ה"ת 3383-10-15 אבו ואסל נ' משטרת ישראל/ עירון

בפני בקשה להורות על החזרת תפוס.

ביום 17.9.15 עוכב המבקש על ידי המשיבה בגין חשד לביצוע עבירה של הסעת תושב זר ברכבו.

הרכב, מסוג טנדר טויוטה 13-631-10 (להלן: "הרכב"), נתפס על ידי המשיבה וכעת עותר המבקש להשבתו לידיו.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי "ניתנו למבקש כבר הזדמנויות לבל יחזור על מעשיו הפליליים הצורמים לסכנה לביטחון הציבור", שכן הוא נחקר פעמיים בחשד להסעת תושבי שטחים (תיק משנת 2014 שנסגר בהעדר ראיות מספיקות) ובחשד להעסקת תושב שטחים (תיק שנגנז בהעדר עניין לציבור). בנוסף לכך טוענת המשיבה כי תיק החקירה הועבר לעיון תביעות חדרה עם המלצת המשטרה להעמיד את המבקש לדין בעבירות של הסעת והעסקת עובד זר (ר' תגובת המשיבה מיום 7.10.15).

בדיון שהתקיים בפני היום, עתר ב"כ המבקש להחזרת הרכב לאלתר, ללא תנאים. זאת משום שמחומר החקירה - כך לטענתו – עולה כי הנוסע ברכב הציג בפני המבקש אישור כניסה לישראל כדין.

מנגד טען נציג המשיבה כי אישור הכניסה והשהייה בו החזיק הנוסע היה תקף למרחב התפר בלבד, בעוד שהמבקש נתפס כשהוא מסיעו באזור אחר.

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי על פניו אכן מדובר באישור שהיה מוגבל למרחב התפר בלבד, בעוד שהמבקש אשר אסף את הנוסע באזור ברטעה, הסיעו לעבודה בביתו שבכפר קרע. עוד יצוין כי הנוסע עצמו הודה כי נכנס, ביחד עם המבקש, לתחומי מדינת ישראל מבלי שהיה בידו היתר כדין לעשות כן.

במצב דברים זה, לנוכח הזיקה הברורה בין הרכב נשוא הבקשה לבין העבירות שבביצוען המבקש נחשד מחד, ומשכתב האישום כנגדו טרם הוגש מאידך, הנני מורה על השבת הרכב לידיו בכפוף לתנאים הבאים:

א.ניתן בזאת צו האוסר כל דיספוזיציה ברכב מסוג טנדר טויוטה מ.ר. 13-631-10. הצו יירשם במשרד הרישוי כתנאי לשחרור הרכב.

ב.המבקש יפקיד סך של 7,500 ₪ במזומן או בדרך של ערבות בנקאית בקופת בית המשפט, להבטחת תפיסת הרכב למקרה שבו הוא יחולט.

ג.המבקש יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לבצע כל דיספוזיציה ברכב אלא לשם חילוטו על ידי המדינה.

ד.תיערך פוליסת ביטוח לרכב הנ"ל לטובת המדינה.

ה.יירשם שיעבוד הרכב הנ"ל (אצל רשם המשכונות ומשרד הרישוי) לטובת המדינה.