ה"פ 5240-02-13 ק. נ' ר. ואח'

המבקשת מתגוררת שנים רבות בנחלת הוריה, ואף הקימה בו את בית מגוריה. לימים נקלעו ההורים לקש.ים כלכליים בשל חוב עסקי שנטלו, וכיום מאיים הבנק הנושה לממש משכנתא הרשומה ביחס לנחלה. המבקשת מעוניינת להביא לפיצול בית מגוריה מהנחלה, ואולם היא נתקלת בהתנגדות של הבנק הנושה, בחוסר ש.תוף פעולה מצד האם (המצויה בהליכי פש.טת רגל) ובסירוב מצד רשות מקרקעי ישראל. בצר לה פנתה המבקשת לבית המשפט, וביקשה כי יצווה על הפיצול, ולמצער כי יורה לצדדים לשתף עמה פעולה בביצוע הפעולות הדרושות לצורך ביצוע הפיצול. ואולם, עם כל ההבנה לשאיפתה (הלגיטימית) של המבקשת לחלץ עצמה מהצרה אליה נקלעו הוריה, אין היא זכאית לכפות לא על אמה, לא על הבנק ובוודאי שלא על רשות מקרקעי ישראל את הפתרון בו היא חפצה. כנגזר מכך אין מנוס מדחיית המרצת הפתיחה. זוהי תמצית העניין. להלן פירוט הדברים.

רקע עובדתי

1. המבקשת, גב' ד.ק. (להלן: "הבת ד.") היא בתם של ש. ר. ז"ל (להלן: "האב ר.") ושל המש.בה 1, ח.נ., תבדל"א (להלן: "האם ר.". וביחד עם האב ר.: "ההורים ר.")).

2. ההורים ר. רשומים ברשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") ובמרשם המקרקעין כבעלי זכויות החכירה בנחלה מס' 11 במקרקעין הידועים כגוש 6498 חלקה 161 במושב גני יהודה (להלן: "נחלה 11"). ההורים ר. רכשו את הזכויות בנחלה 11 בשנת 1983. יצוין כי חוזה החכירה ביחס לנחלה 11 התייחס לתקופה שבין 1.9.1957 ל- 31.8.2001, ולפיכך תקופת החכירה הקבועה בו הסתיימה זה מכבר.

3.הבת ד. מתגוררת בנחלה 11 מאז רכישתה על ידי הוריה בשנת 1983. משנת 1985 ועד שנת 1999 התגוררה ביחד עם משפחתה בבית הנוסף הקיים על נחלה 11 (להלן: "הבית הנוסף").

4.בשנת 1991 חתמו ההורים ר., רמ"י והאגודה הש.תופית גני יהודה (להלן: "המושב") על הסכם לפיו ניתנה רשות להורים ר. להקים על נחלה 11 יחידת מגורים נוספת, אשר תשמש למגורי בני משפחתם של ההורים ר. (להלן: "ההסכם המשולש ביחס ליחד"ן"). בהסכם זה נאמר כי "יחידת המגורים הנוספת תהווה חלק בלתי נפרד מנחלתו של המתיישב", וכי העברת זכויות המתיישב בנחלה תהיה "כיחידה אחת".

5.בשנת 1995 העמיד המש.ב 6, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט") אשראי לעסקים בהם היו מעורבים האב ר. ואחד מחתניו (להלן: "החוב לבנק דיסקונט"). כתנאי להעמדת האשראי חתמו ההורים ר. על ערבות בנקאית לטובת בנק דיסקונט, וכן על מסמכי משכנתא המשעבדים את נחלה 11 להבטחת פירעון החוב לבנק דיסקונט. שעבוד זה, שהינו ללא הגבלת סכום, נרשם ברשם המקרקעין ביום 5.12.1995 (להלן: "המשכנתא לטובת בנק דיסקונט"). יצוין כי בחומר הראיות שלפני אין כל אינדיקציה לכך שהבת ד. הייתה מעורבת בפעילות העסק לשמו ניטל האשראי או בנטילת האשראי. מכל מקום, אין חולק כי הבת ד. לא הוחתמה על מסמכי השעבוד או על הסכמה לשעבוד.

6.בשנת 1997 חתמו ההורים ר. על התחייבות כלפי רמ"י לפיה יהרסו את הבית הנוסף, בו התגוררה אותה עת הבת ד., וזאת מיד לאחר שתבנה יחידת דיור נוספת על המקרקעין מכוח ההסכם המשולש ביחס ליחד"ן.

7.לערך בשנת 1999 הקימה הבת ד., ביחד עם בעלה באותה עת, מר ירדן נחמיאס (להלן: "הבעל נחמיאס") את יחידת הדיור הנוספת על נחלה 11 (להלן: "בית הבת"). בית הבת מצוי על שטח מופרד ומגודר מיתר הנחלה, אשר גודלו כ- 500 מ"ר.