ליטה ניהול נכסים ומימון בע"מ ואח' נ' כחלית ניהול פרוייקטים בע"מ ואח'

 בעניין: גני באר שבע בע"מ ח.פ 511513665 

1. בפני תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו המשיבים או מי מטעמם אינם מוסמכים לנקוט בכל הליך משפטי ולהתחייב בשם החברה, גני באר שבע בע"מ, ללא קבלת הרשאה מפורשת מהמבקשים, בעלי מניות המיעוט בחברה, וזאת בשל קיפוח המיעוט.

    

2. חברת גני באר שבע בע"מ (להלן - "החברה") הינה חברה שהחזיקה בבעלותה במקרקעין בבאר שבע הידועים כמגרש מס' 1 לפי תב"ע 1/210/03/0, גוש 38096, חלקה 18 (להלן - "המקרקעין"). בעלי המניות בחברה הינם אברהם הר שגיא (להלן – "הר שגיא"), אשר מחזיק ב - 64% ממניות החברה; ליטה ניהול נכסים ומימון בע"מ (להלן - "ליטה"), המחזיקה ב - 26% ממניות החברה ואריה שוורץ, המחזיק ב - 10% ממניות החברה. החברה נוהלה על ידי הר שגיא במשך שנים רבות, ולמרבה הצער, בשנת 2015 חלה הר שגיא ובשל מחלתו הוא אינו ממלא עוד תפקיד פעיל בחברה. המשיב 5, אריה הרשטיק (להלן - "הרשטיק"), אחיו של הר שגיא, משמש מאז יולי 2015 כמנכ"ל החברה, יו"ר הדירקטוריון ומורשה החתימה היחיד בחברה. ביום 30.4.15 נמכרו המקרקעין שעוד נותרו לחברה לחברת נווה אור ש.פ. יזמות בע"מ.

    

3. בסוף שנת 2015 הגישו המבקשים, ליטה ואריה שוורץ (להלן - "המבקשים") תביעה נגד החברה; כחלית ניהול פרוייקטים בע"מ - אשר באמצעותה הוחזקו מניותיו של הר שגיא בחברה; הר שגיא; דפנה פומרנץ, בתו של הר שגיא; נורית הר שגיא, אשתו של הר שגיא; והרשטיק. במסגרת אותו הליך, תבעו המבקשים מתן חשבונות, הסרת קיפוח, בדיקת ספרי החברה וחלוקת כספי החברה בין בעלי מניותיה (ת.א. (מחוזי – ב"ש) 40677-12-15).

   ביום 9.7.17 ניתן פסק דין (להלן – "פסק הדין הראשון"), אשר קיבל חלק מטענות המבקשים. בפסק הדין נקבע, כי החברה נוהלה באופן אשר יש בו כדי לקפח את בעלי מניות המיעוט, ועל כן יש לחייב את חשבונו של הר שגיא בסכומים שונים אשר הוצאו על ידו מהחברה שלא כדין, העולים כדי סך כולל של 1,627,276 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כן נקבע, כי יש לתקן את תחשיב הלוואות הבעלים שניתנו לחברה באופן שיישאו ריבית בלבד ולא ריבית דריבית. לאחר ביצוע תיקונים אלה, הסכום, ממכירת המקרקעין, שהופקד בחשבון נאמנות של עוה"ד רפאל קוויתי מטעם ליטה ושוורץ ועו"ד לוי מטעם הר שגיא יחולק בין בעלי המניות בחברה, בכפוף לעיכוב הסכום שנתבע עבור שכר טרחתו של עו"ד דודי לוי בשל שירותים משפטיים שנתן לחברה.

    

4. לצערי פסק הדין לא היווה סוף פסוק במאבק המשפטי בין בעלי המניות בחברה, וזה מוסיף להתנהל בפני ערכאות שונות. בין היתר, הגישה החברה ביום 15.10.17 טען ביניים בו עתרה להורות לה באם לשלם לעו"ד דודי לוי את שכר טרחתו, העומד על 1,958,137 ש"ח, או להימנע מלשלם את הסכומים האמורים כפי שדורשים המבקשים (ה"פ (שלום-ת"א) 18617-10-17, להלן - "טען הביניים"). ביום 14.1.18 נמחק ההליך לבקשת החברה לאחר שהסתבר כי עו"ד לוי הגיש תובענה נפרדת לתשלום שכר טרחתו (תא"ק 60544-12-17) וכי גם המבקשים התנגדו לניהול ההליך במסגרת טען ביניים, הליך שננקט, כאמור, ע"י החברה.

5. ביום 30.10.17 הוגשה המרצת הפתיחה שבפני, המופנית כלפי כחלית, הר שגיא, דפנה פומרנץ, נורית הר שגיא, והרשטיק (להלן - "המשיבים"). בתביעה זו עתרו המבקשים לקבוע, כי המשיבים או מי מטעמם אינם מוסמכים לנקוט בכל הליך משפטי ולהתחייב בכל דרך שהיא בשם החברה מול כל גורם, ללא קבלת הרשאה מפורשת מהמשיבים.

   בד בבד עם התביעה הוגשה בקשה לצו מניעה זמני לאסור קיום הדיון בטען הביניים עד להכרעה בהמרצת הפתיחה. ביום 31.10.17 הוריתי על מחיקת הבקשה לצו מניעה משקבעתי, כי בית המשפט זה נעדר את הסמכות ליתן את הצו המבוקש.

    

   טענות הצדדים