ה"פ 42020-09-14 החברה לפיתוח כפר ורדים בע"מ נ' השמאי הממשלתי הראשי ואח' - פסקדין

: | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
42020-09-14
19.1.2015
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
המבקשת:
החברה לפיתוח כפר ורדים בע"מ
עו"ד איבצן נצר וולצקי ושות'
משיבים:
1. השמאי הממשלתי הראשי
2. רשות מקרקעי ישראל - מחוז הצפון

עו"ד יואב דור
פסק דין
 

 

מבוא

 

  1. המבקשת, חברה שעסקה בייסוד, הקמה, פיתוח ואכלוס הישוב הקהילתי "כפר ורדים" בגליל המערבי, השקיעה לטענתה מאות מיליוני שקלים בעבודות תשתית ופיתוח של הישוב שכללו: תכנון, פיתוח, סלילת כבישים ומדרכות, הקמת רשת חשמל מים וביוב וכן הקמת מבנים ושירותים ציבוריים שאינם מסחריים. עבודות התשתית והפיתוח נועדו לשרת את יחידות המגורים בכפר ורדים.

     

  2. אותה השקעה נעשתה במסגרת הסכם שערכה עם מינהל מקרקעי ישראל, שהפך למשיבה מס' 2 (להלן: "הרשות" או "המינהל"). במסגרתו של ההסכם, שנחתם ביום 26.8.1979, ניתנה למבקשת הרשאה לשווק את יחידות הדיור השונות בכפר ורדים בהתאם לשלבים השונים של התכנון (ההסכם ייקרא להלן: "הסכם ההרשאה").

     

  3. לימים החליט המינהל שלא לחדש את הסכם ההרשאה עם המבקשת לגבי אחד ממתחמי המגורים (מתחם שלב ג') וכן לשווק בעצמו את יתרת היחידות שלא שווקה במתחם אחר (מתחם שלב ב'). נוכח החלטה זו נמנעה האפשרות מהמבקשת להחזיר לידיה את ההשקעות שהשקיעה לתשתית ולפיתוח של כפר ורדים כולו מתוך התמורה, שאותה הייתה עתידה לקבל לאחר שיווק כל היחידות בכפר ורדים ואילו המינהל, כך טענת המבקשת, התעשר וקיבל ללא כל תמורה עבודות תשתית שנועדו לשרת את יתרת היחידות בשלב ב' ובשלב ג'.

     

     

  4. מטרתה של המבקשת בהליך זה ובהליך קודם שהתנהל, שאליו אתייחס להלן, היא להביא ליישום המנגנון שנקבע בהסכם ההרשאה לקביעת הסכום שבו תשופה בשל הוצאות הפיתוח שהוציאה עבור יתרת היחידות בשלב ב' והיחידות שבשלב ג', אשר המינהל נהנה מהן בעת שיווק היחידות לאחר תום הסכם ההרשאה. התובענה שלפני עניינה מתן צו המורה לשמאי הממשלתי הראשי ולרשות לקיים את המנגנון האמור. השמאי הודיע כי יכבד כל החלטה של בית המשפט ואילו הרשות חולקת על עמדת המבקשת כי היא זכאית למתן הסעד המבוקש ולשיטתה, כפי שאפרט להלן, לא קמו התנאים למינוי שמאי ממשלתי, שכן יש להכריע תחילה בשאלות מקדימות שעניינן מהן הוצאות הפיתוח שעבורן זכאית המבקשת לשיפוי, מה החלק היחסי בכל הוצאה והוצאה ורק לאחר מכן יגיע תורו של שמאי ממשלתי לשום את השווי הכספי. עמדת הרשות נשענת על שני אדנים מרכזיים: האופן בו היא מפרשת את הסכם ההרשאה וטענת מעשה בית דין הנובעת מקביעות שנעשו בהליך קודם.

     

  5. ההכרעה בתובענה מחייבת אפוא עיון במנגנון שנקבע להסדר הסכסוך על הוצאות הפיתוח בהסכם ההרשאה ובחינת הקביעות שנקבעו בהליך הקודם.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>