ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
40963-04-15
29/04/2015
|
בפני השופטת:
ריבי למלשטריך-לטר
|
- נגד - |
מבקשת:
בלו משקאות ישראל בע"מ
|
משיבים:
1. Cakirmelikoglu Mineral Water and Beverages Enterprises lts and trade i 2. חברת אלמוג'מע 3. מוחמד נעמה (1994) בע"מ 4. מדינת ישראל 5. רשות המיסים בישראל 6. מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה
|
החלטה |
1. המבקשת, הגישה תביעה כנגד הנתבעים ביחד עם בקשה לסעד ארעי, לפיו מתבקש בית המשפט לאסור על המשיבות 1-3 לייבא ו/או לשווק ו/או להפיץ את מוצרי המשיבה 1 בשטח מדינת ישראל, עד להכרעה בתיק העיקרי. עיקר עיסוקה של המשיבה בייצור וייצוא משקאות קלים ואילו עיקר עיסוקה של המבקשת בייבוא שווק והפצה של משקאות למיניהם.
2. את הבקשה שהוגשה ניתן להפריד לשני ראשים עיקריים :
א. טענת המבקשת כי נקשר הסכם הפצה בינה לבין המשיבה 1 באופן שהמבקשת תהיה מפיצה של מוצרי המשיבה בתחומי מדינת ישראל, והמשיבה מפרה הסכם זה.
ב. טענה כי משיבות 2,3 מפיצות את מוצרי המשיבה בתוך שטחי ישראל תוך הטעית ציבור הצרכנים הישראלי לפיו המוצרים קבלו את האישורים הנדרשים ממשרד הבריאות וקבלו תעודת כשרות וכן נטען כי לא משולם פקדון על פי הוראות חוק הפקדון. נטען כי זוייף שמו של היבואן שכן חברת "אלמוגמע בע"מ" כלל לא רשומה בישראל.
כבר כאן אציין כי על פי כתב התביעה לא עולה לכאורה עילה כלשהי של המבקשת כנגד המשיבות 2,3 ובוודאי לא לעניין הסעד הזמני המבוקש. מחליפת ההתכתבויות שצורפה בין המבקשת למשיבה עולה כי לאורך כל הדרך ציינה המשיבה 1 במפורש כי עבודתה הצפויה עם המבקשת היא במקביל לעבודת המפיץ הקיים אשר ימשיך לעבוד. (ראו מכתב מיום 10.12.14, וכן 18.2.15). דהיינו ההתקשרות הצפויה עם המבקשת היתה כגורם משווק נוסף, ולא במקום. לכן, על פי המתואר בבקשה ובכתב התביעה לא עולה טענה כי למשיבות 2,3 יש מעורבות עוולתית כלשהי במישור היחסים שבין המבקשת והמשיבה.
לגבי מצגי שווא בשיווק המוצרים, אותם מייחסת המבקשת למשיבות 2,3, על ידי המבקשת, אין בית משפט זה האכסניה המתאימה לברור תלונות אלו. בענין תלונות אלו יש לפנות לגורמים המתאימים בהליך הנכון.
לפיכך, על בסיס הבקשה שבפני, אין מקום להפנות את הבקשה לסעד זמני למשיבות 2,3.
3. משיבה 1 הינה חברה המאוגדת ורשומה ברפובליקה התורכית. לפיכך, עותרת המבקשת להמצאת כתב התביעה והבקשה אל מחוץ לתחום.
מתן היתר להמצאת כתבי בית דין מקנה לבית משפט בישראל סמכות שיפוט על נתבע זר, ובשל הרחבת תחומי השיפוט ,יש לבחון את הבקשה באופן דווקני. הבקשה מצריכה דיון בשלושה נדבכים שונים :
א. עילות המצאה לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 - יש לבחון האם התקיימו במקרה דנן איזה מן התנאים המאפשרים מתן היתר להמצאת התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט, על פי אחת החלופות שבתקנה 500. נטל ההוכחה מוטל על מגיש הבקשה למתן היתר ההמצאה.
תקנה 500 מונה סדרה של נסיבות, אשר קיומה של אחת מהן הוא תנאי למתן היתר על-ידי בית-המשפט להמצאת כתב-בי-דין מחוץ לתחום השיפוט. על המבקשת להראות תחילה כי היא נכנסת בגדר אחת מעילות ההמצאה ברמה של "תביעה הראויה לטיעון". במקרה של ספק יפעל הספק לטובת הנתבע.