ה"ת 43277-08-15 ביטון נ' משטרת ישראל-תחנה אזורית לב הגליל צפון

בפניי בקשה להורות על החזרת תפוסים לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי, (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969.

על פי הנטען בבקשה, בוצע חיפוש בלתי חוקי ביום 19.8.15 בעסק השייך למבקש ברחוב קק"ל 99 בכרמיאל, ונתפס רכוש השייך למבקש ללא כל בסיס חוקי. כמו כן נטען, כי במהלך ביצוע החיפוש הנ"ל נגרם נזק רב למקום ללא כל הצדקה. המבקש טוען כי אין כל בסיס לטענות המשיבה כי המדובר בעסק של ניהול הימורים שלא כדין, וכי אין כל עילה להחזקת התפוסים הנ"ל ולבסוף כי ניתן להורות על חלופה מתאימה ולהשיב את הרכוש לבעליו.

המשיבה מתנגדת לבקשה הנ"ל וטוענת כי אכן היו שני אירועים של פשיטה ותפיסת רכוש, אך הדיון שבפנינו מתייחס רק לאירוע מיום 19.8.15. המשיבה דוחה את הטענה בדבר טעות בזיהוי המקום, כפי שהמבקש מנסה לטעון, וכי נעשה אימות מקדים של הכתובת המדויקת של העסק וזאת בעקבות מדעים, וכן בהתאם לתמונה המצטיירת של מיקום העסק הנ"ל. בדיעבד, הראיות הקיימות מסירות כל ספק בדבר זיהוי הנכס. כמו כן, טוענת המדינה כי העסק שב לפעול באופן מידי לאחר יומיים ושוב נמצאו שחקנים אשר הימרו באותו מקום והפסידו סכומי כסף משמעותיים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית מספקת המבססת את טענת המשיבה כי בעסק של המבקש בכתובת שברח' קק"ל 99 בכרמיאל, התקיימו הימורים בלתי חוקיים.

תיק החקירה שהוצג בפניי מלמד כי ישנם עדויות של שחקנים שהימרו באותו עסק ואף הפסידו כספים. בנוסף ישנה עדות של עובדת במקום אשר על פי האמור בעדותה קיים ביסוס נוסף לתשתית הראייתית בדבר הימורים בלתי חוקיים. הלכה למעשה, לא מצאתי בנימוקי הבקשה ובטיעוני המבקש סתירה לראיות הקיימות בדבר קיום עסק הימורים בלתי חוקי בכתובת הנ"ל.

לא למיותר להפנות להוראת סעיף 235(ב) לחוק העונשין, אשר קובע כי "נוכח ביהמ"ש כי דברים שנתפסו כאמור בסעיף קטן א', למעט כספים, שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, או שנתקבלו כתוצאה מארגונם או מעריכתם רשאי הוא לצוות, עפ"י בקשת שוטר או תובע... על חילוטם לאוצר המדינה, אף אם לא הורשע אדם בעבירה בשל המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים". מכאן ניתן להסיק כי גם בהנחה או בסופו של יום לא יועמד המבקש לדין בגין עבירה של ניהול או הפעלה של משחקים אסורים עדיין קיימת סמכות בידי ביהמ"ש להורות על חילות הציוד שנתפס.

בכל הקשור לחלופה שתוכל, מצד אחד, לאפשר למדינה להמשיך את החקירה וכן לנהל את המשפט לאחר הגשת כתב אישום, ומצד שני להורות על השבת הציוד לידי המבקש, נחה דעתי לדחות את עתירת המבקש באופן חלקי.

מצד אחד קיימת מסוכנות של הפעלה חוזרת של העסק. אני מודע לטענה שהעלתה ב"כ המבקש לפיה בית העסק הנ"ל פעל שלושה שבועות בלבד וכי הוא סגור היום, אך אין בטיעון זה כדי למנוע אפשרות של הפעלת העסק בכתובת אחרת.

יחד עם זאת לגבי פריטים מסוימים קיימת הצדקה להורות על השבתם לידי המבקש והכוונה ל: מקרר, טלוויזיה, שני פלאפונים, שני ממירים של "הוט" ושלט של מזגן. לגבי המקרר, הטלוויזיה, שלט המזגן, ושני הממירים של "הוט", לא מצאתי טיעון ממשי בפי המשיבה מדוע יש להמשיך ולהחזיק בהם, ואילו לגבי שני הפלאפונים יכולה המדינה להעתיק את תוכן הפלאפונים ככל שחומר זה נחוץ להמשך החקירה ו/או ניהול המשפט ולאחר מכן להשיב את שני הפלאפונים לידי המבקש.

בכפוף לאמור בפסקה הקודמת, הבקשה נדחית.