ה"פ 46779-11-15 ארומה - חלב ודבש בע"מ נ' שירותי בריאות כללית מחוז דן - פסקדין

בקשה לסעד זמני, שעניינה המשך הפעלת קפיטריה של המבקשת בבית החולים "סורוקה", שבבעלות המשיבה.

1.בתמצית שבתמצית: זהו סבב שני של ניסיון המבקשת להביא לכך שהקפיטריה שהיא מפעילה בבית החולים מאז שנת 2002, תמשיך להיות מופעלת עד לסוף חודש אוגוסט 2016, חרף דרישות המשיבה לפינוי המקום. הסבב הראשון החל והסתיים לפני כארבעה חודשים בלבד. או אז הגישה המבקשת תובענה דומה (ה"פ 1521-07-15), כאשר המשיבה ביקשה להביא לסיום הפעלת הקפיטריה, בהתאם לזכותה החוזית הנטענת ועל רקע טענות שהתמקדו, מבלי למצות, ברמה התברואתית של הקפיטריה. העובדה שמדובר בהסכם בן כ-14 שנים העשוי טלאים, אפשרה למבקשת מרווח לטענות פרשניות שונות התומכות בגישתה, אל מול פני טענות נוגדות של הצד שכנגד, שהלין שכל תכלית ההליך הוא ניסיונה של המבקשת להעריך באמצעות צווים שיפוטיים זמניים את מועד ההפעלה עד לתאריך היעד של 31.8.16.

2.סופו של ההליך הקודם, שהבקשה לסעד זמני שבגדרו התבררה לפניי: הסכם שבין הצדדים, מיום 26.7.15 (נספח ט' לבקשה דכאן). תמציתו: הקפיטריה אכן תופעל כעקרון עד יום 31.8.16, ברם מנגד ננקטו שורה של צעדים, הנוגעים לקיום תנאים סניטריים, השגת רישיון עסק עד למועד מוגדר, פיקוח על המחירים, ועוד, המקנים למשיבה את הזכות להחליט על סיום הסכם השכירות.

3.ועתה, לסבב הנוכחי: המבקשת טוענת כי היא עושה כל שנדרש ממנה ולמצער מיטב יכולתה לעמוד בכל תנאי ההסכם, ובכל זאת המשיבה מתריעה על פינוייה ביום 5.12.15. העילה המרכזית (אף אם לא היחידה): סוגיית רישיון העסק. אין חולק: אי קבלת רישיון עד יום 31.8.15, כך קובע ההסכם האמור שבין הצדדים בסעיף 7 לו, יאפשר למשיבה להודיע על סיום ההסכם באופן מיידי והדבר ייחשב הפרה יסודית. אין חולק גם כי רישיון עסק אינו. ברם המבקשת תולה את הקולר בצווארה של המשיבה, כיוון שלטענתה לא עשתה את הנדרש הימנה על מנת לאפשר את קבלת הרישיון. מכאן התובענה לסעד הצהרתי, שיבטיח את קיום ההסכם עד תאריך היעד, ובגדרה הבקשה לסעד זמני שהיא שלפניי, לצו עשה זמני שיחייב את המשיבה לפעול בהתאם להסכם שבין הצדדים עד החלטה אחרת בהליך העיקרי, ומעשית – עד לתאריך היעד.

4.דין הבקשה להידחות, בלא צורך בתגובה. אין חולק: חוזים יש לקיים. במקרים קיצוניים אפשר שבית המשפט ייתן אפילו צו עשה זמניים, המחייבים צד לחוזה להמשיך ולפעול מכוחו של החוזה. לא כאן.

5.ההליך הקודם, שהתנהל לפניי והסתיים, נועד באופן הברור ביותר להיות האחרון. חלף הסכם שהפעלת כוחה של המשיבה על בסיסו הוא מסויג ונתון לפרשנות, המשיבה ביקשה – ככל שהיא נעתרת לבקשה הבלתי מתחייבת לחלוטין להאריך את הסכם הפעלת הקפיטריה עד ליום 31.8.15 – להיוותר בשליטה מלאה באשר לגורל ההסכם עם המבקשת, בלא צורך לשוב ולהתדיין עמה בבקשות לסעדים זמניים, דוגמת זו שהוגשה עכשיו. זכויות הווטו של המשיבה רבות, בפרט – בסוגיית הרישיון, שלא היה בה זכר (חודש לפני המועד האחרון להשגת הרישיון בידי המבקשת, נזכיר) לחבות מיוחדת של המשיבה לעשות דבר מה. ההיפך: למשיבה הזכות, בהתאם לשיקול דעתה, להכריז על בטלות ההסכם, כיוון שלא הושג הרישיון.

6.לעולם ניתן לטעון, בסיוע עורך דין מוכשר דיו (ואין ספק כי המבקשת ניחנה בכזה), לטעמים מטעמים שונים לכך שהצד שכנגד מנוע מלקיים את ההסכם. תהא זו פרשנות תניה, או שמא טענה כי בתניה מותנית עסקינן, או שמא בהפרה מקדימה של הצד שכנגד, או שלל טעמים אחרים: הדרך פתוחה לטעון לצורך בהמשך חיותו של החוזה, וכפועל יוצא מכך, צו עשה "זמני" שיחייב את הצד שכנגד להמשיך בהתקשרות. ברם לכך יש לשים קץ בשלב מסוים, וזה הגיע בענייננו. למשיבה זכות ברורה ופשוטה, להכריז על ביטול ההסכם באין רישיון. חלפו למעלה מחודשיים ממועד היעד, ורישיון אין. אפילו עתה לא הכריזה המשיבה על ביטול מיידי של ההסכם, ולמבקשת שהות בת 30 ימים לקיום התחייבותה הברורה. זכות זו אין לקעקע, בדרך של בקשה לסעד זמני. אכן, אפשר שבתום התדיינות (אם תהא) יתברר כי הצדק עם המבקשת, או שמא הזכות הופעלה בחוסר תום לב, אף שלעת הזו קשה עד מאד לומר, גם לאחר עיון מעמיק בתובענה על כל נספחיה המרובים, שסיכוייה של המבקשת נחזים לכאורה גבוהים במיוחד. אולם במקרה דנן, אין לכפות על המשיבה את המשך ההתקשרות עם המבקשת, המפעילה קפיטריה בחצריה, ללא רישיון, על אפה ועל חמתה של המשיבה. יתקיים בירור, וסופו בהוכחת צדקתה של המבקשת, או אז תהיה זכאית לפיצויים בגין הנזקים שטענה להם, דוגמת המלאי שצברה (עד כמה שלא תמצה אותו או תמצא לו חלופות), בסך 150,000 ₪ לטענתה. גם הניסיון החוזר להיתלות בפרנסתם של עובדי המבקשת, טענה שהועלתה בכלליות, אינה יכולה לחסן את המבקשת לעולם ועד (וממילא מועד סיום ההתקשרות קרב) מפני שימוש בזכויותיה החוזיות הברורות של המשיבה להביא את ההסכם לכלל סיום; ואין אלא לקוות כמובן שהמבקשת והמשיבה גם יחד תדענה לדאוג לאינטרסים של אותם עובדים, כיאות, ובלא קשר לסכסוך שביניהם. מאזן הנוחות בענייננו הוא המכריע. הקשר הגורדי ינותק, ואם תוכיח המבקשת צדקת דרכה ונזקיה, ודאי שלא יקשה עליה להפרע מן המשיבה. ובשולי הדברים, ועדיין בתחום מאזן הנוחות: אין לצפות שבית המשפט ייתן יד בדרך של צו זמני לכך שקפיטריה האמורה לשרת את קהל היעד של באי בית חולים, תמשיך ותפעל בחסות צו בית המשפט ללא רישיון עסק, בפרט ללא אישורי כבאות.

7.הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא, בלא צורך בתגובה, ובהתאם בלא צו להוצאות. למותר לציין כי בלא קשר לאמור יש לקוות שהצדדים ישכילו ליישר את ההדורים גם בלא צורך בהליכים משפטיים, ותוך קיום כל הוראות החוק ומצוותיו, לרווחתם שלהם ושל באי הקפיטריה.

8.כיוון שלשיטת המבקשת עצמה אי מתן הצו מקעקע את תוחלתו של ההליך העיקרי, תודיע המבקשת עד יום 6.12.15 אם יש מניעה להורות על מחיקת התובענה תוך שמירת זכות לעתור לפיצוי כספי בגין נזקיה הנטענים, שביחס אליהם איני מחווה כמובן כל דעה.