ה"פ 26738-11-15 ס.מ.ל הצלחה בע"מ נ' קיבוץ אפיקים (אגודה שיתופית) ואח' - פסקדין

1.לפני בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להפריע למבקשת לקבל לידיה מלאי עסקי שבבעלותה (מוצרים שהמבקשת מייצרת כגון מוצצים, בקבוקים לתינוקות ועוד, להלן "המוצרים"), ואשר נמסרו למשיבים לצורך ביצוע פעולות בקרת איכות ואריזה במפעל של המשיבה מס' 2. למעשה, מדובר בבקשה למתן צו עשה זמני במסווה של צו מניעה זמני, המורה למשיבים למסור לידי המבקשת את המוצרים.

2.בבקשה טוענת המבקשת, כי המשיבים מחזיקים במוצרים שבבעלותה שלא כדין, תחילה בתואנה כי עובדי המשיבה מס' 2 הוצאו לחופשה ובהמשך בטענת עיכבון. לטענת המבקשת, למשיבים אין זכות להמשיך ולהחזיק במוצרים מכוח עיכבון מאחר שלגבי חלק ניכר מהמוצרים מועד פירעון החשבונות עבור הפעולות שביצעו המשיבים במוצרים טרף הגיע, חלק אחר אינו נוגע לחוב הנטען על ידי המשיבים שכן מדובר במוצרים שנמסרו לידי המשיבים זמן רב לפני שנוצר החוב ומאחר שערך המוצרים עולה עשרות מונים על גובה החוב הנטען על ידי המשיבים, ואשר מסתכם לשיטתם בסכום של כ- 573,000 ₪. על פי הנטען, אין למשיבים זכות להמשיך ולהחזיק במוצרים ששווים עולה על 5 מיליון ₪ בשל חוב נטען ומוכחש בסכום של 573,000 ₪. היא טענה עוד, כי מאחר שמודבר במוצרים שניתנים להפרדה, לכל היותר עומדת למשיבים הזכות להחזיק במוצרים ששווים עד גובה החוב הנטען ועל כן, יש להורות לה לשחרר את כל המוצרים מעבר לגובה החוב הנטען.

3.לעניין מאזן הנוחות טענה המבקשת, כי מדובר במלאי עסקי, שבלעדיו אין היא יכולה לתפקד, והשארת המוצרים בידי המשיבים עד בירור התביעה כאן, או עד בירור התביעה שבכוונת המשיבים להגיש בגין החוב הנטען על ידם, תביא לקריסת עסקה ולפירוקה בשל חדלות פירעון. המבקשת הוסיפה וטענה, כי אין באפשרותה להפקיד סכום כלשהו במזומן לצורך הבטחת החוב הנטען על ידי המשיבים ועל כן, כל החלטה המורה לה להפקיד סכום כסף כזה או אחר לצורך הבטחת החוב תביא למצב שהמוצרים יישארו בידי המשיבים ובדרך זו, לקריסתה ולפירוקה.

4.המשיבים העלו מספר טענות המחייבות לשיטתם דחיית הבקשה;

ראשית, הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים עת העלימה המבקשת מבית המשפט את העובדה, כי במהלך המגעים שהתנהלו בין הצדדים, התחייבה המבקשת לשלם להם סכום של 381,000 ₪ באופן מידי, וזאת בניגוד לטענת המבקשת בבקשה שאין היא חייבת דבר למשיבים. בהקשר זה טענו המשיבים, כי המבקשת הסתירה את העובדה, כי בפגישה שהתקיימה ביום 27.9.2015 בין נציגי המבקשת לנציגי המשיבים, התחייבה המבקשת למסור למשיבים שיקים על סך 381,000 ₪, וכי בהודעת דואר אלקטרוני ששלח נציג המבקשת למשיבים ביום 6.10.2015 הודתה המבקשת, כי היא התחייבה לשלם למשיבים סכום של 381,000 ₪.

שנית, מדובר כאמור בבקשה למתן צו עשה זמני הזהה לסעד הסופי, שכן מתן צו כמבוקש בשלב זה של הדיון מיתר את הצורך בהגשת תביעה עיקרית, ומביא למצב שבו המבקשת מקבלת את מלוא מבוקשה כבר במסגרת הדיון בבקשה למתן סעד זמני, ובטרם נידונו והוכרעו טענות הצדדים גופן. ב"כ המשיבים הוסיף וטען, כי הצו הזמני שהמבקשת עותרת לקבל אינו משרת את הסעד הסופי אלא מחליף אותו ועל כן, גם מטעם זה, דין הבקשה להידחות.

שלישית, המבקשת לא הציגה ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגד המשיבים. לשיטת המשיבים, המוצרים בהם הם מחזיקים נמסרו להם לצורך ביצוע פעולות שונות בהם, כגון סימון ואריזה ומאז חודש 11/2014 ועד היום, דהיינו במשך כשנה שלמה, המבקשת לא שילמה למשיבים את החשבונות בגין ביצוע פעולות אלה, וכתוצאה מכך הצטבר לחובתה של המבקשת חוב המסתכם בסכום של 573,323 ₪. בנסיבות אלה, כך נטען, קמה למשיבים זכות עיכבון הן מכוח חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, והן מכוח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 והן מכוח חוק השומרים, תשכ"ז-1967. מאחר שאין כל ספק כי למשיבים זכות להמשיך ולהחזיק במוצרים מכוח עיכבון, אין למבקשת עילת תביעה נגדם ועל כן, דין הבקשה להידחות.

5.המשיבים אף כפרו בטענות המבקשת לעניין שווי המוצרים בהם הם מחזיקים, חלקו על רשימות המוצרים שצורפו לתצהירי המבקשת וטענו, כי בשלב זה של הדיון לא ניתן להעריך את שווי המוצרים המוחזקים על ידם. מאחר שלא ניתן בשלב זה של הדיון להעריך את שווי הסחורה, לא ניתן גם לקבוע את כמות המוצרים שתישאר בידי המשיבים ושיש בה כדי לשקף את שווי החוב הנטען. הם טענו עוד, כי העיכבון לא נועד לאפשר לנושה לגבות את חובו מהחייב לאחר שיינתן לטובתו פסק דין המחייב את החייב לשלם את החוב, אלא נועד להוות אמצעי לחץ (המשיבים השתמשו במונח שכנוע), על מנת לגרום לחייב לשלם את חובו. על כן, גם אם שווי המוצרים עולה על גובה חוב הנטען, למשיבים זכות להמשיך ולהחזיק בכל הסחורה כאמצעי "שכנוע" שיש בו כדי לגרום למבקשת לשלם את חובה.

6.דין הבקשה להידחות.