ואן קול נ' עיריית תל-אביב ואח'

החלטה

החלטה

1.      בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרת בית המשפט בהליך "ערר על החלטת כבוד השופט הראל יחזקאל בתיק 8886-05-11 לתשלום פיצוי כספי נגד עירית תל אביב על פגיעה בשמו הטוב" היא הבקשה דנא.

2.          המבקש פנה לבית משפט בבקשה לפטור אותו מתשלום האגרה בלי שגיבה את הבקשה בכל מסמך שהוא גם לא בכל אסמכתא אחרת לביסוס טענותיו והסתפק באמירות כמו "למבקש אין כל אפשרות לממן אגרת בית משפט ודבר זה נבדק ואומת כבר בהזדמנויות שונות על ידי בתי משפט אשר פטרו את התובע מתשלום אגרת ביהמ"ש במקרים רבים" (סעיף 4 לבקשה).

3.על העותר לפטור אותו מתשלום אגרה מוטל הנטל להוכיח כי הוא חסר אמצעים לשלם את האגרה הקבועה בדין וכי ההליך מגלה עילה – התנאים אותם חייב המבקש להוכיח הם תנאים מצטברים, ואין די בהוכחת אחד מהם.

    כבר ציינתי בעבר מי שמבקש לפטור אותו מתשלום אגרה חייב להניח תשתית עובדתית מגובה במסמכים המצדיקים, מהפן הכלכלי, את מתן הפטור, שבעתיים כך כשמדובר בהליך של ערעור על החלטת ביניים של בית משפט לתביעות קטנות המחייב תשלום מינימאלי.

גם ציינתי בעבר כי על המבקש להניח תשתית העובדתית והראייתית בכל הליך בו הוא פונה לבית המשפט ומבקש פטור מתשלום האגרה; אין להסתפק באזכורים של החלטות קודמות שניתנו על ידי מותבים אחרים, שהרי מדובר בבקשות פרטניות ושונות בהן על המותב לפניו מונחת הקשה, להדרש לנסיבות ספציפיות של הבקשה שלפניו; ככל שהמבקש סבור כי הנחת התשתית מיותרת מבחינתו וכי יש להסתפק בהחלטות של מותבים אחרים – הרי שדין הבקשה הנעדרת כל מסמך להדחות. משלא הונחה תשתית עובדתית המגובה במסמכים ובתצהיר – לא הרים המבקש את הנטל המוטל עליו ומשכך לא התמלא התנאי הראשון המתחייב בבקשות מסוג זה, שכן לא הוכח המצב הכלכלי.

4.  גם באשר לסיכויי הערעור – לא מצאתי כי הם טובים וזאת בלשון המעטה, ובלי לקבוע מסמרות בענין.

הערעור מתייחס להחלטת בית המשפט לתביעות קטנות שדחה את בקשת המבקש כאן וציין כי "מובהר למבקש כי היה וישוב ויגיש בקשות חוזרות ונשנות מבלי לפנות לערכאת הערעור לא אהסס לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה"; ועל החלטה זו משיג המבקש בערעור דנא וסבור כי החלטות בית המשפט קמא אינן מעוררות אמון וכי החלטת בית המשפט לאקונית ולא ניתן להותירה. כך גם למבקש טענות שונות נגד המותב בבית המשפט קמא, ולאו דווקא נגד החלטתו, ואין ענין זה מקים עילה ממשית לערעור.

5.מאחר ש"הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד... " (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי המשפט), ומאחר ש"בראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט ... כמו כן, עם תשלום האגרה  מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים ... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק ולהגשתן של  תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך" (רע"א 4014/10 מונדז נ. בירן ([פורסם בנבו], 21.9.2010) – ראיתי לדחות את הבקשה לפטור את המבקש מתשלום האגרה בהליך זה.

6.   המבקש ישלם את אגרת בית המשפט תוך 20 ימים שאם לא כן ימחק הערעור מחמת אי תשלום האגרה; לא תשלחנה התראות או הודעות נוספות.

  ת.פ. 1.2.12.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ב, 08 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: