ה"פ 51248-01-15 ביו-מסה בע"מ נ' קיבוץ יטבתה,אגודה שיתופית ואח' - פסקדין

עניינה של המרצת פתיחה זו, שהוגדרה כתובענה ל"סעד הצהרתי, צו עשה", בתמצית בלתי מחייבת, בהיקף זכאותה של המבקשת לתמלוגים ממכירות מוצרים המבוססים על צמח "ההודיה". לפי התובענה, ההודיה היא צמח מדברי ממשפחת הקקטוסים אשר מוכר בעולם כבעל סגולות רפואיות וכמדכא תיאבון ויש לו פוטנציאל עסקי בשוק התרופות הטבעיות ובשוק הדיאטות.

ברקע התובענה ניצב הסכם פשרה מיום 17.2.2011 שנחתם בין הצדדים (נספח 2 לתובענה, להלן: "הסכם הפשרה" או "ההסכם"). הסכם הפשרה, כך נטען, קיבל תוקף של פסק דין מחייב (ר' עמדת המבקשת מיום 29.10.15, פסק הדין עצמו לא אותר).

יוער כי למען הנוחות, יכונו הצדדים להלן: "תובעת" (המבקשת); "הקיבוץ" (המשיבה 1); "האגודה" (המשיבה 2); "הנתבעות" (המשיבות).

האגודה נוסדה ע"י התובעת והקיבוץ, ואלה החזיקו במשותף במניותיה (40% - התובעת; 60% - הקיבוץ). בעקבות הסכם הפשרה, פרשה התובעת מהאגודה. כל מניות האגודה מוחזקות ע"י הקיבוץ.

במסגרת התובענה טוענת התובעת, בין היתר, כי לפי הסכם הפשרה מגיעים לה תמלוגים ממכירות כל מוצרי ההודיה לצרכנים סופיים; כי הנתבעות מפרות את ההסכם ע"י הוצאת פעילות לצדדים שלישיים; וכי לפי הפרשנות הנכונה להסכם, על הנתבעות לחשוף בפניה את פרטי העסקאות עם צדדים שלישיים ולגרום לאותם צדדים לשלם לתובעת תמלוגים מהמכירות. לשיטת התובעת, פרשנותן של הנתבעות להסכם, השוללת את האמור, היא חסרת תום לב ומהווה הפרה של ההסכם.

במסגרת תשובה להמרצת הפתיחה דוחות הנתבעות את עמדת התובעת מכל וכל. הנתבעות טוענות, בין השאר, כי דין ההליך להמחק משום שעסקינן בתביעה לסעד כספי במסווה של תביעה לסעד הצהרתי; כי בכל מקרה (גם אם תתקבל עמדת התובעת) ידרש הליך נוסף לתשלום תמלוגים בפועל; כי לגופו של ענין מדובר בנסיון נפסד של התובעת לכפות פרשנות בלתי אפשרית של הסכם הפשרה; וכי דרישת התובעת לחשיפת מסמכים עם צדדים שלישיים מנוגדת להסכם.

בהמשך לטענות סף שנכללו בתשובה להמרצת הפתיחה ולפי החלטה מיום 29.3.16 הגישה התובעת עמדה בענין התאמת הליך המרצת הפתיחה. עיינתי בעמדה, כמו גם בכתבי הטענות בתובענה ובבקשה המקדמית העומדת על הפרק, בענין גילוי מסמכים (בקשה 7).

בעוד ניתן להבין לטעוני התובעת בענין קושי בהערכה כספית של סכומים להם היא זכאית לשיטתה, לא ניתן מענה הולם למתכונת התובענה כפי שהוגשה, לכל הפחות בכל הנוגע להגדרת הסעדים, ולהתאמת הדבר לבקשה המקדמית התלויה ועומדת.

בין הצדדים נטושה מחלוקת לגבי פרשנותו של הסכם הפשרה. זאת, הגם שהתובעת סבורה כי עמדת הצד שכנגד "אבסורדית" (והצד שכנגד 'מחמיא' לפרשנותה שלה באופן דומה). לא ניתן 'לעקוף' את הצורך בדיון ובהכרעה של בית המשפט במחלוקות שבין הצדדים בענין הסכם הפשרה, על ידי דרישת מסמכים בהליכים מקדמיים רגילים של גילוי ועיון. לאור המחלוקת הפרשנית שבין הצדדים, עצם הזכאות של התובעת לקבל מסמכים שהתבקשו, שנויה במחלוקת (ר' למשל סע' 19 לתגובה). יתכן כי עמדת התובעת תתקבל ויסתבר כי אין לפנינו אלא "דחיית הקץ" מטעם הצד שכנגד. אולם מסקנות אינן יכולות להקדים את הדיון.