וודה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 23.2.11 לדחות תביעתו להכיר ב"מרפק טניס" שביד ימין כ"פגיעה בעבודה".

2.בתום ישיבת הוכחות מיום 11.9.12, הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לטענתו ובין תנאי עבודתו בכפוף לעובדות הבאות:

א. התובע יליד 1951, עובד במפעלי הנדסה רמים בע"מ כ- 40 שנה.

ב.ב- 20 שנות עבודתו האחרונות, עבד כחשב המפעל. במסגרת תפקידו הוא ביצע הקלדה שוטפת, עבודה עם עכבר מול המחשב, כתיבה ועבודות משרדיות קלות.

ג.התובע עבד כל התקופה במשרה מלאה עם שעות נוספות, 5 ימים בשבוע.

ד. היד הדומיננטית של התובע היא יד ימין.

3.בהחלטה מיום 30.1.13 מונה ד"ר דויד יפה, אורטופד וכירורג יד, לשמש מומחה יועץ רפואי. המומחה שלל בחוות דעתו את הקשר הסיבתי שבין תלונה חוזרת של התובע המתאימה ל"מפרק טניס", לעבודת התובע כפי שתוארה לפניו.

להלן השאלות שהופנו אל ד"ר יפה והתשובות עליהן השיב בחוות דעתו מיום 19.2.13:

א. מה הליקוי ממנו סובל התובע בידיו? "מר וודה יעקב אובחן בתאריך 20.4.2009 כי הינו סובל מכאב במרפק שמאל באזור האחיזה של הגידים המיישרים והגידים המכופפים (מרפק טניס ומרפק גולף). בתאריך ה- 29.11.2009 מצוין כי הינו סובל זה זמן רב בכאב במרפקים דו צדדי, יותר מימין, תלונה המתאימה למרפק טניס, כאב באזור האחיזה של הגידים המיישרים באספקט הלטרלי של המרפק. תלונה זו הינה תלונה אשר חזרה על עצמה. בתאריך 23.8.2012 מצוין כי מר וודה סבל מתהליך דלקתי מרפק שמאל המתאים לבורסיטיס באזור האולקרנון".

ב.האם ניתן לקבוע כי עבודת התובע המתוארת בסע' 3 לעיל, גרמה לפגיעה INJURY? "על פי התיאור העובדתי עבודת התובע הינה עבודת הקלדה ועבודה עם עכבר מול המחשב, עבודה אשר אינה מהווה גורם סיכון לתסמונת מרפק טניס ולפיכך לא ניתן לקבוע כי עבודת התובע גרמה לו לפגיעה, Injury".

ג.האם כל פגיעה ופגיעה כמתואר לעיל, גרמה לתובע לפגיעה זעירה שלא ניתן להבחין בה, ושאפשר לייחס אותה לזמן מסוים? "לא".

ד.במקרה שכן- האם היתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? המומחה לא השיב על שאלה זו לנוכח תשובתו בסעיף ג'.

ה.במידה שהמצב הקיים נגרם גם בהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה? "מר וודה יעקב אובחן כי הינו סובל מ- Gout Arthropaty בתאריך 8.4.2010. בתאריך 18.11.2011 מצוין בתיק הרפואי כי בעקבות שינוי תזונתי וירידת משקל שיפור ניכר בתלונות התובע. בשל כך הנני משייך תלונותיו מר וודה יעקב לתהליך תחלואתי."

4.חוות הדעת הועברה לצדדים, בעקבותיה הוגשה מטעם התובע בקשה להפניית שלוש שאלות הבהרה למומחה. לאחר קבלת תגובת הנתבע, ניתנה החלטה בבקשה ביום 11.4.13 ובהתאם לה הועברו שתיים מהשאלות אל המומחה. תשובות המומחה התקבלו ביום 24.4.13 והינן כדלקמן:

שאלה מס' 1, התייחסה לתשובה ב' שבחוות דעת, ולפיה עבודת התובע כפי שתוארה למומחה, אינה מהווה גורם סיכון לתסמונת מרפק טניס ועל כן הוא שולל קיומה של פגיעה (INJURY). המומחה נתבקש לשקול עמדתו מחדש לנוכח מידע רפואי שצורף לשאלה מהספרייה הלאומית לרפואה של ארה"ב ולפיו מרפק טניס יכול להגרם גם כתוצאה מעבודת הקלדה ושימוש בעכבר.

על כך השיב המומחה: "המידע הרפואי אשר צורף לא נמצא ברשימת הספרות הרפואית במנוע החיפוש בו אני משתמש (PudMed) ולא בכדי. לאחר עיון בחומר הרפואי פניתי לספרים המהווים המקור למידע עליו מתבסס הפרק הנידון ובספרים אלה לא מצוין קישור בין התסמונת מרפק טניס והקלדה ו/או שימוש במחשב. בחיפוש חוזר בספרות הרפואית לא מצאתי תימוכין המקשר בין הקלדה ו/או שימוש בעכבר ומרפק טניס".

לשאלה מס' 2, האם מסכים המומחה כי פגיעתו של התובע הנה בגדר מיקרוטראומה, כלומר שכל פגיעה זעירה בעלת אופי בלתי הפיך ושלא ניתן להבחין בה גרמה שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות חוזרות נוצר המצב הקיים?" השיב המומחה: "פגיעתו של התובע יכולה להיגרם במנגנון של מיקרוטראומה אולם לא מטראומה הנגרמת בעקבות עבודת הקלדה ו/או שימוש בעכבר המחשב וזאת בהתבסס על הספרות הרפואית שעמדה בפני".

5.לאחר קבלת תשובות המומחה המפורטות לעיל, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום התעסוקתי. התובע הפנה בבקשתו למספר פרסומים באתרים מקוונים של מרכזים רפואיים, התומכים לטענתו בקשר שבין עבודה על מקלדת ו/או עכבר מחשב ובין "מרפק טניס". כן הפנה התובע לעבל (ארצי) 208/09 יהושע לב נ' המוסד לביטוח לאומי (13.2.11) (להלן: "פס"ד יהושע לב") ולאמור שם לעניין עדכון הגדרת "אסכולה רפואית" באופן שגם "דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי מידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית".

התובע טען כי מחוות דעתו של המומחה עולה כי הוא שייך לאסכולה השוללת את הקשר הסיבתי הנדון וביקש לפיכך למנות מומחה רפואי נוסף, מתחום הרפואה התעסוקתית, "המכיר את ההיבטים הארגונומיים של עבודה במחשב", כטענתו.