ויליגר נ' מדינת ישראל

פסק דין

ביום 17.9.07 בשעה 06:11 דקות בכביש 4 "טס" המערער במהירות 133 קמ"ש ונתפס על ידי מולטנובה, כלומר מכשיר אלקטרוני המצלם נהגים הנוהגים בניגוד לחוק בעבירות מהירות.

נשלח אל המערער כתב אישום בשל כך והיה עליו להתייצב ב-30.6.08 בבית משפט לתעבורה בת"א בפני כב' השופטת נעה פרג ולא בא. משלא בא דן אותו בית משפט קמא לאחר שראה את גליון הרשעותיו לעונש קל יחסית של 2000 ₪ קנס, ששה חודשי פסילה בפועל ו-6 חודשי פסילה על תנאי, תוך ציינו את העובדה שבנוסף לעבר התעבורתי הכבד שיש לנהג זה, לפחות 10 פעמים בשנים האחרונות שם ללעג את החוק האוסר לנסוע מהר מדי.

כעבור חודשים ארוכים, בחודש ספטמבר 2010, ביקש המערער מבית משפט לתעבורה לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו. לא נימק בפניו ולא נימק אף בערעור מדוע לא התייצב לדיון ולכן בצדק דחה בית משפט קמא את בקשתו.

במצב דומה נמצא גם בית משפט של ערעור. המערער לא בא לדיון בלא הסבר מתקבל על הדעת, הנני ער לכך שגם המדינה לא התייצב אך על פי סעיף 208 מקום והמערער לא מתייצב ביתה משפט יכול לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

מאחר והמדינה לא התייצבה, אינני דוחה את הערעור רק מהטעם שהמערער לא התייצב אלא גם לגופו של ענין ובעיקר לגופו של ענין.

אין ולא היה למערער הסבר לבית משפט קמא למה לא התייצב לדיון בעניינו, ויותר חשוב לא הראה הוא אפילו קצהו של נימוק לחשש שמא נגרם לו עיוות דין.

אפילו בערעור בפני בית משפט זה לא נכתב על ידי המערער או בא כוחו שבתיק הספציפי הזה לא כוייל המכשיר בו נתפס המערער נוהג אלא יש רק התייחסות באופן כללי לפסיקה העוסקת במקרים בהם מכשיר המולט נובה לא כוייל. אין פסק דין כללי הקובע שבכל המקרים מכשירי המולט נובה פסולים כראיה מחמת אי כיול. הערעור נדחה.

ניתן והודע היום כ"ה כסלו תשע"א, 02/12/2010 במעמד הנ"ל.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: אורלי בן-שלום