וירטהיים עמית טכנולוגיות שינוע בע"מ ואח' נ' איסקוב ואח'

פסק דין

התביעה בפני היא בגין גרימת נזק למכונית התובעות בתאונת דרכים, אשר אירעה ביום 6.8.11 ברמת ישי.

לטענת התובעות, מכוניתן אשר היתה נהוגה ע"י גב' דגנית וירטהיים דגן יצאה מחנייה, לאחר שאותתה שמאלה כשבכוונתה להיכנס למקום חנייה אחר, כאשר רכב נהוג בידי גב' איסקוב שהיה מאחורי רכב התובעות, עקפו משמאל ופגע ברכב התובעות בצידו השמאלי קדמי. כתוצאה מן התאונה, נגרמו לתובעות הנזקים כמתואר בחוות דעת השמאי ובתמונות המצורפות לה.

הנתבעים טוענים מנגד, כי האחריות לתאונה ותוצאותיה מוטלות על גב' דגנית דגן וירטהיים, אשר נהגה בחוסר זהירות ורשלנות.

לטענתם, נסיבות התאונה שונות לגמרי. דהיינו, רכב התובעות עמד בחנייה בצד ימין של הדרך, רכב הנתבעים נסע בנתיבו ללא כל עקיפה וכאשר חלף על פני רכב התובעות, רכב זה הוא אשר, ללא כל איתות, התפרץ לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בחלקו הימני.

מטעם התובעות העידה הגב' דגנית דגן וירטהיים וכן הוגשה חוות דעת השמאי מטעמן, תמונות המתארות את הנזק, וכן הוצגו בבית המשפט תמונות המקום. התמונות הוצגו בעזרת מכשיר.

מטעם הנתבעים העידה הגב' מדלנה איסקוב, הנתבעת מספר 1, וכן הוגשה חוו"ד השמאי המתאר את הנזק ברכבם של הנתבעים.

הגב'דגו וירטהיים שרטטה את מקום התאונה והתרחשותה לפי גרסתה, וכן הוצגה הודעתה של הגב' דגן וירטהיים על התאונה (נ/1). בנוסף, שחזרו הצדדים בעזרת מכוניות צעצוע ושרטטו את זירת האירוע.

ראשי הנזק שנתבעו הם כדלקמן:

נזק לרכב בסך 2,660 ₪, שכ"ט השמאי בסך 400 ₪, ירידת ערך בסך 836 ₪ ופיצוי בגין אי שימוש ברכב בתקופת התיקון בסך 399 ₪.

למכונית הנתבעים נגרם נזק, עפ"י חוות דעת השמאי מטעמם, בסך 10,043 ₪. במסגרת תיק זה לא הוגשה תביעה שכנגד.

עפ"י התמונות אשר צורפו לחוו"ד השמאי מטעם הנתבעים, נראית פגיעה בדלת הקדמית ימנית ברכבם של הנתבעים. לרכב התובעים נגרם נזק בפינה השמאלית קדמית.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועדיהם ועיינתי בחומר הראיות, המסקנה היא, כי האחריות לתאונה מוטלת על שתי הנהגות אך עיקרה על הנהגת מטעם התובעות. גרסת הנתבעים מהימנה עלי, הגיונית ומתיישבת עם תיאור הנזקים. יתר על כן, הגב' איסקוב העידה ועדותה לא נסתרה, כי בין המקום בו נכנסה אל הכביש בפנייה שמאלה, לבין מקום התאונה המרחק קצר כך שלא יכלה לנסוע מהר. עם זאת היא ראתה את רכב התובעות עומד בחנייה עם שני ילדים ברכב, היא לא אותתה ולפתע מכונית התובעות יצאה מהחנייה, כשהיא למעשה כבר כמעט חלפה על פניה ואז פגעה בה מכונית התובעות. הנני קובעת כי לא הייתה כאן עקיפה.

גב' איסקוב העידה כי אכן הבחינה ברכבה של הגב' דגן שהוא מונע ויש ילדים. היא גם שמה לב שהיא מסתכלת אחורנית אך המשיכה בנסיעתה. יש מקום לטענה כי גב' איסקוב אשר ראתה רכב מונע והנהגת מסתכלת אחורה, גם אם לא אותתה, יכלה לנקוט במשנה זהירות ולהיזהר בנסיעתה. אם זאת, חוסר זהירות זה אינו שווה ערך לעומת חוסר זהירותה של גב' דגן וירטהיים אשר ראתה את הרכב של גב' איסקוב נכנס לכביש ואף על פי כן יצאה ממקום חנייתה במקום לאפשר לו לחלוף, ואם לא ראתה, על אחת כמה וכמה.

בנסיבות אלו, נכון בעיניי לדחות את התביעה.

לאור רשלנותה, אם כי הנמוכה של גב' איסקוב, אינני מחייבת בהוצאות.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013, בהעדר הצדדים.