הרכב סך 5,000 ₪.

2.שכ"ט שמאי 550 ₪.

3.ירידת ערך 392 ₪

4.טרחה ועוגמת נפש 500 ₪

5.הפרשי הצמדה וריבית 78

סה"כ 6,520 ₪.

לטענת הנהגת "הוא היה מאחורי, יצא כנראה לעקיפה ונכנס בי בכנף ימנית, הוא רצה לפנות שמאלה" [עמ' 1 ש' 8]. העדה גם מסרה שהיא נסעה במסלול הימני מתוך שני מסלולים.

הנזק לרכב התובעת אומנם היה לאורך כל הצד הימני, העדה טענה שלא היה לה כל סיכוי להתחמק ממנו והרכב נכנס לגדר ההפרדה.

על פי האמור בכתב ההגנה, מר ויינברג נסע בנתיבו כאשר לפתע התובעת אשר נהגה בפראות ובחוסר זהירות סטתה לעבר נתיב נסיעתו של רכב הנתבעת, פגעה בו וגרמה לנזקים".

[כתב ההגנה סעיף ב1].

בעת הדיון בפני, מר ויינברג קצת שינה את הגרסה וטען שהוא בא לעקוף רכב איטי שהיה במסלול ימני והמשיך "עד כמה שאני יודע הנתיב השמאלי היה ריק מאדם, כשאני יצאתי לעקיפה היא יצאה תיכף אחרי" [עמ' 1 ש' 16-17].

הוא גם מוסיף "כנראה שהיא באה מאחור וארעה התאונה" [שם ש' 19]

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.דובר בתאונה באור שעת בוקר מוקדמת כאשר לא היתה תנועה רבה בכביש, אולם אף נהג לא יכול היה להסביר לביהמ"ש בצורה משכנעת, כיצד התרחשה התאונה.

2.לאחר ששקלתי את דברי הנהגים, אני סבור שכל אחד תרם את חלקו לתאונה הזאת באופן שווה, כאשר עולה בצורה חד משמעית שלא היו ערים מספיק למה שקורה מסביבם בעת התאונה. מיקום ואופי הנזקים בכלי הרכב מעידים שדובר בשפשוף בצדדי כלי הרכב ולא בפגיעה מאחור.

3.באשר לגובה הנזק. לא הוכחה ירידת ערך מכיוון שהשמאי לא טרח לבדוק את הרכב אחרי התיקון ולא מצאתי מקום להעניק 500 ₪ בגין עוגמת נפש.