ה"פ 22769-98 פוקס נ' כץ ואח' - פסקדין

הנאמנות, התשל"ט – 1979

1.לפני בקשתו של הנאמן למתן הוראות. הנאמן מבקש להורות לו כיצד לנהוג לגבי הנהנה מס' 4 מר אלן וינשטיין, אשר נמצא בישראל מיום 24/8/15, ומבקש עתה להכיר בו כמי שעמד בתנאי הנאמנות ו"כתב ההקדש" (צוואת המנוח) ולכן זכאי לקבל את חלקו היחסי בנכסי הנאמנות.

2.כפי שכבר ציינתי לא אחת בהחלטות בתיק זה, אזי עסקינן בנאמנות אשר אינה שגרתית.

עוד בשנת 1987 מונה עו"ד פוקס כנאמן על נכסי המנוח בנימין ויינשטיין ז"ל (להלן: "המנוח").

על פי צוואת המנוח יורשיו – ארבעת אחייניו שהם הנהנים בנאמנות, יזכו בנכסים אשר הותיר אחריו רק אם יעברו ממקום מגוריהם בארה"ב למדינת ישראל.

כיוון שעד לאחרונה אף לא אחד מארבעת האחיינים – הנהנים עבר לגור בישראל, נמשכת הנאמנות מזה עשרות שנים.

בית המשפט העליון בפסק דין מיום 20/12/00 רע"א 5715/97 ואח' קבע, כי הנאמן רשאי להמשיך ולכהן כנאמן ובכלל זה להמשיך ולהחזיק בנכסי הנאמנות ולנהל אותם, בגדרי הוראות צוואת המנוח כפי שפורשו על ידי בית המשפט העליון באותו פסק דין, וכי הסמכות לסיים את הנאמנות ולפטר את הנאמן נתונה לבית המשפט.

 3.הנהנה 4 הגיע בחודש פברואר 2014 לביקור בישראל. עדכן את הנאמן כי ברצונו להגיע לישראל כעולה חדש וברצונו לדעת כיצד תוכל הנאמנות לסייע לו בזמן שהותו בארץ עד שיוכר כמי שהשתקע בה.

ביום 24/8/15 הגיע הנהנה 4 לישראל. קיבל תעודת עולה חדש. שכר דירה בתל אביב. פתח חשבון בנק בישראל. מקבל מקופת הנאמנות סכום חודשי מכובד למחייתו (סכום אשר ירד בסופו של דבר מחלקו בנאמנות).

הנאמן לא התנגד לכך שפרק זמן שבו ייחשב הנהנה כמי שעמד בתנאי הנאמנות יהיה פרק זמן של שנה מיום עלייתו ארצה וכך גם דווח בזמנו לבית משפט.

4.על פי בקשת הנאמן, הנהנה הודיע לו כי בכוונתו להשתקע בישראל. לא עזב את ישראל עד הגשת בקשתו של הנאמן. פתח חשבון בנק בישראל. שכר דירה בישראל. מדובר בנהנה מבוגר כבן 75 והנאמן מבקש הוראות באשר לפרק הזמן הנדרש לצורך הכרה בהשתקעותו של הנהנה 4 בארץ ואת זכאותו בקבלת חלקו בנכסי הנאמנות.

אציין, כי נהנית 1 הגישה בזמנו בשנת 1996 בקשה לקבוע כי היא עמדה בתנאי לקבלת חלקה בנאמנות . בית המשפט דחה את בקשתה בהחלטה מיום 31/7/96 לאחר שהתברר כי היא לא הגיעה על מנת להשתקע בישראל והודתה כי לא היה בדעתה להעלות לישראל.