ויסגלס נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט לשם הסבת הודעת תשלום קנס שמספרה 38500963806 מיום 24/9/09 בעניין מהירות העולה על המותר.

המבקש הגיש בקשתו ביום ה- 17/5/13, וציין כי על אף שהרכב נשוא העבירה היה רשום על שמו בעת ביצוע העבירה, בפועל לא היה הרכב בחזקתו, אלא בחזקתה של הגב' צביה ויסגלס.

כמו כן, ציין בבקשתו כי הדו"ח שולם ע"י הגב' ויסגלס.

לטענת המבקש רק כאשר קיבל הודעה ממשרד הרישוי על נקודות שנצברו לחובתו, הבין כי תשלום הדו"ח ע"י הגב' ויסגלס אינו מספיק כדי להצביע על אחריותה לביצוע העבירה.

על כן מבקש מבית המשפט כי תינתן לו האפשרות להגיש באיחור בקשה להישפט או לחלופין שיורה בית המשפט על הסבת הדו"ח על שם הגברת ויסגלס.

מנגד, מתנגדת התביעה לבקשה שכן לטענתה מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי ניכר ללא הצדק.

אכן, מקבלת אני בעניין זה את עמדת התביעה.

סעיף 299 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי משחלפו המועדים הקבועים בחוק, להגשת ביטול הודעת קנס, או בקשה להישפט בגינה, ייראה הנאשם כמי שהורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הקבוע בהודעת תשלום הקנס.

המבקש במקרה זה הגיש בקשתו באיחור של כמעט 4 שנים מיום ביצוע העבירה,

לא מצאתי בנימוקי הבקשה טעם המצדיק את השיהוי הניכר.

יש להניח כי המבקש ידע שתשלום הדו"ח ע"י הגב' ויסגלס, כששמו מתנוסס על גבי הדו"ח, אין בו כדי להצביע על אחריותה לביצוע העבירה.

בנוגע לטענת המבקש כי הבין שיש לבקש הסבת הדו"ח רק כאשר קיבל הודעה ממשרד הרישוי על נקודות שנצברו לחובתו, יפים הדברים שנאמרו בפס"ד של בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ע"פ 5242/08 באסם אבו קטן נגד מדינת ישראל מפי כבוד השופטת ברקאי :

"התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב ע"י אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו .... או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון"

לאור כל האמור לעיל לא מצאתי סיבה מוצדקת לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה וכן לא מצאתי כי נגרם עיוות דין למבקש.

על כן, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: