וטפה נ' כריים ואח'

פסק דין

בפני תביעת נזקי רכוש לרכב. התביעה הינה תביעת הפסדים לאחר שהתובע הפעיל את הפוליסה שלו כנגד חב' הפניקס.

לטענת התובע בקרבת מחסום ברחבה בה המתין יחד עם אשתו ובנו, כאשר רכב אחר היה נהוג ע"י אחיו אשר חי בחו"ל (בגרמניה), ואשר היה במחסום וכאשר דלת הרכב פתוחה לרווחה פגע בו המשאית של הנתבעת 3 כאשר המשאית נהוגה ע"י הנתבע 1.

נהג המשאית הנתבע 1, והנתבעת 3 הגישו טופס הודעה שהוגש לי מחב' ביטוח כלל ובה נאמר כדלקמן:

"נהג החברה נסע לכיוון צפון ולאחר מחסום מחולה עמד רכב פרטי בתחנת האוטובוס כאשר הנגרר היה מול הרכב הפרטי, הנהג פתח את הדלת והדלת נפגעה ע"י גרר"

עפ"י טופס הודעה זו ברור לחלוטין שהיה מגע בין הרכב של התובע ובין המשאית הנהוגה ע"י הנתבע 1, אך בניגוד לגרסת התובע שציין כי הדלת הייתה פתוחה לרווחה, נהג המשאית ציין כי נעשתה פתיחה של הדלת ובנסיבות אלה נפגע הרכב ע"י הגרר.

תמוה בעיני עד מאד כיצד יתכן שהנהג נתבע 1, בעדותו בביהמ"ש טען למעשה כי לא פגע כלל ברכב התובע או מכל מקום לא הרגיש שהייתה פגיעה שכזאת ולמעשה הבנתי מתוך טענתו שהתובע טוען לאירוע תאונה שהוא כלל לא היה מעורב בו. טענה זו נדחית לחלוטין על ידי ואינה עומדת בקנה אחד עם דו"ח הפעולה אשר הוגש לי ואשר במהלכו מציין השוטר תוך שהוא מציין את "פרטי הטיפול באירוע נהג המשאית טען כי לא שם לב כלל וכלל".

הנציג של הנתבעת 3, ניסה לשכנע את ביהמ"ש כי לא יתכן שהתאונה נגרמה כפי שמציין אותה התובע וזאת מאחר ומי שפגע בדלת היה הנגרר. הנגרר נוסע אחרי המשאית ואין למעשה ספק שאם הנגרר פגע ולא המשאית, כאשר במשאית אין כל נזק הרי האחריות היא אם היה אירוע של התובע בלבד.

לאחר שבחנתי את פרטי האירוע ויש לציין שהתובע נמנע מלהביא את אשתו אשר הייתה עדה רלוונטית כאשר נתנה עדות במשטרה ועיינתי בה, אני בדעה כי דין התביעה להתקבל אך בחלקה, שכן יש להשית רשלנות תורמת על התובע, ואסביר:

אני נותן אמון כי היה אירוע תאונתי, במהלכו פגע הנגרר ברכב התובע כתוצאה מחוסר זהירות.

עם זאת, העובדה שהרכב נפגע ע"י הנגרר ולא ע"י המשאית מצביעה על כך שבניגוד לגירסת התובע, הדלת נפתחה תוך כדי נסיעת המשאית והנגרר ולא הייתה פתוחה לרווחה, כפי שציין התובע.

עלי לציין גם שישנה חוסר סבירות ביחס לאופיין של הנזקים, היה והדלת הייתה פתוחה לרווחה, שכן פגיעה המשאית בדלת הייתה גורמת לכך שהדלת למעשה הייתה ניתקת מהמקום.

אני אשית בנסיבות העניין 20% רשלנות תורמת על התובע עקב פתיחת הדלת כאמור, ועלי לציין כי אני דוחה לחלוטין את הטענה שכביכול היה כאן אירוע שהתובע ניסה לגלגל לפתחו של הנתבעת 3.

אני פוסק את הסכומים הבאים:

1.אין כל סיבה לפסוק ירידת ערך למזדה, סכום שהיה על המבטחת- הפניקס, לשלם לתובע אילו הייתה ירידת ערך שכזו ולכן הסכום של 1,450 ₪ נדחה.

2.אני פוסק לתובע השתתפות עצמית בסך 2,029 ₪ והשתתפות עצמית בירידת ערך בסך של 1,095 ₪ וכן דמי ביטוח עבור השבת היקף הביטוח לקדמותו לאחר הנזק בסך 133 ₪ וכן סכום בגין העדר תביעות בסך 1,297 ₪.

סכומים אלה צמודים ונושאי ריבית מיום מסמך ההפסדים של הפניקס מתאריך 17.8.11.

מסכומים אלה יש להפחית 20% רשלנות תורמת כפי שהורה ביהמ"ש.

בנוסף נפסקים הוצאות משפט הכוללים אגרה והוצאות משפט, והלוקחים בחשבון את התוצאה בסך של 200 ₪.

סכומים אלה ישלמו הנתבעים לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.