ה"פ 35969-02-17 גולן ואח' נ' גולן ואח' - פסקדין

בפניי בקשה במעמד צד אחד למתן צו מניעה זמני, בגדרה מבוקש לאסור על המשיבים או מי מהם לבצע דיספוזיציה כלשהיא במקרקעין הידועים כנמצאים בחלקות 55 ו-56 בגוש 30117, בשכונת ארנונה בירושלים (להלן: "המקרקעין"). על המקרקעין קיימים שני בנייני מגורים המשמשים דיור מוגן לקשישים.

לאחר שבחנתי את הבקשה אל מול ההוראות שבתקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), נחה דעתי כי יש להיענות לבקשה, מהנימוקים הבאים:

1. קיימות ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה, על פי תקנה 362 (א), שהינה תביעה למתן פס"ד הצהרתי בעניין תחלוף זכויות המשכנתא הרשומות על המקרקעין, אשר נפדו על-ידי המבקש 1 (להלן: המבקש). מהבקשה עולה כי הלוואה מובטחת במשכנתא על המקרקעין, שנלקחה על-ידי המבקש והמשיבים גם יחד מבנק הפועלים (להלן: הבנק), נפרעה על-ידי המבקש בלבד. בנוסף, טוען המבקש כי ערב להשבת פקדונות לדיירים המוגנים במקרקעין. בנסיבות אלה, טוען המבקש כי הוא זכאי להיכנס בנעליו של הבנק בכל הנוגע לשטרות המשכנתא שמספרם 60584/1991/4 ו-20013/2005/1, שכאמור, נרשמו בגין הלוואה שנלקחה ע"י המבקש והמשיבים.

2. קיים חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצועו של פסק הדין, וזאת מעצם העובדה שמכירתם או שעבודם של המקרקעין, שלמשיבים זכויות בהם, תסכל את ביצוע פסק הדין – תחלוף זכויות המשכנתא.

3. הנזק שייגרם למבקשים אם לא יינתן הסעד הזמני עולה הוא על הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הסעד הזמני, ועל כן מתקיימת גם דרישת תקנה 362 (ב) (1).

4. לאור כל האמור, הסעד המבוקש הינו ראוי וצודק בנסיבות העניין, כאמור בתקנה 362 (ב) (2).

5.מכל הנימוקים הללו, הנני מורה כדלקמן:

אני מורה למשיבים להימנע, בעצמם או באמצעות אדם מטעמם, מלהוציא את המקרקעין המפורטים בבקשה מרשותם, למכרם, לשעבדם או לשנות את מצבם או את זכויותיהם בהם בכל דרך שהיא.