ה"פ 60405-06-14 - פסקדין

לפניי בקשה למתן הבהרה להחלטה מיום 3.6.15, בה קבעתי כי פסק הדין שניתן בהליך ת"א 21276-10-13 יוצר מעשה בית דין ביחס לעילת הפרת הסכם הנטענת על-ידי המשיבות בהליך זה. יחד עם זאת, דחיתי את בקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף, לנוכח השאלה הפרשנית העומדת בבסיס התובענה אשר להוראת סעיף 6.5 להסכם בין הצדדים (להלן: "ההחלטה").

טוענת המבקשת כי ההחלטה, שעניינה במעשה בית דין, אינה מתיישבת עם החלטתי הקודמת מיום 12.11.14 המעכבת את ההליכים בתובענה, בה קבעתי, בין היתר, כי: "...לא די להן למשיבות בקיומו של הליך משפטי כלשהו בין הצדדים, אלא יש צורך להיווכח מקיומה של הפרת הסכם השכירות ממש. שעה שהסכימו הצדדים להתנות את מתן זכות האופציה למבקשת, בין היתר, בכך שלא התרחשה הפרת הסכם שכירות, פשיטא שהכרעה בהליך האחר בדבר קיומה העדרה של הפרה כזו רלוונטית להליך דנא..." (להלן: "ההחלטה לעיכוב הליכים").

לגישת המבקשת, תוצאת צירוף שתי החלטות אלו מחייבת את סילוק התובענה על הסף.

עיינתי בנימוקי הבקשה וסברתי כי אין צורך ממשי בקבלת תגובת המשיבות, גם לאור פריסת עמדתן באופן נרחב בתגובתן לבקשה לסילוק על הסף בה הכרעתי. בהתחשב בעמדות הצדדים, אין לי אלא להפנות לנימוקים שבהחלטה ולסעיפים 30-34 בפרט, שם הבהרתי מדוע יש להותיר את התובענה על כנה ולהמשיך לברר את השאלה הפרשנית העולה בה, למרות הקביעה כי חל מעשה בית דין ביחס לטענת הפרת הסכם.

בין היתר, קבעתי בסעיף 31 להחלטה, בזו הלשון: "מכאן שבית המשפט אינו נדרש לדון בשלוש הפלוגתות לביסוס טענת הפרת ההסכם, כי אם בפרשנות סעיף 6.5 בהסכם ובשאלה, האם זכאית הנתבעת למימוש זכות האופציה שהוקנתה לה בהסכם לשם הארכת תקופת השכירות. טענות התובעות בנוגע לפרשנות סעיף 6.5 להסכם עולות לראשונה במסגרת הליך זה ולא חל לגביהן מעשה בית דין".

גדר המחלוקת הצטמצם לשאלת פרשנות סעיף 6.5 להסכם והיא זו שנותרה במחלוקת. ציינתי בהחלטה כי לשם הכרעה בשאלה זו, יש לאפשר למשיבות את יומן בבית המשפט אשר לנסיבות האופפות את כריתת ההסכם, ככלי פרשני שיכול ויסייע בחקר כוונת הצדדים. כאשר בפני בית המשפט שאלה הקשורה בפרשנות הסכם, יש להתרשם ממכלול נסיבות העניין, דבר שטרם נעשה בשלב מקדמי זה בו מצוי ההליך. כפי שבואר, ההחלטה לעיכוב ההליכים הנה החלטת ביניים, שאינה מבשרת בהכרח על תוצאתו הסופית של ההליך.

עוד עולה מההחלטה כי לא נכון יהיה לסלק את התובענה על הסף באופן הסותם את הגולל על ההכרעה בשאלה הפרשנית שבמחלוקת, טרם נשמעו ראיות הצדדים וטרם גובשה דעתי הסופית.

המבקשת, בבקשתה, שבה ומבססת את טענותיה על גישתה הפרשנית, לפיה רכיב הפרת ההסכם הוא "תנאי בלעדיו אין" להוכחת התובענה. שאלה זו מצויה במחלוקת. גם אם נשמעו אמירות מחוץ לפרוטוקול והכתוב בהחלטה מצדד לכאורה בגישת המבקשת, טרם בשלה העת להכרעה סופית בנושא.

משתמע מההחלטה כי בהיבט הנסיבות שהובילו לכריתת ההסכם ופרשנותו של סעיף 6.5, זכאיות המשיבות לקבל את יומן בבית המשפט ואין לדחות את תביעתן על הסף.