ה"פ 56173-09-14 חלבי נ' סלהב ואח'

לפני בקשה לדחות את התובענה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, היעדר יריבות ושימוש לרעה בהליכי משפט בהתאם לקבוע בסעיף 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). לחלופין מבוקש למחוק את התובענה על הסף בשל היעדר עילת תביעה, היעדר פירוט מתאים ואי צירוף מסמכים מהותיים לתובענה. לחלופי חלופין מתבקש בית המשפט להורות על העברת התובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה למסלול של תביעה בסדר דין רגיל.

עניינה של התובענה דנא היא בקשת המשיב 1 להצהיר כי פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים בת"א 12854-01-14 שניתן ע"י כבוד הרשם א' פוני ביום 27.4.14 (להלן: "פסק הדין") בו נקבע כי המקרקעין הרשומים בפנקס השטרות ספר 3000 דף 278 בירושלים (להלן: "המקרקעין") הם בבעלות המבקשת, בטל מעיקרו משניתן ללא סמכות עניינית, שכן הצהרה על זכויות בעלות במקרקעין מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי בהתאם להוראות סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

בבואי לדון בשאלה האם לסלק את התובענה דנא על הסף, עלי לתת את הדעת תחילה להלכה הפסוקה כי מדובר ב"סעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו..."; וכי אין למחוק תביעה על הסף אם "למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולכאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל..." (ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151, 155 (1981); כן ראו – רע"א 359/06עו"ד חורי מועין נ' עו"ד פרג' (26.4.06) וע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (14.12.06)).

ועוד יש לתת את הדעת לקיומה של "הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, היא, כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה". ועל כן "השימוש בסמכות זו יעשה רק באותם מקרים, שבהם התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש על פי העובדות שפרט בתביעתו, אלא אם כן ניתן לרפא את כתב הטענות על ידי הוספת פרטים בדרך של תיקון" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחד עשר, עמ' 376- 377) ולכן "אם אך ניתן להציל תובענה מכיליון על דרך של תיקון אין מוחקים כתב תביעה על הסף" (ע"א 335/78, לעיל) (כל ההדגשות אינן במקור-א.נ.ח).

מכאן שכאשר יש אפשרות לתקן את כתב התביעה יש להורות על תיקונה ולהימנע מסילוק על הסף, שכן להחלטה לסלק תביעה על הסף יש תוצאות מרחיקות לכת.

בענייננו, עולה מעיון בכתב הטענות שהוגש לבית המשפט כי הסעד המבוקש בתובענה זו אינו מתאים להתברר בדרך של המרצת פתיחה, שכן הוא מהווה ניסיון ליצור יש מאין 'דרך עוקפת' לביטול פסק דין (אפילו ניתן בהעדר סמכות), שלא בדרך הנוהגת והמתאפשרת מבחינה משפטית כשהמועד לביטול פסק דין או לערעור עליו חלף זה מכבר; ולא רק זה אלא שנראה לכאורה כי הסעד שיש מקום לבררו במסגרת התובענה נוגע בעצם לשאלת הבעלות במקרקעין.

זאת אף זאת, תובענה המוגשת על דרך של המרצת פתיחה נועדה ליתן סעד מהיר בתיקים פשוטים יחסית בהם אין מחלוקת עובדתית סבוכה (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 489, (2013)).

בדנן עולה לכאורה כי עסקינן בתובענה מורכבת מבחינה עובדתית לנוכח זכויות נוגדות במקרקעין כנטען, ומשכך יש מקום להורות על בירורה בדרך של תובענה רגילה בהתאם להוראות תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, כדי למנוע את סיכול המטרה העומדת בבסיס ההליך הייחודי של המרצת הפתיחה (רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (5.2.07)) תוך תיקון הסעד המבוקש בתובענה בהתאם לאמור לעיל, ולאפשרויות שהדין מאפשר.

להסיר ספק יודגש כי אין בהחלטה זו כדי למנוע העלאת טענות בעתיד מטעם מי מהצדדים באשר לסמכות העניינית לדון בתובענה זו מאחר שעסקינן במקרקעין שאינם מוסדרים (ראו – ת"א (י-ם) הפטריארך היווני נ' מדרשת קדמת ירושלים (28.10.10) וכן ע"א 9492/10 הפטריארך היווני נ' מדרשת קדמת ירושלים (5.3.12)).

לאור האמור לעיל, אני מאפשרת למשיב 1 (המבקש בתובענה) להגיש לבית משפט תוך 30 ימים מעת קבלת החלטה זו, תביעה מתוקנת, שתידון כתביעה בסדר דין רגיל ובה יפורטו הסעדים הנדרשים הנובעים מהשאלה האמיתית העולה מנסיבות התיק כפי שתואר בכתבי הטענות.

ככל שלא תוגש תביעה כאמור, תמחק התובענה לאחר חלוף המועד, כאמור.