טויטו נ' פרטנר ואח' - פסקדין

1.התובענה שבפני היא לסעד הצהרתי על הבעלות הבלעדית של המבקש ורעייתו, במיטלטלין המצויים בביתו ולהיעדר זכות בהם לחייב. בנוסף, התבקש צו עשה המורה להשיב למבקש שני מכשירי טאבלט אשר עוקלו על ידי המשיבה 20 במסגרת הליכי הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בתיק 525301/11/14.

2. המבקש טוען כי בבעלותו המיטלטלין נשוא התובענה המצויים בבית שבבעלותו ברח' הרב דרוק 85/6, ירושלים (להלן-"הבית") הכוללים: מכונת כביסה, מקררים, מקפיא, תנורים, גז, ארונות בגדים, סלון, מזנון, ספות, מיטות, שולחנו, כסאות, שואבי אבק וספרים, חנוכיית כסף ופמוטות כמו גם מחשבים נייחים וניידים וטאבלטים (להלן-"הציוד"). הציוד שייך לו ולאשתו כמו גם לבתם שילת המתגוררים עימו בבית. אין לבנו, החייב, כל זכות בציוד והוא אף אינו מתגורר בבית.

3. המשיבה 20, היא בלבד, הגישה תשובה לתובענה וביקשה לקיים דיון במעמד הצדדים.

בתגובתה נטען כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב ובניסיון להטעות את בית המשפט בנוגע לזכויות במיטלטלין על מנת לאפשר לחייב להתחמק מתשלום החוב שלו אליה.

כנגד החייב הוגשה בקשה לביצוע שטר ביום 26/11/14 אשר הומצאה לו לפי כתובתו על פי דו"ח איתור של חוקר פרטי שלה, בכתובתו של המבקש.

הבקשה, הומצאה למבקש עצמו עבור החייב, ללא עוררין מצדו על כך שהבן אינו מתגורר בבית

והשיהוי בהגשת התובענה הרבה לאחר הוטל עיקול וחלק מהציוד הוצא מביתו כבר ביום 21/10/15 . שכן, הבקשה להשבת הטאבלטים המעוקלים הוגשה ביום 24/05/16 ובה נרשמה שוב כתובתו של החייב, בביתו של המבקש.

4. בנסיבות אלו ובהעדר ראיות לבעלות במיטלטלין, עסקינן לדידה של המשיבה 20 בתובענה שהוגשה בחוסר תום לב ועל מנת לסייע לחייב להתחמק מהחוב ודינה, להידחות.

דיון והכרעה:

5. סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 מסמיך בית משפט הדן בעניין אזרחי, לתת פסק דין הצהרתי בכפוף לשיקול דעתו כפי שיראה לנכון בנסיבות שלפניו. התנאים המצטברים למתן סעד הצהרתי הם , כי בידי המבקש הזכות וההצדקה שיינתן לו הסעד וכי ראוי לשריין את הזכות על ידי מתן פסק דין הצהרתי על מנת למנוע כפירה או הכחשה בעתיד באותה הזכות. תנאי נוסף הוא, כי לא קיימות נסיבות מיוחדות בגינן אין להיעתר לבקשה, הכפופה לעקרונות היושר והצדק. בהתאם לכך, יירתע בית המשפט מלהעניקו לתובע, מקום בו התנהגותו בנושא המשפט נגועה בחוסר תום-לב או באי ניקיון כפיים )ע"א 132/81 ג'י.בי. טורס בע"מ נ' ג'ורג' עזאר חאייק, פ"ד לח (2)425).

בע"א 656/79 מוריס גרינפלד נ' יעקב קירשן ואח',  פ"ד לו(2) 309 ,316 נקבע:" בית המשפט אינו חייב לתת סעד הצהרתי, אפילו קיימת הזכות או מתקיים המצב, שלכאורה מצדיקים מתן הצהרה, שכן - נקודת המוצא היא, כי הדבר נתון לשיקול-דעת בית המשפט, הרשאי לתת דעתו, בגדר שיקוליו, לכללים, שנקלטו עם השנים מעקרונות של יושר וצדק".

6. שמעתי את עדותו של המבקש ממנה עולה כי היטב ידוע לו היכן מתגורר בנו , החייב, וכי הוא עצמו דאג וסייע לו במציאת מקום גורים עבורו (עמ' 2 שורות 21-25). עם זאת, המבקש מאן להודיע על כתובתו של החייב ובה בעת, לא הביא ראייה כלשהי לעניין מגוריו בכתובת אחרת בתמיכה לגרסתו לפיה הוא אינו מתגורר בביתו.