ה"פ 65096-03-15 ליגאנומיקס בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' - פסקדין

בקשה לסעד ארעי ולסעד זמני למניעת מכירת רכב שנתפס בידי המשיב 1 בגין חובות של המשיבה 2 (בעלת המניות במבקשת) למס הכנסה. זאת בגדרי תובענה של המבקשת הקוראת להצהרה שלפיה הרישום שהיא עצמה יזמה, כאילו הרכב שייך לבעליה אישית ולא לה, הוא פיקטיבי.

1.המשיבים 2 ו-3, המצויים באותו צד של המתרס כחברה המבקשת, הם בני זוג, מנהליה של המבקשת, וגב' גרוס היא בעלת מניותיה היחידה של החברה. רכב קיה ספורטאז' מודל 2013 נרכש בידי מי מהם. טוענת המבקשת – היא הרוכשת והבעלים של הרכב. הרכב רק נרשם פורמלית ע"ש מר גרוס, בעוד שהחברה היא שרכשה אותו ומשלמת עבורו בתשלומים חודשיים למממנת הרכישה שלטובתה משועבד הרכב, כאשר הרישום ע"ש מר גרוס נעשה "מטעמי שמירת ערך הרכב".

2.איתרע מזלה של גב' גרוס, והיא חבה סכום של למעלה מ-200 אלף ₪ לרשויות מס הכנסה, כך גורס פקיד שומה באר שבע, הוא המשיב 1. לגביית חובו, פעל פקיד השומה מכוח סמכותו לפי פקודת המסים (גביה), נקט הליכי עיקול ותפס את הרכב בביתם של ה"ה גרוס. עתה, מתריע פקיד השומה, בדעתו למכור את הרכב המאוחסן אצלו, אם לא יסולק החוב עד יום 16.4.15.

3.טוענת המבקשת (בהתעלם מן השאלה האם פקיד השומה יכול לתפוס את הרכב הרשום ע"ש מר גרוס בקשר עם חוב המיוחס לזוגתו): הרכב שלה הוא, והרישום במשרד הרישוי אינו משקף ואינו מכריע. מכאן התובענה להכריז על הרכב כשלה, ובגדרה בקשה לסעד זמני שימנע את מכירת הרכב. זו הבקשה שלפניי.

4.דין הבקשה לסעד זמני (וממילא – הצו במעמד צד אחד) להידחות. אשר לסיכויי התביעה אעיר, כי אני נכון לקבל את קיומה של האפשרות שתאומץ גרסת המבקשת שהיא דאגה לרישום שאינו נכון משיקולי "שמירת ערך הרכב", אך רישום זה הוא דקלרטיבי בלבד ואינו מכריע בשאלה מי הבעלים האמיתי. אולם כאן מאזן הנוחות הוא המכריע, זאת לצד שיקולי תום הלב.

5.נניח שיינתן צו עד להכרעה בהליך, שלשיטת המבקשת עצמה יכול לערוך זמן לא מבוטל. משמעות הדבר: פקיד השומה לא יוכל לעת הזו לעשות שימוש בכלי מרכזי שהקנה לו המחוקק על מנת להפרע מחובה של גב' גרוס. בינתיים, יעלה הרכב אבק במחסני פקיד השומה, תוך הסבת עלויות למדינה. על כך מיתוספת ירידת ערך הרכב, בפרט נוכח חלוף הזמן עד להכרעה בהליך. המדובר בנזק מוחשי. ואשר למבקשת, לא תהיה בצו תועלת מיוחדת: בקשתה אינה (ולא יכולה להיות) להחזרת הרכב לידיה. הרכב תפוס ויישאר תפוס עד להכרעה. אם הרכב נועד לשמש את צרכיו של מר גרוס כעובד החברה, כנטען, הרי שהוא לא ישמש אותו עד להכרעה הרחוקה בהליך העיקרי. כך או כך, המבקשת (או מי מן ה"ה גרוס) יידרשו בתקופת הביניים להשיג רכב אחר, אפילו ניתן צו זמני. זו מהותו וחוסר תוחלתו של צו זמני שכל תכליתו היא עיכוב המכירה, לאחר שהרכב נתפס.

ומן העבר האחר: נניח שלא יינתן צו זמני, ובדיעבד יתברר כי חרף הרישום הפיקטיבי (אם נאמץ את גישת המבקשת) הרי שהרכב – שיימכר בינתיים – היה שייך למבקשת, וקניינה ניטל ממנה. המדובר בנזק כספי טהור, כאשר מובן נוכח מיהות המשיב 1 כי אין חשש להיעדר שיפוי בגין הנזק, ועוד על יסוד שווי הרכב במועד תפיסתו. ראוי לציין גם שמדובר בנזק כספי מוגבל יחסית גם זמנית: המבקשת לא טרחה אמנם לציין מה שווי הרכב, אולם ניתן להבין שלעת הזו נשאה (היא או ה"ה גרוס) בתשלומים של כ-60 אלף ₪ לערך, כאשר בגין יתרת החוב (כ-110 אלף ₪ לערך) קיים שעבוד לטובת חברת טלקאר מוטורס בע"מ, היא מממנת העסקה ומי שראשית יהיה לפרוע לכיסה את החוב במקרה שהרכב יימכר. זהו היקף נזק כספי מצומצם יחסית, שדומה כי המבקשת אמורה להיות מסוגלת להתמודד אתו אפילו זמנית. בכל מקרה, ולא נטען אחרת.

מאזן הנוחות אינו נוטה אפוא כלל ועיקר לטובת המבקשת.

6.והערה אחרונה אך משמעותית, הנוגעת גם לשיקולי תום הלב: המבקשת (אם נקבל את גרסתה במלואה) החליטה מיוזמתה לדאוג לרישום שאינו משקף את המציאות כאילו הרכב הוא של המשיב 3, וזאת "מטעמי שמירת ערך הרכב". עניין נפוץ הוא, טוענת המבקשת (ס' 6). עד כמה שניתן לפענח את ההסבר הלאקוני, כוונתה היא שכיוון שערך רכב חברה מופחת משמעותית בעת מכירה, אפילו היה צמוד למנהל יחיד, העדיפו היא וה"ה גרוס לגרום לרישום פיקטיבי של הרכב ע"ש מר גרוס. זאת, על מנת ליצור בעת מכירת הרכב בעתיד מצג שאינו נכון, כאילו מדובר ברכב פרטי רגיל שאינו מצריך הפחתות במחירו. הסבר אחר לאותו מהלך, בכל מקרה, לא הציעה המבקשת. מבלי לטעת מסמרות, דומה שמדובר במהלך – אפילו נניח כי הוא נפוץ, כטענת המבקשת – שכשרותו מסופקת ונועד להשיא רווחים עתידיים למבקשת ובעליה, אך סופו שגרם לה נזק שעה שהרכב הרשום על שם בעלי המבקשת נתפס בשל החובות האישיים של אחד מהם למס הכנסה. דרך התנהלות זו מעימה עוד יותר מן הצורך להיזעק לסייע למבקשת, או שמא לבעליה המשיבים 3-2.

7.הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא. זאת, בלא צורך בתגובה, ובהתאם בלא צו להוצאות לטובת פקיד השומה, המשיב 1. ממילא זה דינה של הבקשה לסעד ארעי. בדוחק רב לא ייעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה בנסיבות.