ה"פ 64052-10-15 - פסקדין

תובענה למתן פסק דין לפיו יוצהר כי יפוי הכח הבלתי חוזר שנחתם ביום 3.8.2010 על ידי המנוח מעלם סעדיה ז"ל, והמתייחס להעברת זכויותיו בנכס המצוי ברח' יצחק מדהלה 7, רחובות, (גוש 3705 חלקה 425) למבקש – בנו, הינו יפוי כח להעברת הזכויות במתנה וללא תמורה.

רקע הגשת התובענה הינו טענה שהועלתה מצד המשיב – רשם המקרקעין בעת שהועבר התיק לרישום, בדבר העדר ציון מפורש ביפוי הכח לפיו הינו "ללא תמורה", ועל כן נמנע הוא מלאשר את הפעולה תוך שהודיע כי העניין נתון לסמכותו של בית המשפט.

תגובת ב"כ המשיב לתובענה נתבקשה ונתקבלה ובה מפנה הוא להוראת סעיף 5 א' לחוק השליחות הקובעת את סמכות בית המשפט לאשר את יפוי הכח, תוך שהעיר כי ראוי לדעתו לצרף את כלל יורשי המנוח כמשיבים. בד בבד הודיע הרשם כי יכבד כל החלטה שתנתן וביקש למחקו מההליך.

לעניין אחרון זה השיב המבקש, כי המדובר בשאלה משפטית המנותקת משאלת העזבון, זאת בהנתן העובדה כי העסקה דווחה לרשויות המס, עוד בחיי המנוח, כעסקה ולא כירושה ושולמו בגינה המסים כדין, כשבשלב זה לא הוגשה כלל בקשה למתן צו ירושה/צו קיום צוואה. בנסיבות אלה לא רלוונטים כלל היורשים לשאלה שבמחלוקת.

אחר עיון בבקשה, בצרופותיה ובתגובה לה, נחה דעתי כי יש להיעתר למבוקש ועמדתו של המבקש לעניין זה מקובלת עלי.

כעולה מנספחי הבקשה (נסח ותצהירים) שצורפו לבקשה, המנוח רשום כבעלים של הזכויות בחלק מהנכס. ביום 3.8.2010 חתמו המבקש והמנוח על תצהירי העברה ללא תמורה בנוגע להעברת זכויות המנוח בנכס ללא תמורה למבקש – בנו, שבהם נרשם אף הרקע לעיסקה – מגורי המבקש בנכס, והוסדרו בין היתר תנאים שונים כגון הבטחת מגורי המנוח ואשתו, תשלום הוצאות המחיה והאחזקה של המנוח ואשתו ותשלום לאחיו של המבקש. באותו תאריך חתם המנוח אף על יפוי כח בלתי חוזר, שבו הסמיך את באי כוחו לבצע את העברת הנכס על שם המבקש – הוא יפוי הכח נושא תובענה זו.

כפי שצויין ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין דומה (ת.א. 9079-12-12 קלמן נ' רשם המקרקעין (כב' השופטת ת' בזק-רפופורט מיום 31.12.2012)), אכן קובעת הוראת סעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965, כי באין הרשאה מפורשת לכך, לא חלה שליחות על "פעולה בלי תמורה". עם זאת, אין לראות בהוראה זו מניעה לקביעה כי התקיימה הרשאה מפורשת, אף אם זו לא מצאה ביטויה בנוסח יפוי הכוח שניתן לשלוח.

עוד ציין ביהמ"ש באותו עניין כי כידוע "היקף ההרשאה נקבע על פי הבעת רצונו של השולח כלפי השלוח או כלפי הצד השלישי... גילוי רצון זה יכול שיהיה על ידי אמירה לשלוח – בין בכתב ובין בעל פה... או על ידי התנהגות מפורשת או משתמעת אחרת" (א' ברק חוק השליחות, כרך א' (1996), עמ' 678). יתרה מכך, "הרשאה – לרבות הרשאה לעסקה במקרקעין – אינה טעונה כתב". (שם, עמ' 184).

בחינת רצון הצדדים באופן ענייני מהותי, על רקע מכלול המסמכים שצורפו לתובענה (יפוי הכח, תצהירי המנוח והמבקש ואישורי רשות המיסוי), מלמדת כי יפוי הכח לעורכי הדין, אכן ניתן לצורך ישום ביצוע עסקת העברה ללא תמורה למבקש.