חייט נ' גיאן

לפניי המרצת פתיחה שהגישה המבקשת נגד המשיב שבה התבקש בית המשפט להורות שהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 9.4.10 על נספחיו ותוספתו (להלן "ההסכם") לא נכנס לתוקף, משלא התקיים התנאי המתלה שנקבע בהסכם.

בסמוך לאחר פתיחת ההליך הוגשה הודעה מטעם התובעת שלפיה ביום 12.2.19 נעשה ניסיון למסור את כתב התביעה ואת ההחלטות על מועד הדיון לידי המשיב, אך הוא סירב לפתוח את הדלת ולקבל את המעטפה ולכן היא הושארה במקום. להודעה צורף תצהיר של המוסר. לא הוגש כתב הגנה במועד, ובעקבות בקשה שהגיש המשיב ביום 4.4.19, הדיון נדחה מיום 8.4.19 ליום 20.6.19 וניתנה למשיב ארכה להגשת כתב ההגנה עד 28.4.19. בתום הארכה הגיש המשיב בקשה לדחות את המועד להגשת כתב ההגנה ב- 30 יום נוספים. כתב ההגנה לא הוגש גם בתום הארכה השנייה שביקש המשיב אלא רק ביום הדיון, ללא תצהיר לאימות העובדות הנטענות בתשובה להמרצת הפתיחה כנדרש בתקנה 256 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 וללא בקשה לארכה נוספת. לפיכך, מן הדין למחוק את כתב ההגנה מהתיק.

המשיב הגיע לדיון ללא ייצוג של עו"ד. לאחר שהוזהר כדין נשאל המשיב בין היתר "האם לא קיבלת את כתב התביעה בתיק?" והשיב "לא". בעקבות זאת נשאל מדוע הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה והשיב - "קיבלתי את התביעה, לא את התצהיר". רק כנשאל האם קיבל את הנספחים לתצהיר השיב "קיבלתי את הכל בסוף" (עמ' 5 ש' 22-16). בהמשך, לאחר שב"כ המבקשת העביר את התצהיר שוב לעיונו של המשיב, חקר המשיב את המבקשת בחקירה נגדית. בבקשות שהגיש המשיב לדחיית מועד הדיון ולמתן ארכה להגשת כתב ההגנה לא נטען כי המשיב קיבל העתק חלקי בלבד של כתב התביעה ללא התצהיר או ללא הנספחים. אין לקבל את הטענות הסותרות שהעלה המשיב לראשונה בדיון בעניין זה, בפרט לאור זאת שגם במהלך הדיון לא ציין המשיב מתי לטענתו קיבל את כל המסמכים.

בתום החקירה ניתנה החלטה שבה צוין כי המשיב לא צירף תצהיר בתשובה להמרצת הפתיחה, ומשכך נקבעו מועדים להגשת סיכומים.

הסיכומים מטעם המבקשת הוגשו במועד, ביום 4.7.19, והיה על המשיב להגיש את סיכומיו 15 ימים לאחר מכן. ביום 18.7.19 בסמוך לפני חלוף המועד להגשת סיכומי המשיב, הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת הסיכומים. בנסיבות העניין, לאור טענות המשיב בעניין מצבו הרפואי והמסמכים שצורפו לבקשה, ומנגד, בהיעדר תצהיר בתמיכה לטענות בבקשה ולאור התנגדות ב"כ המבקשת, ניתנה למשיב ארכה של 10 ימים להגשת סיכומיו, דהיינו עד 31.7.19.

המשיב לא הגיש את סיכומיו עד המועד הנ"ל, וביום 1.8.19 הגישה המבקשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר סיכומים של המשיב. בעקבות זאת, ביום 4.8.19 הגיש המשיב בקשה דחופה נוספת להארכת מועד להגשת הסיכומים שבה ביקש מבית המשפט לעיין מחדש בבקשה מיום 18.7.19 ולהאריך את המועד להגשת סיכומי המשיב ב- 20 יום נוספים. בבקשתו השנייה העלה המשיב טענות שונות לגבי מצבו הרפואי ללא תצהיר וללא אסמכתאות כלשהן. כמו-כן טען המשיב כי לא ידע שעליו לצרף תצהיר לבקשה להארכת מועד וכי בהזדמנות זו הוא מצהיר שכל הבקשות והמסמכים שהגיש לבית המשפט נכונים. ברי כי אין די ב"הצהרה" זו והיה על המשיב לצרף תצהיר ערוך ומאומת כדין. המשיב צירף לבקשתו הראשונה מסמכים רפואיים שהאחרון בהם הוא מיום 8.7.19. כמו-כן צירף אישורי מחלה שבהם צוין כי הם אינם תקפים למוסדות משפטיים, ואין בהם כל פירוט לגבי מצבו הרפואי של המשיב אלא רק המלצת הרופאה למנוחה עד 20.7.19 בלבד. המשיב לא הציג אישורים או מסמכים רפואיים כלשהם המבססים כי הומלץ לו להיות במנוחה גם לאחר 20.7.19.