ה"ת 9959-06-16 שם טוב נ' מדינת ישראל

שהגישה המבקשת על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' הנשיא א' פרקש, ע"ח (י-ם) 38089-07-16). בקשת רשות לערור שהוגשה על ידי המבקשת לבית המשפט העליון נדחתה אף היא (כב' השופטת ד' ברק-ארז, בש"פ 5820/16).

ככל הנראה, למרות ההחלטה האמורה, לא פעלה המבקשת בהתאם לאמור בהחלטתי ולפיכך הכונן והעתקו עדיין מצויים בידי המשיבה.

ביום 5.12.2016 שבה המבקשת והגישה בקשה להשבת הכונן. תחילה הוריתי על החזרת הכונן בהעדר תגובה, אך לאחר שנטען כי התגובה הוגשה במועד, כי התיק הועבר לעיון הפרקליטות וכי הכונן נדרש כראיה בתיק, ביטלתי את החלטתי וקבעתי דיון בפני. במסגרת הדיון קבעתי כי המבקשת תוכל להעלות טענות באשר למועד הגשת התגובה מטעם המשיבה. לאור הודעת המבקשת כי לא תתייצב לדיון הוריתי על ביטול הדיון ומחיקת הבקשה.

ביום 29.12.2016 הגישה המבקשת בקשה נוספת להשבת הכונן התפוס. המבקשת טוענת כי לאחר חלוף שישה חודשים מיום תפיסת החפץ על המשטרה להחזיר את התפוס לידיה ללא כל תנאי. כמו כן ביקשה המבקשת להכריע בבקשה ללא קיום דיון.

המשיבה הפנתה לתגובותיה הקודמות בעניין זה וטענה כי התיק הועבר לפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום כנגד המבקשת, וכי הכונן נדרש כראיה בתיק. כמו כן הפנתה המשיבה להחלטתי מיום 22.9.2016 המורה במעמד צד אחד על הארכת תוקף החזקה בתפוסים הכוללים את הכונן האמור.

בתגובה טענה המבקשת כי הארכת התוקף אינה נוגעת לכונן שכן תיק הפל"א אינו תואם, וכי ממילא החלטה זו ניתנה ללא תגובת המבקשת ולא הומצאה לידיה.

בתגובה לתגובה זו הבהירה המשיבה כי התיק כנגד המבקשת פוצל לשני תיקי חקירה שאחד מהם מספרו 285384/2016 ולגביו הוארך תוקף ההחזקה בתפוס. המשיבה הסכימה להכרעה בבקשה ללא קיום דיון.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

הכונן נשוא בקשה זו נתפס ביום 1.6.2016. המשיבה הציגה בקשה להארכת תוקף תפוס מיום 22.9.2016 והבהירה כי מספר תיק החקירה שהוצג בבקשה מתייחס לתיק חקירה שפוצל ומתייחס למבקשת. בקשות כאלו נידונות בשגרה במעמד צד אחד וזאת בשל העדר אפשרות אפקטיבית וריאלית לקיים דיון במספר העצום של הבקשות להארכת תוקף החזקת תפוסים בכלל תיקי החקירה המתנהלים.