ה"פ 28011-12-15 חברת חדד מנחם ושות' - בינוי ופיתוח בע"מ נ' קרסו מבנים 38 בע"מ ואח' - פסקדין

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, שנתבקשה אף במעמד צד אחד, במסגרתה עותרת המבקשת להימנע ממימוש 6 ערבויות בנקאית (והכל כמפורט בבקשה).

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובה, ואנמק-

1. הערבויות נשוא הבקשה צורפו כנספח 1 לבקשה. עיון בערבויות מעלה כי ענין לנו על פי נוסחן הברור של הערבויות בערבויות בנקאיות אוטונומיות, היותן של הערבויות ערבויות בנקאיות אוטונומיות עולה אף מסעיף 8 לתצהיר המבקשת ומטענות המבקשת בקשר להתקיימותן של "נסיבות מיוחדות".

2. ערבות בנקאית אוטונומית היא מכשיר פיננסי חשוב המבטיח את יכולתו של המוטב לקבל לידיו את כספי הערבות (ראו: רע"א 73/00AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394, 400 (2000); כן ראו: רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח(1) 450 (1993); רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח(5) 535, 539-538 (2004)).

נוכח חשיבות הערבות, ככלל לא ייעתר בית המשפט לבקשות לעיכוב מימוש ערבות בנקאית, אלא במקרים חריגים וכאשר הטעם להתערבות אינו נעוץ בעסקת היסוד אלא בהתקיים אחד מהחריגים אשר הוכרו בפסיקה – חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו לדוגמה: רע"א 4479/10 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' קש"ת מלונאות בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים, 13.6.2010)).

טענות המבקשת אינן נכנסות בגדר החריגים שהוכרו בפסיקה – השימוש בתיבות "נסיבות מיוחדות" והטיעון הדל בעניין זה (למשל בסעיף 26 לבקשה) אינו מספק – הלכה היא כי ציון סתמי של חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות אינו מספיק כדי לחסות בצלם של החריגים (וראו בענין זה למשל תא (ת"א) 46885-09-14 בטחון שרותים אבידר בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל (פורסם בנבו)).

יוער כי לא נעלמה מעיני הטענה לפיה הצדדים היו בפתחו של הליך גישור אך לא מצאתי כי יש בה כדי לשנות מהחלטתי בפרט כאשר אין כל אינדיקציה לכך שטענות בקשר עם הערבויות עתידות להתברר בפני המגשר.

עיקר טענות המבקשת הינן טענות חוזיות הקשורות בעסקת היסוד בינה לבין המשיבה 1 - אין בטענות אלו אשר קשורות בעסקת היסוד כדי להשפיע על הבקשה שלפני. שאלות מעין אלו שהעלתה המבקשת דוגמת השאלה האם המחלוקת הינה בקשר ל"ביצוע" או ל"טיב הביצוע" הן שאלות נכבדות שהמקום לבררן הוא בגדרי ההליך העיקרי.

3. מימוש הערבות ממילא אף אינו משליך על הזכויות המהותיות של הצדדים להתקשרות. המשמעות היא כי הכספים, בהתאם להסכמת המבקשת - על יסוד כתב הערבות, יועברו לנמעני הערבות והמבקשת תוכל לתבוע את השבת הכספים על יסוד הטענות אותן היא מעלה עתה. ענין זה מקרין כמובן על נושא מאזן הנוחות. ודוקו - אי מתן הצו הינו הלכה למעשה העברת כספים מיד אחת לאחרת, תוך שמירת כלל טענות הצדדים ובירורן בגדרי ההליך העיקרי.

ביחס לאמור בסעיף 36 לבקשה – מוצע כי המבקשת תשקול האם היא עומדת על התובענה שהוגשה במתכונתה הנוכחית.