ה"פ 56808-08-16 מראד נ' מראד ואח' - פסקדין

1.לפני בקשה להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש, אשר ננקטים על ידי המשיב 1 (להלן: "המשיב") כנגדו בתיק הוצל"פ מס' 05-06663-11-4 (להלן: "תיק הוצל"פ"). 2.בד בבד, הגיש המבקש תובענה על דרך המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי לפיו הסכם ההתחייבות הדדית שנחתם בין המשיב למשיב 2, ביום 1.4.2010, לפיו מוחלים המשיבים בינם לבין עצמם ומוותרים הדדית על כל חוב, תקף גם כלפיו (להלן: "ההסכם"); כן עתר לסעד השבה של הסכומים ששילם בתיק ההוצל"פ. 3.לטענת המבקש, בן דודם של המשיבים, הצדדים ניהלו בעבר עסקים משותפים, וכאשר עלו היחסים ביניהם על שרטון, התפתח ביניהם סכסוך שהביא להגשת תביעות הדדיות בעילות שונות. בהליך שהתנהל בין הצדדים במסגרת ה"פ 224-05 , הוא ההליך מושא תביעה זו, חוייבו המבקש והמשיב 2 לשלם ביחד ולחוד למשיב סך של 225,000 ₪ (פס"ד עפ"י סעיף 79א', מיום 27.11.2011 – להלן: "פסה"ד")). לטענת המבקש, לאחר ששילם את חלקו בסך של 160,000 ₪, נודע לו, כי עובר למתן פסה"ד חתמו המשיבים על ההסכם ביניהם, תוך שהם מעלימים מעיני ביהמ"ש, שעדיין דן בהליך, את ההסכם. זאת ועוד, לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, ולאחר שהמבקש העלה טענת פרעתי, הגיש המשיב 2 תצהיר מטעמו, אליו צורף מסמך שנחתם בין המשיבים ביום 19.5.2014, לפיו מוחרגים תיקי ההוצל"פ מההסכם (להלן: "הסכם ההחרגה"). בנוסף, לפני כשנה הגיש המשיב 2 בקשה לפשיטת רגל (תיק מס' 4249-06-15), כאשר בסמוך לכך ביצע פעולות אסורות של הברחת נכסים והעדפת נושים, בשיתוף עם המשיב. המבקש מציין, כי בהליך מושא תיק ההוצל"פ יצג אותו ואת המשיב 2 אותו ב"כ. לטענת המבקש, לאור חשיפת הקנוניה של המשיבה, העלה במסגרת תיקי הוצל"פ (מס' 0506227-09-1; 05-06663-11-4 במאוחד) טענת "פרעתי". לגבי התיק הראשון, הטענה התקבלה והתיק נסגר. לגבי התיק דנן, נדחתה הטענה ע"י רשם הוצל"פ בגין העדר סמכות, שכן פסה"ד ניתן כשנה לאחר החתימה על ההסכם. המשיב ערער על קביעות רשם הוצל"פ ובפס"ד שניתן ביום 20.1.2016 (ע"ר 27924-06-15) נקבע, כי הנוגע לתיק הוצל"פ הראשון, הבקשה בטענת "פרעתי" מתקבלת והתיק יסגר; בכל הנוגע לתיק דנן , הבקשה נדחתה, תוך שביהמ"ש מצא שלא לייחס משקל להסכם שנחתם בין המשיבים ביום 19.4.2014, לאחר בקשת המבקש בטענת "פרעתי", בו הסכימו המשיבים כי הוויתור ההדדי ביניהם אינו חל על תיקי ההוצל"פ והוא גובר על ההסכם. בר"ע שהוגשה על ההחלטה, נדחתה ביום 18.3.2016 (רע"פ 44732-02-16). משכך, המשיבים עשו שימוש לרעה בהליכי משפט, תוך שהם עושים יד אחת כדי להביא לכך שהכספים יגבו רק מהמבקש. 4. בבקשה שלפני, מבוקש להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל נגד המבקש עד מתן הכרעה בתובענה לסעד הצהרתי ולהשבה.5.ביום 31.8.2016, נקבלה החלטה הדוחה את הבקשה ליתן צו ארעי במעמד צד אחד, שכן לא נמצאה דחיפות.6.המשיב מתנגד לבקשה. בנוסף, טוען המשיב כי יש למחוק את התביעה על הסף, שכן המבקש תובע מלבד סעד הצהרתי, גם סעד של השבה, שאין מקומו בהמרצת פתיחה או לחילופין, להורות על מחיקת הסעד שאינו הצהרתי. לטענת המשיב, המדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי רב , לעיכוב תשלום חוב כספי בהתאם לפסה"ד שניתן ביום 27.10.2011, ואשר תיק ההוצל"פ בגינו נפתח בשנת 2011. המבקש העלים במכוון ובחוסר תו"ל מביהמ"ש כי חובו בתיק ההוצל"פ עומד על סך של 133,711 ₪ (נכון ליום 24.8.2016). בנוסף, טענותיו של המבקש כבר נידונו ונידחו על ידי שלוש ערכאות (רשם הוצל"פ; בימ"ש השלום ובימ"ש מחוזי), וכעת, כארבעה וחצי חודשים לאחר שההליך האחרון הסתיים בפס"ד ביום 18.3.2016, פונה המבקש בבקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד שניתן לפני כשבעה חודשים. לא זו אף זו, סיכויי התביעה נמוכים ביותר, שכן המדובר במיחזור טענות שנדחו, כאמור בהליכים קודמים. גם מאזן הנוחות נוטה בבירור לכיוונו של המשיב, שכן מתן הצו המבוקש יאפשר למבקש להמשיך בפעולות להברחת רכושו , דבר שיקשה על המשיב לגבות לאחר מכן את חובו. 7.המשיב 2 לא הגיב לבקשה.8.במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה, בנוכחות המבקש והמשיב ובהעדרו של המשיב 2, חזר ב"כ המבקש על הטענות שהועלו בבקשה, בעניין קנוניה בין האחים. בנוסף, ציין, כי ההסכם בין המשיבים כוללני ואינו מציין על אילו חובות חל הויתור ההדדי ביניהם. עוד טען, כי אין כל שיהוי שכן הליכי הוצל"פ הסתיימו לפני כשישה חודשים, והמבקש הגיע אליו מעו"ד אחר. לעניין הגשת התביעה להשבה בכסות של הסעד ההצהרתי, טען ב"כ המבקש, כי מדובר בשגיאה של המזכירות, שהגדירה את התביעה כהמרצת פתיחה. לסיום ביקש ב"כ המבקש כי ינתן פס"ד כנגד המשיב 2 שלא הגיב לבקשה ואף לא הופיע לדיון, וכי ינתן כנגדו צו מניעה בהליך פשט"ר בו הוא מצוי (4249-06-15 (מחוזי-נצרת).ב"כ המשיב שב וטען, כי המדובר בטענות ממוחזרות, שנדחו בהליכים קודמים. לטענתו, מטרתו של המבקש אך לעכב את הליכי ההוצל"פ נגדו למשך שנים.בסיום הדיון, התקבלה החלטה לפיה לאור הסכמת הצדדים, תינתן החלטה בבקשה ללא חקירת המבקש בהסתמך על כתבי הטענות והטיעונים שנשמעו בדיון. נקבע, כי במסגרת ההחלטה תינתן החלטה נפרדת ביחס לבקשה למתן פס"ד וצו מניעה כנגד המשיב 2.דיון והכרעה9.במסגרת ההכרעה בבקשה למתן צו מניעה זמני על בית המשפט לשקול שני שיקולים עיקריים. ראשית, יש לבחון אם הניח מבקש הסעד ראיות לקיומה לכאורה של עילת תביעה; שנית, יש לבחון אם הוכח כי הנזק שיגרם אם לא יינתן הסעד גדול מהנזק שיגרם למשיב אם יינתן הסעד, כאשר לצד שיקולים אלה, על בית המשפט לשקול גם שיקולים שביושר וצדק: תום ליבו של מבקש הסעד הזמני וכן שיהוי בלתי מוצדק בהגשת הבקשה, שיש בו כדי להצביע על כך שמתן הסעד אינו כה דחוף (ראו: תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009) 526-519; רע"א 3285/13 ד.כ חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ (פורסם בנבו, 3.7.2013). 17.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שצורפו לכתבי בית הדין, מצאתי כייש לקבל את הבקשה למתן צו מניעה זמני, בכפוף להפקדת ערבות כתנאי לתוקפו של הצו,ואפרט. 18.בהתאם לפסיקה, על המבקש לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות, לכאורה, בקיומה של עילת תביעה ולכל הפחות, שהתביעה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. על המבקש להוכיח קיומה של "... עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות אשר לכאורה קנויה לו" (ראה לעניין זה : רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר שותפות לבניין ולפיתוח, פ"ד מ"ט(1) בעמ' 736; ע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית נ' תופיני סער, פ"ד מ"ה(4) 409 ; ע"א 483/85 דניאל לב נ' דגם מערכות בע"מ, פ"ד ל"ט(4) 729; דודי שוורץ, סדרי דין אזרחי: חידושים, תהליכים ומגמות (קרית אונו, תשס"ז) עמ' 391 ). בעניינו, בחינתה ולו הלכאורית של "עילת התביעה" מגלה כי סיכויי התובענה, על פני הדברים, אינם אפסיים. מהראיות שהוצגו לפני עולה, כי בין המשיבים אכן נחתם הסכם לקיזוז וויתור הדדי על החובות שביניהם, במהלך התנהלותו של הליך משפטי בין הצדדים. ההסכם לא החריג הליכי הוצל"פ, וכאשר הגיש העלה המבקש טענת "פרעתי", במסגרת ההליכים שהתנהלו כנגדו בהוצל"פ, הגיש המשיב 2 מסמך שנחתם בינו לבין המשיב, ביום 19.5.2014, המחריג את תיקי הוצל"פ מההסכם ביניהם. לגבי מסמך ההחרגה, קבעו ערכאת משפטיות, כאמור, כי הוא נעדר משקל ראייתי. על כן, ברי כי ההחרגה המתוארת במסמך אינה בעלת תוקף כלשהו. די בכך כדי לקבוע, כי למבקש יש לכאורה עילת תביעה כנגד המשיבים.  19.עתה לרכיב השני הרלוונטי לדיון במסגרת ההכרעה בבקשה, שעניינו מאזן הנוחות והנזקים. שוכנעתי, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. תוך כדי הדברים שצוינו לעיל, עמדתי על כך שהמבקש כבר שילם סך של כ-160,000 ₪ בתיק ההוצל"פ. לא השתכנעתי, כי יהיה במתן צו המניעה הזמני כדי להביא להברחת נכסים ורכוש מצד המבקש, כטענת המשיב. במישור העובדתי, הטענה נטענה בכלליות, ללא כל הצגת ראיה; בנוסף, חלפו חודשים רבים מאז ניתן פסה"ד מושא תיק ההוצל"פ, כך שהיה די והותר זמן בידי המבקש להבריח רכוש ונכסים לו חפץ לעשות כן עד היום.  יוער, כי קיימת מגמה שלא לראות בתום הלב כתנאי מוקדם למתן סעד זמני, שכן מדובר ב"שיקול בתוך מארג שיקולים רחב יותר, שבית המשפט צריך להביא בחשבון ולהקנות לו משקל משתנה, לפי הנסיבות" (שוורץ, עמ' 407). שיקול זה נשקל במארג השיקולים אותם שקלתי בבואי להחליט אם ליתן את צו המניעה או לאו.  20.משכך, ולאחר שעמדו לנגד עיניי סיכויי התביעה שתוגש ומאזן הנוחות – הנזק שייגרם למבקש אם לא ינתן הצו המבוקש; ומנגד - הנזק שייגרם למשיב אם ינתן הצו המבוקש, נחה דעתי כי דין הבקשה לצו מניעה זמני להתקבל.  21.לעניין המשיב 2 – ביום 27.7.2015, ניתן צו כינוס לנכסי המשיב 2 ומונה כונס רשמי לנכסיו (פש"ר 4249-06-15 מחוזי (נצרת). מעיון בפירוט החובות של המשיב 2, כמפורט בתיק פש"ר, עולה כי גם תיק ההוצל"פ מושא הבקשה שלפני מצוי בו. כידוע, לאחר מתן צו כינוס נכסים, יעוכבו הליכי ההוצל"פ המתנהלים נגד החייב וכן ההליכים המשפטיים המתנהלים בבתי המשפט השונים, ותביעות חדשות לא תוגשנה, אלא אם תינתן על ידי בית המשפט של פשיטת הרגל רשות לפתיחת הליך חדש (סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם -1980). המבקש לא פנה לבימ"ש של פשיטת הרגל, ולא קיבל רשות לפתיחת הליך חדש נגד המשיב 2. משכך, הבקשה נדחית. 22.התביעה הוגדרה כ"סעד הצהרתי, השבה", אולם בשל מה שהוגדר ע"י ב"כ המבקש, כ"טעות של המזכירות, שולמה אגרה בגין סעד הצהרתי בלבד. אני מורה למבקש, לגשת למזכירות בצירוף החלטתי זו ולהשלים באופן מיידי את תשלום האגרה של תובענה כספית.  23.לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה ומורה על:  א.עיכוב הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש בתיק הוצל"פ מס' 05-06663-11-4 עד מתן הכרעה בתובענה לסעד הצהרתי. ב.       תנאי לכניסת צו מניעה זה לתוקף הינו הגשת התחייבות עצמית מטעם המבקש, תוך שאני קובע כי התחייבות כאמור מצויה בתיק, וכן עירבון על סך של 7,500 ₪ שיפקיד המבקש במסגרת תיק זה.           ג.ההתחייבות והעירבון שיופקדו על ידי המבקש יעמדו בתוקפם למשך תקופה של 60 יום לאחר פקיעת הצו. 24.הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית, התובע תוך 45 יום והנתבעים תוך 45 יום מיום המצאת תצהירי התובע.התצהירים לא יעלו על ארבעה עמודים (הכותרת לא תבוא במניין העמודים), גופן DAVID גודל 12, רווח שורה וחצי ושוליים סבירים.  25.אני קובע ישיבת קדם משפט בפניי ליום 26.12.16 שעה 9:30.  המזכירות תמציא עותק ההחלטה  לצדדים וכן לתיק הוצל"פ הרלוונטי.ניתנה היום, ח' אלול תשע"ו, 11 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.